אומן ראש השנה · אוּמָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה

תהיו אצלי על ראש השנה! יהיה איך שיהיה!

אחד אמר לפניו שהיה ניחא לו יותר להיות אצלו על 'שבת תשובה' ולא על ראש השנה, כי אין לו מקום לעמד שם בבית־המדרש, וגם אין לו אכסניא טובה לאכל וללין, ומחמת זה דעתו מבלבל מאד ואינו יכול להתפלל בכונה, על־כן היה טוב לפניו יותר להיות אצלו בזמן אחר ולא בראש־השנה.

השיב לו רבנו ז"ל בזו הלשון: "אם לאכל אם שלא לאכל, אם לישן אם שלא לישן, אם להתפלל אם שלא להתפלל (רצונו לומר שלא להתפלל בכונה כראוי) - אך ורק שתהיו אצלי על ראש־השנה! יהיה איך שיהיה!". (חיי מוהר"ן, תד)

כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי!

ענה ואמר: "הראש־השנה שלי הוא חדוש גדול, והשם־יתברך יודע שאין הדבר הזה בירשה מאבותי, רק השם־יתברך נתן לי זאת במתנה שאני יודע מהו ראש־השנה".

"לא מבעיא אתם כלכם בודאי תלויין בראש השנה שלי - אלא אפלו כל העולם כלו תלוי בראש־השנה שלי!". (חיי מוהר"ן, תה)

רצונו חזק שנהיה אצלו באומן על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו ואין דבר גדול מזה

בערב ראש־השנה האחרון באומין עמדנו לפניו בעת שנתננו לו הצעטליך שלנו ומעות על פדיון, אז שאל על איש אחד מנעמריב שלא בא על ראש־השנה, והתחיל ר' נפתלי לתרצו ולא קבל הדברים, והקפיד עליו מאד.

ואחר כך דבר עוד מאחד שלא בא על ראש השנה מחמת רבוי מניעות, ומחמת זה נסע לרבנו ז"ל קדם ראש־השנה וספר לו המניעות, וצוה לו רבנו ז"ל בעצמו לשוב לביתו ולא יהיה אצלו על ראש־השנה.

וזה האיש היה מגדולי החשובים, והיה צר לו מאד מה שלא יזכה להיות נמנה עמנו בראש־השנה, והתחיל להתעקש לפניו ז"ל שלא ישיב לביתו רק ישאר אצלו על ראש־השנה, ולא נתרצה הוא ז"ל בדבריו וגרשו לביתו.

ואז אמר לו רבנו ז"ל: "איני יכול לציר לעצמי הצער הזה מה שאתה לא תהיה אצלי על ראש־השנה".

ואמר לו האיש הנ"ל: "אם־כן אשאר בכאן", ולא הסכים ושב לביתו.

אחר כך בערב־ראש־השנה דבר עמנו מזה, ואמר שעליו יש רחמנות גדול, כי רצה באמת להיות כאן על ראש־השנה, אך נמנע מחמת הנ"ל...

ומכלל דבריו הקדושים שדבר אז עמנו למדנו כמה דברים:

למדנו עוד הפעם עצם גדל החיוב להיות אצלו על ראש־השנה, כי אף־על־פי שידענו זאת מכבר, אף־על־פי־כן מרבוי דבריו הקדושים אז בזה, ומתנועותיו הנוראות אז, הבינו עצם החיוב יותר ויותר שאי־אפשר לבאר זאת בכתב.

וגם אז למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומין על ראש־השנה תמיד לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה.

וגם למדנו כמה צריכין לחזק לשבר המניעות מדבר שבקדשה, בפרט המניעות מלהיות על ראש־השנה שצריכים לשברם ביותר ולהיות דיקא על ראש־השנה, עד שאפלו אם הוא ז"ל בעצמו מצוה ומסכים לבלי להיות אצלו על ראש־השנה - חלילה להסתכל על זה.

וצריכין לזהר מאד לבלי לשאל אותו שום שאלה על זה, כי הוא ישיב בודאי לבלי להיות, ואף־על־פי־כן בנקדת האמת לאמתו צריכין להיות דיקא [וכן הוא נוהג לדורות]...

וענין זה ראינו מרבנו ז"ל כמה פעמים, בפרט בענין ראש־השנה שהיו אנשים שהיו להם מניעות מלהיות אצלו על ראש־השנה, ושאלו אותו בעצמו והשיב להם שלא יהיו על ראש־השנה. והתחילו להתעקש, הלא שמענו מכם גדל האזהרה להיות אצלכם על ראש השנה, ועשה עצמו כמקפיד עליהם וגער בהם שלא ידברו יותר, וכן עשו ולא באו על ראש־השנה.

