עִנְיָן זֶה לְחַפֵּשׂ תָּמִיד הַטּוֹב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וּלְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת תָּמִיד, הוּא עִנְיָן גָּבֹהַּ וְעָמֹק מְאֹד מְאֹד. וְיֵשׁ בָּזֶה מַדְרֵגוֹת רַבּוֹת בֵּין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאֲפִלּוּ גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים לִפְעָמִים לֹא יָדְעוּ לְלַמֵּד זְכוּת כָּרָאוּי, וְהִקְפִּיד ה' יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּישַׁעְיָה וְהוֹשֵׁעַ וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[254]. וְעִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם הָיָה רַק עַל יְדֵי זֶה, עַל יְדֵי שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ לְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רָאֹה רָאִיתִי"[255] וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'שְׁתֵּי רְאִיּוֹת אֲנִי רוֹאֶה, רוֹאֶה אֲנִי שֶׁסּוֹפָן לַחֲטֹא, וְאַף עַל פִּי כֵן רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי וּזְכוּת שֶׁיְּקַבְּלוּ הַתּוֹרָה, וְעַל יְדֵי זֶה הֵם רְאוּיִם לִגְאֻלָּה'[256], הַיְנוּ כַּנַּ"ל:
וְכָל הַוִּכּוּחַ שֶׁהָיָה לַה' יִתְבָּרַךְ עִם מֹשֶׁה בְּמַרְאֵה הַסְּנֶה וּמֹשֶׁה מֵאֵן בִּשְׁלִיחוּתוֹ, הַכֹּל הָיָה מֵחֲמַת זֶה, כִּי רָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יְקַלְקְלוּ הַרְבֵּה עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיָה קָשֶׁה לוֹ לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּת הַגְּאֻלָּה, כִּי זֶה הָעִנְיָן עָמֹק וְגָבֹהַּ מְאֹד כַּנַּ"ל, אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ טָעַן עִמּוֹ הַרְבֵּה שֶׁאַף עַל פִּי כֵן הוּא רוֹצֶה לְגָאֳלָם, כִּי הוּא מִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת אוֹת הַמַּטֶּה שֶׁנִּתְהַפֵּךְ לְנָחָשׁ, שֶׁבָּזֶה רָמַז לוֹ שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[257], וְאַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ"[258], וְנִתְהַפֵּךְ הַנָּחָשׁ לְמַטֶּה, וּבָזֶה הֶרְאָה לוֹ שֶׁבְּקַל יוּכַל לְהִתְהַפֵּךְ הַנָּחָשׁ לְמַטֶּה. וְרָמַז לוֹ בָּזֶה שֶׁגַּם 'בְּתֹקֶף זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ' שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, יוּכַל הַצַּדִּיק לֶאֱחֹז בְּאֵיזֶה קָצֶה הַיְנוּ לִמְצֹא שָׁם אֵיזֶה 'זְכוּת וּנְקֻדָּה טוֹבָה', וְעַל יְדֵי זֶה נִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה מִנָּחָשׁ לְמַטֶּה, כִּי עַל יְדֵי זֶה מַכְנִיסִים בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת וְחוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל: (שם, יט)