(קנג)

כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ לָמָּה הוּא הוֹלֵךְ לַמִּקְוֶה כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם (אוּלַי חָמֵשׁ שֵׁשׁ פְּעָמִים) וְלֹא דַּי לוֹ בְּפַעַם אַחַת, הָיָה מֵשִׁיב בִּבְדִיחוּת הַדַּעַת וְאוֹמֵר: בֶּאֱמֶת כְּשֶׁיּוֹצְאִים מֵהַמִּקְוֶה לָרְחוֹב וְהַשְׁפְּרָגֶ'קטוֹרס (כָּךְ הָיָה מְכַנֶּה אֶת הָעֵינַיִם) חוֹטְפִין אֵיזֶה הִסְתַּכְּלוּת שֶׁאֵינָהּ הֲגוּנָה אֲזַי צְרִיכִים מִיַּד לַחֲזֹר לַמִּקְוֶה וְלִטְבֹּל, אֲבָל קָשֶׁה לְבַצֵּעַ זֹאת, לִהְיוֹת בַּמִּקְוֶה רוֹב הַיּוֹם, "אָבֶּער סְאִיז דָאךְ שְׁוֶוער אוֹיְסְצוּפִירְן צִי זַיין אִין מִּקְוֶה רוֹב טָאג", לָכֵן לְכָל הַפָּחוֹת כַּמָּה פְּעָמִים בַּיּוֹם, כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר.