עקר הגנבה והרמאות דסטרא אחרא, הוא מה שהבעל דבר גונב לב האדם עד שמכניס מחלקת על הצדיק האמת, שמזה עקר אריכת הגלות, ועל ידי זה יכולה הסטרא אחרא להתגבר ולינק מהעשירות דקדשה, שהוא גבה מאד בשרשו עד שהוא מבחינה אחת עם נפשות ישראל:
וכשהסטרא אחרא מתגברת, אזי לוקחים לעצמם כל העשירות והשפע של ישראל שהוא בחינת 'שה' ובחינת 'דלת' כמבאר בפנים, והכל נמשך רק בכח הצדיק הגדול שהוא בחינת 'יוסף' בחינת 'שור' והוא בחינת 'קוצא דאות דלת'[667], ועל כן הוא בחינת 'הא' בחינת 'חמשה' כמבאר בפנים:
ולפעמים נוגע פגם המחלקת שעל הצדיק רק אל העשירות של ישראל, ולפעמים נוגע הפגם גם אל הצדיק בעצמו, ויש בזה כמה בחינות כמבאר בפנים:
וזה בחינת הפגם של המחלקת שחלקו השבטים על יוסף, עד שנשתלשל מזה עשרה הרוגי מלכות כמו שאמרו רבותינו ז"ל[668], שנהרגו על ידי זה צדיקים וקדושים כאלו:
אבל באמת כל מה שמתגברת הסטרא אחרא בגנבתם וערמתם יותר ויותר, אזי כשמתגבר אמתת קדשת האמת כנגדם, אזי מכרחים להחזיר הכל כל ניצוצות הקדושה שבלעו, אף גם מכרחים להקיא ולהוציא עצמות חיותם ממש:
וזה בחינת מה שהגנב כשנמצא הגנבה בידו אזי משלם כפל[669], ואם טבח או מכר אזי "חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה"[670], כי כל מה שהתגברו ביותר עד שנוגע הפגם ביותר, אזי מכרחים להוציא חיותם מקרבם עוד יותר ויותר:
וזה מרמז בדברי רבותינו ז"ל שאמרו על פסוק "תחת הנחשת אביא זהב, ותחת הברזל אביא כסף, ותחת העצים נחשת, ותחת האבנים ברזל"[671], שזה בחינת כלל העשירות שכלול מזהב וכסף ונחשת וברזל והכל יכרחו העכו"ם להחזיר לישראל בכפלי כפלים, בבחינת "תחת הנחשת אביא זהב" וכו' כנ"ל שזה בחינת "ארבע צאן תחת השה" כנ"ל:
ואמרו רבותינו ז"ל על זה, 'אוי להם להעכו"ם, כי "תחת נחשת יביאו זהב" וכו' אבל תחת רבי עקיבא וחבריו וכו' מה יביאו'[672], הינו כי כל הנ"ל לא יספיק להם רק נגד הפגם שפגמו בהעשירות, אבל מה שהתגברו עוד ביותר עד שנגעו בנקדת הצדיק בעצמו, במה אפשר להם לתקן זאת, כי על זה לא יספיק להם שום דבר, עד שיצטרכו להוציא כל עצמות חיותם מבטנם וקרבם, וכל מקום שנמצא בהם עוד איזה ניצוץ הקדוש, הכל יצטרכו להחזיר בעד מה שפגמו בקדשת הצדיק שהוא שרש הכל, שזה בחינת "חמשה בקר תחת השור" (עין פנים): (גניבה ה, יב-יג יט-כ)