הַצַּדִּיק הָאֱמֶת נִקְרָא 'יוֹסֵף' עַל שֵׁם שֶׁמּוֹסִיף בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת, וּמַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּלָל.
וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים וְהַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו וְהִתְפָּאֲרוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל יְדֵי חִדּוּשִׁים דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁעוֹלֶה הִתְפָּאֲרוּת חָדָשׁ לְמַעְלָה. וְגַם מֵחֲמַת שֶׁהַצַּדִּיק הַזֶּה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְקָרֵב רְחוֹקִים מַמָּשׁ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.
כִּי בְּכֹחַ הִתְגַּבְּרוּתוֹ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ מַתְחִיל עַתָּה לַעֲבֹד אֶת ה' - בַּכֹּחַ הַזֶּה הוּא יָכוֹל לְעוֹרֵר בְּכָל פַּעַם רְחוֹקִים מַמָּשׁ שֶׁיַּתְחִילוּ מֵעַתָּה לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ.
וְעַל כֵּן מִצַּדִּיקִים כָּאֵלּוּ יֵשׁ לַה' יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּגִים וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים וַחֲדָשִׁים וְהִתְפָּאֲרוּת נִפְלָא בְּכָל עֵת, כִּי בְּכָל פַּעַם הֵם עוֹשִׂין לַה' יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לְבוּשִׁין חֲדָשִׁים וּבִגְדֵי הִתְפָּאֲרוּת חָדָשׁ, בִּבְחִינַת 'וּלְבוּשָׁא דְּלָבִישׁ בְּיוֹמָא דָּא לָא לָבִישׁ בְּיוֹמָא אָחֳרָא, וּלְבוּשִׁין דְּאִיהוּ לָבִישׁ בְּצַפְרָא לָא לָבִישׁ בְּרַמְשָׁא'[158].
וְכָל זֶה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי הִתְפָּאֲרוּת הֶחָדָשׁ שֶׁעוֹלֶה בְּכָל פַּעַם מִזֶּה הַצַּדִּיק, עַל יְדֵי שֶׁמִּתְחַדֵּשׁ בְּעַצְמוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם וְעַל יְדֵי שֶׁמְּקָרֵב רְחוֹקִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ.
וְעַל שֵׁם כָּל זֶה נִקְרָא 'יוֹסֵף', בְּחִינַת "יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר"[159] (עַיֵּן פְּנִים[160]), וְעַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק נִתְגַּלָּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל[161]: (ברכת המזון ד, יא)
[158] תיקוני זוהר (תיקון כב) סה ע"א.
[159] בראשית ל, כד.
[160] כי ההתפארות הוא בחינת בן שה' יתברך מתפאר בישראל כאב המתפאר עם בנו, בבחינת "בני בכורי ישראל" [...] והצדיק הוא עיקר כלל ישראל והוא בעצמו [...] בכל פעם בן חדש אצל ה' יתברך, בבחינת "ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך" - שהצדיק מתחיל בכל פעם מחדש כאלו נולד היום. [...] וזהו גם כן בחינת "יוסף לי בן אחר" שיזכה בכל פעם לקרב אחד מישראל מחדש לה' יתברך שהוא בן אחר-בן חדש שזה עיקר התפארותו יתברך [...] כי עיקר ההתפארות הוא כשעולה התפארות חדש לה' יתברך על ידי התקרבות הרחוקים כנ"ל: (ברכת המזון ד, יא)
[161] עיין בפנים, ברכת המזון ד, יא בתחילתו.