אומן ראש השנה · אוּמָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה

תהיו אצלי על ראש השנה! יהיה איך שיהיה!

אֶחָד אָמַר לְפָנָיו שֶׁהָיָה נִיחָא לוֹ יוֹתֵר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל 'שַׁבַּת תְּשׁוּבָה' וְלֹא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם לַעֲמֹד שָׁם בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְגַם אֵין לוֹ אַכְסַנְיָא טוֹבָה לֶאֱכֹל וְלָלִין, וּמֵחֲמַת זֶה דַּעְתּוֹ מְבֻלְבָּל מְאֹד וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, עַל־כֵּן הָיָה טוֹב לְפָנָיו יוֹתֵר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בִּזְמַן אַחֵר וְלֹא בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה.

הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "אִם לֶאֱכֹל אִם שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל, אִם לִישֹׁן אִם שֶׁלֹּא לִישֹׁן, אִם לְהִתְפַּלֵּל אִם שֶׁלֹּא לְהִתְפַּלֵּל (רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁלֹּא לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי) - אַךְ וְרַק שֶׁתִּהְיוּ אֶצְלִי עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה! יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה!". (חיי מוהר"ן, תד)

כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי!

עָנָה וְאָמַר: "הָראֹשׁ־הַשָּׁנָה שֶׁלִּי הוּא חִדּוּשׁ גָּדוֹל, וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין הַדָּבָר הַזֶּה בִּירֻשָּׁה מֵאֲבוֹתַי, רַק הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נָתַן לִי זֹאת בְּמַתָּנָה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ מַהוּ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה".

"לֹא מִבָּעֲיָא אַתֶּם כֻּלְּכֶם בְּוַדַּאי תְּלוּיִין בָּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי - אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ תָּלוּי בָּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה שֶׁלִּי!". (חיי מוהר"ן, תה)

רצונו חזק שנהיה אצלו באומן על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו ואין דבר גדול מזה

בְּעֶרֶב רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן בְּאוּמֶין עָמַדְנוּ לְפָנָיו בְּעֵת שֶׁנָּתַנְּנוּ לוֹ הַצֶעטְלִיךְ שֶׁלָּנוּ וּמָעוֹת עַל פִּדְיוֹן, אָז שָׁאַל עַל אִישׁ אֶחָד מִנֶּעמְרִיב שֶׁלֹּא בָּא עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וְהִתְחִיל ר' נַפְתָּלִי לְתָרְצוֹ וְלֹא קִבֵּל הַדְּבָרִים, וְהִקְפִּיד עָלָיו מְאֹד.

וְאַחַר כָּךְ דִּבֵּר עוֹד מֵאֶחָד שֶׁלֹּא בָּא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה מֵחֲמַת רִבּוּי מְנִיעוֹת, וּמֵחֲמַת זֶה נָסַע לְרַבֵּנוּ זַ"ל קֹדֶם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְסִפֵּר לוֹ הַמְּנִיעוֹת, וְצִוָּה לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ לָשׁוּב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִהְיֶה אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה.

וְזֶה הָאִישׁ הָיָה מִגְּדוֹלֵי הַחֲשׁוּבִים, וְהָיָה צַר לוֹ מְאֹד מַה שֶּׁלֹּא יִזְכֶּה לִהְיוֹת נִמְנֶה עִמָּנוּ בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וְהִתְחִיל לְהִתְעַקֵּשׁ לְפָנָיו זַ"ל שֶׁלֹּא יָשִׁיב לְבֵיתוֹ רַק יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וְלֹא נִתְרַצָּה הוּא זַ"ל בִּדְבָרָיו וְגֵרְשׁוֹ לְבֵיתוֹ.

וְאָז אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל: "אֵינִי יָכוֹל לְצַיֵּר לְעַצְמִי הַצַּעַר הַזֶּה מַה שֶּׁאַתָּה לֹא תִּהְיֶה אֶצְלִי עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה".