ואף על־פי־כן אנחנו זכינו להיות רגילים לעמד לפניו, שמענו והבננו ברמז ובפרוש שפנימיות רצונו אינו נוחה בזה כלל, רק הוא מכרח לומר להם כך מחמת ששואלים אותו על זה...

וכן הוא נוהג לדורות, שכששואלין להרב והמנהיג על דבר שיש בו כעין מסירת נפש צריך להשיב: "לאו", אף־על־פי שבאמת לאמתו רצונו שימסר נפשו וישבר כל המניעות.

על כן מי שרוצה להתקרב ולשבר המניעות באמת לאמתו, צריך לזהר מאד לבלי לשאל אותו בזה כלל. (חיי מוהר"ן, תו)

יכולים בראש השנה לקבל תיקונים שבכל השנה אי אפשר בשום אופן

לענין ראש־השנה שצריכין להיות אצלו על ראש־השנה דיקא, אמר שיכולין אז אנשים לקבל תקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תקון בשום־אפן - אף־על פי־כן בראש־השנה יכולין אפלו הם לקבל תקון.

אף על־פי שבכל השנה אפלו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש־השנה גם הם יכולים לקבל תקונים. כי אמר שהוא עושה בראש־השנה ענינים ותקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות. (חיי מוהר"ן, תו)

על ראש השנה כולם צריכים להיות!!!

ואמר שכל עסקו הוא רק ראש־השנה! והפליג אז מאד מאד להיות אצלו בראש השנה... גם כבר אמר: "אוף ראש־השנה דארפין אלע זיין!" [על ראש־השנה כלם צריכים להיות], וכל זה היה באומין בראש־השנה האחרון שאז דבר עמנו זאת. (חיי מוהר"ן, רכ)

צריכים להתקבץ יחד באומן כמו בחייו

אחר הסתלקותו וכו'... נתחזקתי תכף שאנחנו צריכים להתקבץ יחד על ראש־השנה באומאן כמו בחיים חיותו, והיו לי על־זה כמה ראיות מבארות מדבוריו הקדושים, כי דרכו ז"ל היה נפלא ונורא מאד, בפרט בענין צואתו עלינו איך להתנהג אחר הסתלקותו. (ימי מוהרנ"ת ח"א, סז)

על ראש השנה צריכין לנסוע!

כך שמעתי מאדמו"ר מו"ה נתן זצ"ל קדם הסתלקותו הקדוש והטהור, וכך אמר בלשונו הקדוש:

"ברוך ה' יש לנו עתה ג' הלכות מבררות: על ראש־השנה צריכין לנסע! ושלחן ערוך צריכין ללמד! והתבודדות צריכים בכל יום!" (נתיב צדיק, עד)

וכך תנהוג כל ימי חייך...

על אודות אספתנו בימי ראש־השנה הקדושים אמר פעם אחת לבנו ר' יצחק ז"ל הנ"ל, בזה הלשון:

"אני מקוה שיתקים הדבר עד ביאת הגואל צדק, אבל אף־על־פי־כן מי יודע חס ושלום מה שיעבר בזה (מגדל ועצם הקטרוגים המתעוררים ומתגברים על זה בכל עת) אולי חס־ושלום ימנעו ולא יניחו חס־ושלום בשום־אפן לבא לשם, זאג איך, דיר זאלסט תמיד זיין ראש השנה אין אומין, ערב ראש־השנה זאלסט זיך שטעלין אפלו אין מארק [אומר אני, שאתה תמיד תהיה בראש השנה באומין, וערב ראש־השנה העמד את עצמך אפלו בשוק], באיזה מקום שרואים משם בית ציונו הקדוש, ותאמר שם העשרה קפיטיל תהלים, ואחר־כך תתפלל שם באומין בראש השנה אפלו באיזה עזרה של בית־המדרש - וכן תנהג כל ימי חייך!". (אנשי מוהר"ן, ב)

הייתי רוחש על ידי ורגלי כדי לבוא לשם על ראש השנה!

עוד אמר פעם אחת אודות הנסיעה לאומין על ראש־השנה, שאם היה הדרך לשם מחפה בסכינים - "הייתי רוחש על ידי ורגלי כדי לבא לשם על ראש־השנה!". (אנשי מוהר"ן, ג)

כל נסיעה ונסיעה של כל אחד ואחד יהיה לה חלק בקץ הגאולה!

