עַל יְדֵי הַזְכָּרַת 'שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים' הַקְּדוֹשִׁים, עַל יְדֵי זֶה מְבָרְרִין 'הַמְדַמֶּה' וְזוֹכִין לֶ'אֱמוּנָה שְׁלֵמָה' - לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד, שֶׁאָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל יְדֵי נִפְלָאוֹת לְמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע:
וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַזְכָּרַת שְׁמוֹתָם יְכוֹלִין לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע[108] גַּם עַכְשָׁו. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לִכְתֹּב לְעַצְמָן שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים לְזִכָּרוֹן[109], כִּי עַל יְדֵי כָּל זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה כַּנַּ"ל: (נטילת ידים לסעודה ד, ו)