וְאָמַר לוֹ הָאִישׁ הַנַּ"ל: "אִם־כֵּן אֶשָּׁאֵר בְּכָאן", וְלֹא הִסְכִּים וְשָׁב לְבֵיתוֹ.

אַחַר כָּךְ בְּעֶרֶב־רֹאשׁ־הַשָּׁנָה דִּבֵּר עִמָּנוּ מִזֶּה, וְאָמַר שֶׁעָלָיו יֵשׁ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל, כִּי רָצָה בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת כָּאן עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, אַךְ נִמְנַע מֵחֲמַת הַנַּ"ל...

וּמִכְּלַל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁדִּבֵּר אָז עִמָּנוּ לָמַדְנוּ כַּמָּה דְּבָרִים:

לָמַדְנוּ עוֹד הַפַּעַם עֹצֶם גֹּדֶל הַחִיּוּב לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיָּדַעְנוּ זֹאת מִכְּבָר, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵרִבּוּי דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים אָז בָּזֶה, וּמִתְּנוּעוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת אָז, הֵבִינוּ עֹצֶם הַחִיּוּב יוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת בִּכְתָב.

וְגַם אָז לָמַדְנוּ שֶׁרְצוֹנוֹ חָזָק לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בְּאוּמֶין עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה תָּמִיד לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְשֶׁאֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה.

וְגַם לָמַדְנוּ כַּמָּה צְרִיכִין לְחַזֵּק לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת מִדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, בִּפְרָט הַמְּנִיעוֹת מִלִּהְיוֹת עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה שֶׁצְּרִיכִים לְשָׁבְרָם בְּיוֹתֵר וְלִהְיוֹת דַּיְקָא עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, עַד שֶׁאֲפִלּוּ אִם הוּא זַ"ל בְּעַצְמוֹ מְצַוֶּה וּמַסְכִּים לִבְלִי לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה - חָלִילָה לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה.

וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִבְלִי לִשְׁאֹל אוֹתוֹ שׁוּם שְׁאֵלָה עַל זֶה, כִּי הוּא יָשִׁיב בְּוַדַּאי לִבְלִי לִהְיוֹת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן בִּנְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ צְרִיכִין לִהְיוֹת דַּיְקָא [וְכֵן הוּא נוֹהֵג לְדוֹרוֹת]...

וְעִנְיָן זֶה רָאִינוּ מֵרַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים, בִּפְרָט בְּעִנְיַן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה שֶׁהָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ לָהֶם מְנִיעוֹת מִלִּהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ וְהֵשִׁיב לָהֶם שֶׁלֹּא יִהְיוּ עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. וְהִתְחִילוּ לְהִתְעַקֵּשׁ, הֲלֹא שָׁמַעְנוּ מִכֶּם גֹּדֶל הָאַזְהָרָה לִהְיוֹת אֶצְלְכֶם עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּמַקְפִּיד עֲלֵיהֶם וְגָעַר בָּהֶם שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ יוֹתֵר, וְכֵן עָשׂוּ וְלֹא בָּאוּ עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה.

וְאַף עַל־פִּי־כֵן אֲנַחְנוּ זָכִינוּ לִהְיוֹת רְגִילִים לַעֲמֹד לְפָנָיו, שָׁמַעְנוּ וְהֵבַנְנּוּ בְּרֶמֶז וּבְפֵרוּשׁ שֶׁפְּנִימִיּוּת רְצוֹנוֹ אֵינוֹ נוֹחָה בָּזֶה כְּלָל, רַק הוּא מֻכְרָח לוֹמַר לָהֶם כָּךְ מֵחֲמַת שֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ עַל זֶה...

וְכֵן הוּא נוֹהֵג לְדוֹרוֹת, שֶׁכְּשֶׁשּׁוֹאֲלִין לְהָרַב וְהַמַּנְהִיג עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּעֵין מְסִירַת נֶפֶשׁ צָרִיךְ לְהָשִׁיב: "לָאו", אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ רְצוֹנוֹ שֶׁיִּמְסֹר נַפְשׁוֹ וִישַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת.

עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב וּלְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לִבְלִי לִשְׁאֹל אוֹתוֹ בָּזֶה כְּלָל. (חיי מוהר"ן, תו)

יכולים בראש השנה לקבל תיקונים שבכל השנה אי אפשר בשום אופן

לְעִנְיַן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה דַּיְקָא, אָמַר שֶׁיְּכוֹלִין אָז אֲנָשִׁים לְקַבֵּל תִּקּוּנִים מַה שֶּׁבְּכָל הַשָּׁנָה לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם תִּקּוּן בְּשׁוּם־אֹפֶן - אַף־עַל פִּי־כֵן בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה יְכוֹלִין אֲפִלּוּ הֵם לְקַבֵּל תִּקּוּן.

אַף עַל־פִּי שֶׁבְּכָל הַשָּׁנָה אֲפִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ זַ"ל לֹא הָיָה יָכוֹל לְתַקְּנָם, אֲבָל בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה גַּם הֵם יְכוֹלִים לְקַבֵּל תִּקּוּנִים. כִּי אָמַר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה עִנְיָנִים וְתִקּוּנִים מַה שֶּׁבְּכָל הַשָּׁנָה גַּם הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת. (חיי מוהר"ן, תו)

על ראש השנה כולם צריכים להיות!!!

וְאָמַר שֶׁכָּל עִסְקוֹ הוּא רַק רֹאשׁ־הַשָּׁנָה! וְהִפְלִיג אָז מְאֹד מְאֹד לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה... גַּם כְּבָר אָמַר: "אוֹף רֹאשׁ־הַשָּׁנָה דַּארְפְין אַלֶע זַיין!" [עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה כֻּלָּם צְרִיכִים לִהְיוֹת], וְכָל זֶה הָיָה בְּאוּמֶּין בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן שֶׁאָז דִּבֵּר עִמָּנוּ זֹאת. (חיי מוהר"ן, רכ)

צריכים להתקבץ יחד באומן כמו בחייו

אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ וְכוּ'... נִתְחַזַּקְתִּי תֵּכֶף שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִתְקַבֵּץ יַחַד עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה בְּאוּמֶאן כְּמוֹ בְּחַיִּים חַיּוּתוֹ, וְהָיוּ לִי עַל־זֶה כַּמָּה רְאָיוֹת מְבֹאָרוֹת מִדִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים, כִּי דַּרְכּוֹ זַ"ל הָיָה נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, בִּפְרָט בְּעִנְיַן צַוָּאָתוֹ עָלֵינוּ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ. (ימי מוהרנ"ת ח"א, סז)

על ראש השנה צריכין לנסוע!

כָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵאַדְמוֹ"ר מוֹ"ה נָתָן זַצַ"ל קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר, וְכָךְ אָמַר בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ:

"בָּרוּךְ ה' יֵשׁ לָנוּ עַתָּה ג' הֲלָכוֹת מְבֹרָרוֹת: עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה צְרִיכִין לִנְסֹעַ! וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ צְרִיכִין לִלְמֹד! וְהִתְבּוֹדְדוּת צְרִיכִים בְּכָל יוֹם!" (נתיב צדיק, עד)

וכך תנהוג כל ימי חייך...

עַל אוֹדוֹת אֲסֵפָתֵנוּ בִּימֵי רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים אָמַר פַּעַם אַחַת לִבְנוֹ ר' יִצְחָק זַ"ל הַנַּ"ל, בְּזֶה הַלָּשׁוֹן:

"אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁיִּתְקַיֵּם הַדָּבָר עַד בִּיאַת הַגּוֹאֵל צֶדֶק, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי יוֹדֵע חַס וְשָׁלוֹם מַה שֶּׁיַּעֲבֹר בָּזֶה (מִגֹּדֶל וְעֹצֶם הַקִּטְרוּגִים הַמִּתְעוֹרְרִים וּמִתְגַּבְּרִים עַל זֶה בְּכָל עֵת) אוּלַי חַס־וְשָׁלוֹם יִמְנְעוּ וְלֹא יַנִּיחוּ חַס־וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם־אֹפֶן לָבֹא לְשָׁם, זָאג אִיךְ, דִּיר זָאלְסְט תָּמִיד זַיין רֹאשׁ הַשָּׁנָה אִין אוּמֶין, עֶרֶב רֹאשׁ־הַשָּׁנָה זָאלְסְט זִיךְ שְׁטֶעלִין אֲפִלּוּ אִין מַארְק [אוֹמֵר אֲנִי, שֶׁאַתָּה תָּמִיד תִּהְיֶה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּאוּמֶין, וְעֶרֶב רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הַעֲמֵד אֶת עַצְמְךָ אֲפִלּוּ בַּשּׁוּק], בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁרוֹאִים מִשָּׁם בֵּית צִיוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְתֹאמַר שָׁם הָעֲשָׂרָה קַפִּיטִיל תְּהִלִּים, וְאַחַר־כָּךְ תִּתְפַּלֵּל שָׁם בְּאוּמֶין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֲפִלּוּ בְּאֵיזֶה עֲזָרָה שֶׁל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ - וְכֵן תִּנְהֹג כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ!". (אנשי מוהר"ן, ב)

הייתי רוחש על ידי ורגלי כדי לבוא לשם על ראש השנה!

עוֹד אָמַר פַּעַם אַחַת אוֹדוֹת הַנְּסִיעָה לְאוּמֶין עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁאִם הָיָה הַדֶּרֶךְ לְשָׁם מְחֻפָּה בְּסַכִּינִים - "הָיִיתִי רוֹחֵשׁ עַל יָדַי וְרַגְלַי כְּדֵי לָבֹא לְשָׁם עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה!". (אנשי מוהר"ן, ג)

כל נסיעה ונסיעה של כל אחד ואחד יהיה לה חלק בקץ הגאולה!

שָׁמַעְתִּי מֵר' נַחְמָן בְּן ר' שַׁכְנָא זַ"ל שֶׁשָׁמַע לְעִנְיַן נְסִיעַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְכוּ', וְהַיּוֹצֵא מִדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים - שֶׁכָּל נְסִיעָה וּנְסִיעָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיֶה לָהּ חֵלֶק בְּקֵץ הַגְּאוּלָה! (אנשי מוהר"ן, ד)

כל נחמתי וכל מגמותי לזכות את כל השומעים לדברי שיהיו כולם על ראש השנה במקום גניזתו הקדוש

וְהָעִקָּר שֶׁתִּשְׂמַח בַּמֶּה שֶׁזָּכִיתָ לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּמָּה פְּעָמִים, וּבַמֶּה שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לִהְיוֹת עוֹד עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ.

כִּי עַתָּה זֶה כָּל נֶחָמָתִי וְכָל מְגַמּוֹתַי, לְזַכּוֹת אֶת כָּל הַשּׁוֹמְעִים לִדְבָרַי - שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הַיְנוּ בִמְקוֹם גְּנִיזָתוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אַדוֹמוֹ"ר זַ"ל כָּל יְמֵיהֶם לְעוֹלָם, בְּוַדַּאי יַחֲזִיקוּ לִי טוֹבָה לָנֶצַח, וּבָזֶה נָגִיל וְנָשִׂישׂ תָּמִיד בִּפְרָט בְּשַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב, וְחֶדְוַת ה' יִהְיוּ מָעֻזֵּנוּ. (עלים לתרופה, רס)

תבוא ברינה לאומן על ראש השנה וכך תנהג כל ימיך עד יבוא מורה צדק

הִזָּהֵר וְהִזָּהֵר בְּנִי וְתַלְמִידִי חֲבִיבִי, לְבַל יַעֲלֶה עָלֶיךָ רַעְיוֹן חַס־וְשָׁלוֹם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאֱמֶת - רַק בֹּא תָּבֹא בְּרִנָּה עִם אֲנַ"שׁ לְפֹה עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְכֵן כָּל יָמֶיךָ עַד יָבוֹא מוֹרֵה צֶדֶק, לְמַעַן יֵיטִיב לְךָ לָנֶצַח, וּבְחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ תַּחֲזִיק לִי טוֹבָה לָנֶצַח נְצָחִים. (עלים לתרופה, שכ)

