הצדיק האמת נקרא 'יוסף' על שם שמוסיף בעבודתו יתברך בכל עת, ומתחיל בכל פעם מחדש כאלו לא התחיל עדין בעבודתו יתברך כלל.
וזה עקר השעשועים וההתפארות של ה' יתברך, כי עקר שעשועיו והתפארותו יתברך הוא על ידי חדושים דיקא, דהינו כשעולה התפארות חדש למעלה. וגם מחמת שהצדיק הזה יש לו כח לקרב רחוקים ממש אליו יתברך.
כי בכח התגברותו להתחיל בכל פעם מחדש כאלו מתחיל עתה לעבד את ה' - בכח הזה הוא יכול לעורר בכל פעם רחוקים ממש שיתחילו מעתה לשוב לה' יתברך.
ועל כן מצדיקים כאלו יש לה' יתברך תענוגים ושעשועים גדולים וחדשים והתפארות נפלא בכל עת, כי בכל פעם הם עושין לה' יתברך כביכול לבושין חדשים ובגדי התפארות חדש, בבחינת 'ולבושא דלביש ביומא דא לא לביש ביומא אחרא, ולבושין דאיהו לביש בצפרא לא לביש ברמשא'[158].
וכל זה נעשה על ידי התפארות החדש שעולה בכל פעם מזה הצדיק, על ידי שמתחדש בעצמו בעבודתו יתברך בכל פעם ועל ידי שמקרב רחוקים לעבודתו יתברך.
ועל שם כל זה נקרא 'יוסף', בחינת "יסף ה' לי בן אחר"[159] (עין פנים[160]), ועל ידי זה הצדיק נתגלה עקר קדשת ארץ ישראל[161]: (ברכת המזון ד, יא)
[158] תיקוני זוהר (תיקון כב) סה ע"א.
[159] בראשית ל, כד.
[160] כי ההתפארות הוא בחינת בן שה' יתברך מתפאר בישראל כאב המתפאר עם בנו, בבחינת "בני בכורי ישראל" [...] והצדיק הוא עיקר כלל ישראל והוא בעצמו [...] בכל פעם בן חדש אצל ה' יתברך, בבחינת "ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך" - שהצדיק מתחיל בכל פעם מחדש כאלו נולד היום. [...] וזהו גם כן בחינת "יוסף לי בן אחר" שיזכה בכל פעם לקרב אחד מישראל מחדש לה' יתברך שהוא בן אחר-בן חדש שזה עיקר התפארותו יתברך [...] כי עיקר ההתפארות הוא כשעולה התפארות חדש לה' יתברך על ידי התקרבות הרחוקים כנ"ל: (ברכת המזון ד, יא)
[161] עיין בפנים, ברכת המזון ד, יא בתחילתו.