זֶה הַצַּדִּיק הַנַּ"ל זוֹכֶה לְבָרֵר הַשֵּׁנָה וְלִפְתֹּר חֲלוֹמוֹת בִּשְׁלֵמוּת, וְהוּא מְחַזֵּק וְנוֹתֵן עֵצָה לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ, שֶׁבְּעֵת שֶׁמִּתְעוֹרֵר בּוֹ אֵיזֶה טוֹב, אֲזַי יִזְדָּרֵז וִימַהֵר לַחְטֹף תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְפִקָּדוֹן לִימֵי הָרָעָב חַס וְשָׁלוֹם - שֶׁהֵם יְמֵי הָרָע שֶׁעוֹבְרִין עַל הָאָדָם - שֶׁאָז יוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּהַטּוֹב שֶׁקִּבֵּץ בִּתְחִלָּה בִּימֵי נְעוּרָיו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָעֵצָה שֶׁנָּתַן יוֹסֵף הַצַּדִּיק "וְיִצְבְּרוּ בָר וְכוּ' וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן" וְכוּ'[150]: (בציעת הפת ה, מ)
[150] בראשית מא, לה-לו.