הנסיעה לאומן היא עיקר קיום הארת השראתו הקדושה לנצח

וְהַחוּשׁ מֵעִיד שֶׁעִנְיָן זֶה שֶׁל הַקִּבּוּץ שֶׁמִּתְקַבְּצִין כְּלַל אֲנַ"שׁ עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לאוּמַאן - זֶהוּ עִקַּר הַכְּלָלִיּוֹת וְקֶשֶׁר הָאַחְדוּת שֶׁל כָּל אֲנַ"שׁ בְּקֶשֶׁר אֶחָד, וְרַק בָּזֶה מְקַיְּמִין רְצוֹנוֹ זַ"ל לִהְיוֹת מַחֲזִיקִים אֶת עַצְמָם כְּלַל אֲנַ"שׁ בְּקֶשֶׁר אֶחָד בְּאַהֲבָה וְאַחְדוּת כַּנַ"ל, וְרַק עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קִיּוּם הֶאָרַת הַשְׁרָאָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לָנֶצַח. (פרפראות לחכמה ח"א סא, יד)

ראש השנה באומן ולא בשום מקום!

דִּבַּרְתִּי עִם ר' אַבְרָהָם סוֹפֵר וְנִתְבָּרֵר הַדָּבָר, שֶׁהָאֲסֵפָה שֶׁל אֲנַ"שׁ בְּפּוֹלִין כְּמוֹ בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, הִיא רַק טוֹבָה לְהִתְפַּלֵּל בִּמְתִינוּת וּבְהִתְעוֹרְרוּת, אֲבָל בִּשְׁבִיל הַתִּקּוּן שֶׁל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה - צְרִיכִים כָּל אֲנַ"שׁ לִכְסֹף לְאוּמָן! כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שָׁם וְלֹא בְּשׁוּם מָקוֹם! כֵּן אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל. (מכתבי ר' שמשון בארסקי, סה)

בראש השנה צריך לבוא לצדיק האמת

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאִישׁ פָּשׁוּט לְהַשְׁלִים עֲבוֹדָתוֹ לְבַד, וּצְרִיכִין אָז לְהִתְקַבֵּץ הַרְבֵּה מִיִּשְׂרָאֵל יַחַד, כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִין כָּל יִשְׂרָאֵל אָז לְהִתְקַבֵּץ יַחַד בְּבָתֵּי כְּנֶסֶת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וְהָעִקָּר לָבוֹא לְצַדִּיקֵי אֱמֶת - שֶׁרַק הֵם יוֹדְעִים נִפְלְאוֹת הָעֲבוֹדָה שֶׁל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לְבָרֵר וּלְגַלּוֹת אֲמִתַּת הָאֱמֶת מִתּוֹךְ שִׁנּוּי גָּדוֹל כָּזֶה. (ליקוטי הלכות, רבית ה, מז)

בראש השנה צריכין להיות אצל הצדיק האמת

עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה נִגְמָר בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁהֵם מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁנִּקְרָאִים עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה. וְעִקָּר הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּמּוּבָן מִשִּׁיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, גֹּדֶל עֹצֶם מַעֲלַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז צְרִיכִין לִנְסֹעַ לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים - כִּי צְרִיכִין לִהְיוֹת אָז אֵצֶל הַ'צַּדִּיק הָאֱמֶת', שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב לְגַלּוֹת דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה לְכָל הַחוֹטְאִים וְהַפּוֹשְׁעִים, בִּבְחִינַת (תְּפִלַּת נְעִילָה): "אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים" וְכוּ'. (ליקוטי הלכות, נדרים ד, ט)

כל תיקוננו הוא הקיבוץ של ראש השנה

כָּל תִּקּוּנֵנוּ עַתָּה הוּא עַל־יְדֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְהִתְקַבֵּץ הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֶל צַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם שָׁרְשֵׁי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, שֶׁהֵם יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, אָמֵן וְאָמֵן. (ליקוטי הלכות, ערלה ד, ד)