שסא

בְּעֹצֶם שִׁפְלוּתֵנוּ בַּדּוֹר הַיָּתוֹם הַזֶּה, שֶׁגָּבְרָה הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה עַד אֵין קֵץ, וּבְגֹדֶל עֹמֶק תַּכְלִית תַּכְלִית הַיְרִידָה בַּכְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִיוֹת, וְכֻלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ עַד שֶׁבָּאנוּ אֵצֶל הַקָּצֶה וְהַסּוֹף שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹמְדִים בְּמָקוֹם שֶׁגְּבוּל יִשְׂרָאֵל כַּלֶּה, שֶׁשָּׁם מְסַיֵּם קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם וּלְהָלְאָה אֵין מִתְפַּשֵּׁט קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ כִּי "מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו", כִּי כְּבָר הִקְדִּים וְנָתַן לָנוּ הַצַּדִּיק שֶׁהוּא יִגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ וְיָבִיא הַכֹּל אֶל הַתַּכְלִית הַטּוֹב הָאֲמִתִּי הַנִּצְחִי: (שָׁם)