עקר מה שמדבר הרב עם כל אחד ומאיר בו דעתו להצילו מעונות, העקר הוא שמבאר לו שיבין מרחוק שיש חכמות אמתיות והשגות נפלאות בתורה ועבודה, כדי שיתחזק אמונתו עד שיוכל לבא לבחינת בטול אל 'אור אין סוף' בחינת 'הארת הרצון':
אבל פנימיות דעתו והשגתו אי אפשר לו לבאר כלל, כי הוא בבחינת 'סיג לחכמה שתיקה'[110], רק שמרמז לתלמידיו בדרך רמזים בעלמא, והמשכיל יבין מרחוק:
אבל אסור לכנס בזה בקשיות ותרוצים, כי על זה נאמר 'במפלא ממך אל תדרש' וכו'[111], ונאמר "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני"[112]: (נטילת ידים לסעודה ו, ז)