הצדיקים האמתיים הם ממשיכים 'חלוקא דרבנן', ומלבישין האור בכמה דרכים בלבושים נפלאים ונוראים בבחינת 'ציצית', עד שהיו כל העולם כלו חוזרין למוטב:
אך בעוונותינו הרבים יש 'שעטנז', דהינו העזי פנים שבדור שהם מתלבשין בטלית שאינו שלהם, ונדמה כאלו הם מעטפים בטלית של מצוה ב'חלוקא דרבנן', אבל באמת לבושיהם הן בחינת 'שעטנז' שהוא מערב מצמר ופשתן:
'צמר' הוא בחינת רחמים עליונים ששם מתהפכים העוונות לזכיות, בחינת "אם יהיו חטאיכם כשנים וכו' כצמר יהיו"[740], שזהו בחינת לבושים של הצדיק האמת:
אבל הלבושים של העזי פנים הנ"ל מערב בו 'פשתן', שהוא בחינת קרבן קין שהביא מהפסלת[741], שזה בחינת שרואה הפסלת והחב של כל אחד, ועל כן לבושיהם הם בחינת "שעטנז צמר ופשתים יחדו"[742], כי מראים עצמם כאלו מזכים את הרבים שזה בחינת 'צמר', אבל באמת מהם כל המניעות, ומוצאים פסלת וחב בכל הכשרים באמת, והן הן העזי פנים שבדור הרוצים לרחק מדרך האמת לאמתו:
וזה בחינת 'שעטנז' אותיות 'שטן עז'[743], הינו עזות דסטרא אחרא שמשם עקר התגברות השטן, והם עומדים כנגד הכשרים למנעם מדרך האמת ומלהתקרב לצדיקי אמת:
אך סוף כל סוף ה' יתברך יגמר את שלו, "כי אתה מרום לעלם ה'"[744] - ולעולם ידך על העליונה[745], כי "מלכותו בכל משלה"[746], כי אף על פי ש'עזות' היא 'מלכותא בלא תגא'[747], וכל הרוצה לטל את השם נוטל עכשו בעוונותינו הרבים, אף על פי כן הוא 'בלא תגא' בלא 'כתר מלכות', ואף על פי שמתגבר לפי שעה, סוף כל סוף יתבטל מלכותם וממשלתם:
אבל מלכותו יתברך 'נצח' ומלכותו יתברך בכל משלה, וכל הצדיקים והכשרים הנלוים אליהם בודאי יתגברו עליהם וכלם יהיו מכרחים לשוב אליהם, שזה בחינת מה שבקש יעקב אבינו עליו השלום לגלות הקץ ונסתלקה ממנו שכינה[748], והבין שזה מחמת שבסוף הגלות יתגבר השקר ויתגברו העזי פנים שבדור ויסתירו האמת ומחמת זה אי אפשר לגלות הקץ, על כן אמר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'[749], שמורה שהוא יתברך יגמר את שלו כרצונו כי "מלכותו בכל משלה":
וזה בחינת 'ציקי קדרה' שאמרו רבותינו ז"ל שמרמז "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"[750], הינו בחינת קדשות הנפולות שכלם יתעלו על ידי הצדיקי אמת שמהפכין כל הירידות לעליות גדולות: (מעקה ד, ז ט)