הַצַּדִּיקִים וְהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בְּשׁוּם עֵסֶק וּמְלָאכָה, אַף עַל פִּי כֵן גַּם הֵם צְרִיכִים לְבַטֵּל עַצְמָן מִדְּבֵקוּתָם וּמִדִּבְרֵי תּוֹרָה בְּעֵת הַהֶכְרֵחַ. וְאָז הֵם מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמָן וְעַל כָּל הָעוֹלָם אֶת בְּחִינַת 'הַחֶסֶד חִנָּם' שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחִיּוּת הַמְלֻבָּשׁ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וְדֶרֶךְ אֶרֶץ. וְעַל יְדֵי זֶה מְקַיְּמִין גַּם הֵם מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'טוֹב תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ'[106]:
וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁגַּם הַצַּדִּיק מְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לִפְעָמִים בִּבְחִינַת 'בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ'[107], עַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַקִּטְרוּג וְהַהִתְגָּרוּת שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁרוֹצִים לְהִתְגָּרוֹת בְּמִי שֶׁבָּא לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים: (בית הכנסת ה, ח יב)