נד

על ידי אמונת חכמים נזדכך המח וזוכה לשכל ברור, ועל ידי זה יזכה להוציא ולקבל מכל מה שלומד בתורה, משפטי אמת דהינו הנהגות ישרות לעבודתו יתברך שידע איך להתנהג בכל דבר הוא והתלויים בו. אבל כשפוגם חס ושלום באמונת חכמים, הוא נדון ביגיעות בשר דהינו במותרות בצואה רותחת, שעולים לו עשנים סרוחים אל המח ומערבבים ומבלבלין מחו ודעתו, ואזי אינו יכול להוציא מלמודו משפטי אמת והנהגות אמתיות, אדרבא הוא מוציא דברים הפוכים מן האמת. ועל ידי זה אין לו עצה שלמה לעולם, והוא תמיד מספק ועצתו חלוקה לכאן ולכאן, כי על ידי פגם אמונת חכמים נעשה לבו מטנף כמו בית הכסא על ידי שנדון במותרות כנ"ל, ועל כן עצותיו הם עצות נבערות, ואינו יודע לגמר עצה שלמה בלבו איך להתנהג בשום דבר: (שם סימן סא)