שמעתי מר' נחמן בן ר' שכנא ז"ל ששמע לענין נסיעת ראש־השנה וכו', והיוצא מדבריו הקדושים - שכל נסיעה ונסיעה של כל אחד ואחד יהיה לה חלק בקץ הגאולה! (אנשי מוהר"ן, ד)

כל נחמתי וכל מגמותי לזכות את כל השומעים לדברי שיהיו כולם על ראש השנה במקום גניזתו הקדוש

והעקר שתשמח במה שזכית להיות על ראש השנה כמה פעמים, ובמה שאנו מקוים להיות עוד על ראש־השנה כל ימי חיינו.

כי עתה זה כל נחמתי וכל מגמותי, לזכות את כל השומעים לדברי - שיהיו כלם על ראש השנה, הינו במקום גניזתו הקדוש של אדומו"ר ז"ל כל ימיהם לעולם, בודאי יחזיקו לי טובה לנצח, ובזה נגיל ונשיש תמיד בפרט בשבת ויום־טוב, וחדות ה' יהיו מעזנו. (עלים לתרופה, רס)

תבוא ברינה לאומן על ראש השנה וכך תנהג כל ימיך עד יבוא מורה צדק

הזהר והזהר בני ותלמידי חביבי, לבל יעלה עליך רעיון חס־ושלום שלא כרצון האמת - רק בא תבא ברנה עם אנ"ש לפה על ראש־השנה הבא עלינו לטובה, וכן כל ימיך עד יבוא מורה צדק, למען ייטיב לך לנצח, ובחסדו יתברך תחזיק לי טובה לנצח נצחים. (עלים לתרופה, שכ)

הנסיעה לאומן היא עיקר קיום הארת השראתו הקדושה לנצח

והחוש מעיד שענין זה של הקבוץ שמתקבצין כלל אנ"ש על ראש־השנה לאומאן - זהו עקר הכלליות וקשר האחדות של כל אנ"ש בקשר אחד, ורק בזה מקימין רצונו ז"ל להיות מחזיקים את עצמם כלל אנ"ש בקשר אחד באהבה ואחדות כנ"ל, ורק על־ידי־זה עקר קיום הארת השראתו הקדושה לנצח. (פרפראות לחכמה ח"א סא, יד)

ראש השנה באומן ולא בשום מקום!

דברתי עם ר' אברהם סופר ונתברר הדבר, שהאספה של אנ"ש בפולין כמו בשנה שעברה, היא רק טובה להתפלל במתינות ובהתעוררות, אבל בשביל התקון של ראש־השנה - צריכים כל אנ"ש לכסף לאומן! כי ראש השנה שם ולא בשום מקום! כן אמר מוהרנ"ת ז"ל. (מכתבי ר' שמשון בארסקי, סה)

בראש השנה צריך לבוא לצדיק האמת

בראש השנה הוא עבודה גדולה ועצומה עד שאי אפשר לאיש פשוט להשלים עבודתו לבד, וצריכין אז להתקבץ הרבה מישראל יחד, כמו שנוהגין כל ישראל אז להתקבץ יחד בבתי כנסת ובבתי מדרשות, והעקר לבוא לצדיקי אמת - שרק הם יודעים נפלאות העבודה של ראש־השנה לברר ולגלות אמתת האמת מתוך שנוי גדול כזה. (ליקוטי הלכות, רבית ה, מז)

בראש השנה צריכין להיות אצל הצדיק האמת

עקר דרך התשובה נגמר בעשרת ימי תשובה, שהם מראש השנה עד יום הכפורים שנקראים עשרת ימי תשובה. ועקר הוא ראש השנה כמובן משיחותיו הקדושות של רבנו ז"ל, גדל עצם מעלת ראש השנה שאז צריכין לנסע לצדיקים אמתיים - כי צריכין להיות אז אצל ה'צדיק האמת', שהוא יודע היטב לגלות דרך התשובה לכל החוטאים והפושעים, בבחינת (תפלת נעילה): "אתה נותן יד לפושעים" וכו'. (ליקוטי הלכות, נדרים ד, ט)

כל תיקוננו הוא הקיבוץ של ראש השנה

כל תקוננו עתה הוא על־ידי ראש השנה, שאנו צריכין להתקבץ הרבה נפשות בראש השנה אל צדיקי אמת, שהם שרשי נפשות ישראל באמת, שהם יכולין לעשות ראש השנה, שעל־ידי־זה נתתקן הכל, אמן ואמן. (ליקוטי הלכות, ערלה ד, ד)