הצדיק האמת הוא בחינת 'יעקב' בחינת 'נקדת האמת לאמתו שבין הצדיקים' בחינת "תתן אמת ליעקב"[603], ומחו הקדוש הוא בחינת 'לבן העליון' בחינת 'מסטרא דימינא מחא חורא ככספא'[604]. וכל התורה שהוא מגלה היא אמת ברור זך ונקי בלי שום סיג ופסלת כלל, בחינת "אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף וכו' מזקק שבעתים"[605]:
והבעל דבר מתגבר עצמו על זה מאד, להסתיר ולהעלים אור הצדיק האמת הזה, ומכניס בעולם רמאות וערמומיות הרבה, ומתלבש עצמו בגדולים ומנהיגים ומכניס בלבם לחלק על הצדיק הזה. ואלו הרמאות והטעיות הבאים מכח המדמה שאינו מברר, הם בחינת 'לבן הארמי' כמבאר בפנים:
ועל פי רב אותם המנהיגים שלא זכו עדין לברר את המדמה בשלמות אין עליהם שום מחלקת, אדרבא שלום להם. כי אין הבעל דבר מתגרה עליהם להרבות עליהם מחלקת כל כך מחמת שאין בהם כח לעזר לישראל להחזירם למוטב בשלמות, ועקר התגברות הבעל דבר הוא רק על הצדיק האמת:
אך אף על פי כן כל זמן שאין יודעין האמת הברור למי להתקרב, צריכין לעת עתה להתקרב לאלו המנהיגים. כי אף על פי שאין המדמה שלהם מברר בשלמות ועל כן גם החדושי תורה שלהם הם מבחינת זה המדמה שאינו מברר עדין, ועל כן אינם יכולים לעזר לישראל בשלמות. אף על פי כן יש בהם טוב הרבה גם כן, על כן צריכין לעת עתה להתקרב אליהם, כי ה' יתברך חומל על עמו ישראל, וכל זמן שאין זוכין למצא נקדת האמת שהוא המנהיג האמתי, אזי קדשת התורה בעצמה מנהגת את ישראל:
אך אף על פי כן צריכין לבלי להטעות את עצמו ולומר שכבר זכה למצא הנקדת האמת. על כן צריכין להתבונן על דרכיו, ולהסתכל היטב איך שאף על פי שבעת אסיפת הצבור אל המנהיג אזי "הן אל כביר לא ימאס"[606] וממשיך להם ה' יתברך איזה מימי התורה להשקות הצאן קדשים הצמאים לשמע דבר ה', ואז לפי שעה נתבטל ונסתלק קצת מהם בחינת הבלבולים וכו' הבאים מבחינת כח המדמה שהוא בחינת 'לב האבן' ונכנע היצר הרע קצת, אבל הוא רק לפי שעה, ואחר כך כששבין לביתם אין להם שום שכל ועצה איך להתחזק בעבודת ה', בבחינת "ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן"[607], הינו בעת האסיפה אזי מסלקין וגוללין קצת הלב האבן וממשיכין מימי הבאר קצת, אך אחר כך תכף "והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה", וכעין שדרשו רבותינו ז"ל גם כן[608]:
על כן צריכין להזדרז מאד לבקש ולחפש אחר הצדיק האמת בחינת יעקב, אשר הוא יכול לגלל האבן מעל פי הבאר בנקל כמו שמעביר הפקק מעל הצלוחית כמו שאמרו רבותינו ז"ל[609], והוא יכול לעזר את ישראל בשלמות, ולהוציאם בשלמות מבחינת המדמה שאינו מברר ולהביאם אל האמת, שזה בחינת מה שזכה יעקב אבינו לברר ולהוציא מבית לבן את רחל ולאה וכו' ולהוליד מהם כל עדת ישראל הקדושים: (מתנה ד, יג)