פח.

עַצְמִי וּבְשָׂרִי, שֶׁהִקְדִּישׁ אֶת לְבָבוֹ הָרָחָב וְכִשְׁרוֹנוֹתָיו הַבְּרוּכִים וְאֶת כָּל חַיּוּתוֹ לְגַדֵּל וּלְהַדֵּר וּלְפַרְסֵם אֶת שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַיָּחִיד בָּעוֹלָם הָעוֹלֶה לְעֵילָא וּלְעֵילָא עַל כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַמֻּבְחָרִים יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת, שֶׁהוּא מַחֲסֶה וּמָגֵן לָנוּ לְדוֹרוֹת עוֹלָם אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ כָּל מִינֵי חשֶׁךְ חַשְׁכוּת וְהַהִתְרַחֲקוּת הָעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים.

לְגֹדֶל הַהִתְקַשְּׁרוּת וְהָאַהֲבָה הָאֲמִתִּית שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵינוּ, אֵיךְ אוּכַל לְנַתֵּק עַצְמִי מִמְּךָ וְלִפְרֹד מַחֲשַׁבְתִּי מֵאִתְּךָ וְלִשְׁכֹּחַ אוֹתְךָ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּנֵי אִישׁ אֶחָד אֲנַחְנוּ וּמְקֻשָּׁרִים יַחַד בְּשֹׁרֶשׁ מֻבְחָר הָאֱמֶת שֶׁהוּא עִקַּר חִיּוּתֵנוּ גְּאֻלָּתֵנוּ וּפְדוּת נַפְשֵׁנוּ.