שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי אִיטְשֶע מֵאִיר קוֹרְמָן, שֶׁאַחֲרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּשֶׁחָזְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מֵהַקִּבּוּץ בְּלוּבְּלִין נָסְעוּ עַל הָרַכֶּבֶת אִישׁ אִישׁ לְעִירוֹ, וְשָׁם נָסְעוּ גַּם כֵּן הַרְבֵּה חֲבוּרוֹת חֲסִידִים שׁוֹנִים, וְנָפַל וִכּוּחַ קָשֶׁה בֵּין הַחֲסִידִים לְמִי הָיָה יוֹתֵר חֲסִידִים, זֶה אוֹמֵר כָּךְ וְכָךְ חֲסִידִים הָיוּ וְזֶה אוֹמֵר כָּךְ וְכָךְ וְכוּ', עַד שֶׁכַּמָּה מֵהֶם אָמְרוּ: מָה אַתֶּם מִתְפָּאֲרִים עִם הַמִּסְפָּרִים שֶׁלָּכֶם? הֲלֹא אֶצְלֵנוּ הָיוּ אַלְפֵי חֲסִידִים בְּדֹחַק כָּזֶה, מַמָּשׁ סַכָּנַת-נְפָשׁוֹת!.
כְּשֶׁנִּגְמְרוּ הַוִּכּוּחִים בֵּינֵיהֶם, אָז נִטְפְּלוּ לַחֲבוּרַת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתָם בְּקִנְטוּר: אֵיךְ הָיָה אֶצְלְכֶם, וּמַה כְּבָר הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת בְּלִי רֶבִּי? נַעֲנָה אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ (כִּמְדֻמֶּה שֶׁזֶּה הָיָה הָרַב רַבִּי מָרְדְּכַי סוֹקוֹלוֹבֶער זַ"ל) וְאָמַר לָהֶם: "וָואס זָאגְט אִיהְר, אָז בַּיְיא אַיְיךְ אִיז גִיוֶועזִין מַמָּשׁ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, בַּיְיא אִינְז אִיז גִיוֶועזִין מַמָּשׁ מְחַיֶּה נְפָשׁוֹת!" (מָה אוֹמְרִים אַתֶּם, שֶׁאֶצְלְכֶם הָיָה מַמָּשׁ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת? אֶצְלֵנוּ הָיָה מַמָּשׁ מְחַיֶּה נְפָשׁוֹת!).