ספר מורנו הרב רבי אברהם שטרנהרץ ז"ל, שאחרי היותו בר מצוה והוא נתגדל אז בבית זקנו הרב הגאון מורנו הרב ר' נחמן מטשערין זצ"ל, וראה עליו זקנו שהוא בר אורין ובר הבנה בלמוד הגמרא, לכן עודדו שיתחיל ללמד גמרא כסדר הש"ס בעיון עד כמה שיד שכלו מגעת, בנוסף על שעורו בחדר ואחר כך בבית המדרש. ומני אז התחיל לשקד בעמלה של הגמרא על סדר הש"ס מדי יום ביומו. ואחר כך בהיותו בן ט"ו שנה בערך שדך אותו זקנו הנ"ל עם נכדת מוהרנ"ת ז"ל (מרת איטא בתיה בת אסתר שיינדל בת חנה צירל בת מוהרנ"ת ז"ל) בתו של דודו הגדול רבי יוסף יונה ז"ל בן מוהרנ"ת ז"ל, ואז התחיל ללמד הגמרא בהתמדה רבה ביתר שאת בכדי שיוכל לגמר את הש"ס ביום החפה.
והנה, בהגיע קרוב סמוך ליום המגבל של החתנה והוא בן ט"ז שנה בערך, ועדיין היה חסר לו הרבה דפי גמרא כדי סיום הש"ס, וצוה זקנו לדחות החתנה לעוד כמה שבועות (כשני שבועות) ואז שקד על למודו יומם ולילה עד שזכה לעשות הסיום ביום חפתו, ומובן שסעדת החתנה היה גם כן סעדת סיום הש"ס.
אמר הכותב: ידוע מה שרבנו ז"ל אמר שכשגומרין הש"ס מקבלין הצלם אלקים, אשרי לו שזכה לקבל ביום חפתו הצלם אלקים.