אֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים כָּל זְמַן שֶׁלֹּא עָמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן כָּרָאוּי לָהֶם, עֲדַיִן יֵשׁ לָהֶם לָחוּשׁ אוּלַי יֵשׁ בָּהֶם עוֹד אֵיזֶה אֲחִיזָה מֵ'הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים'.
אַךְ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכִין לַעֲמֹד בְּנִסְיוֹנוֹת כָּרָאוּי, אָז לֹא דַּי שֶׁזּוֹכִין לְהַפְשִׁיט מֵעַל עַצְמָן 'הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים' בִּשְׁלֵמוּת וְלִלְבֹּשׁ 'בְּגָדִים לְבָנִים וּנְקִיִּים' - שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיוֹסֵף "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ" וְאַחַר כָּךְ כְּתִיב "וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ" וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[148] - אַף גַּם שֶׁזּוֹכִין שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַפְשִׁיט הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מִתַּלְמִידֵיהֶם וְחַבְרֵיהֶם, וּלְהַלְבִּישָׁם 'בְּגָדִים נְקִיִּים' בִּבְחִינַת "לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת"[149], הַנֶּאֱמַר בְּיוֹסֵף אֵצֶל אֶחָיו: (בציעת הפת ה, מ)
[148] ועל כן כשעמד יוסף בניסיון, אז דייקא הפשיט מעצמו בחינת אחיזת הבגדים הצואים, בבחינת "ויעזב בגדו בידה וינס" וכו' (בראשית לט, יב), שהבגד שהיה לה אחיזה בו עזב בידה והפשיט את עצמו מבגדים אלו בשלמות. ואז זכה אחר כך לבגדים נקיים ויקרים, בבחינת "וילבש אתו בגדי שש" וכו' (בראשית מא, מב), וכמו שאיתא בזוהר הקדוש (מקץ קצו ע"א): 'יוסף מדיליה נטל' וכו': (בציעת הפת ה, מ)
[149] בראשית מה, כב.