מקשה הגמרא: {במידי דלא ממאיס נמי,} למה צריך לפולטו? {לסלקינהו לצד אחד} כמו שעושה במידי דממאיס, {וליברך?}
{תרגמא רב יצחק קסקסאה קמיה דרבי יוסי בר אבין משמיה דרבי יוחנן: משום שנאמר} [תהלים עא ח] {"ימלא פי תהלתך",} דהיינו שיברך בכל פיו, ולא בפה שיש בו אוכל [ורק במידי דממאיס מסלק לצד אחד, כי אינו יכול לפולטו].
{בעו מיניה מרב חסדא: מי שאכל ושתה ולא ברך} ברכה ראשונה, {מהו שיחזור ויברך} כעת, לפני שממשיך אכילתו? (1) -
{אמר להו}: וכי {מי שאכל שום וריחו נודף, יחזור ויאכל שום אחר כדי שיהא ריחו נודף?!} והוא משל על מי שכבר חטא, שודאי אין לו לחזור ולחטוא שוב, ופשוט שאסור לו לאכול שוב בלי ברכה.
{אמר רבינא: הלכך,} כיון שחייבו רב חסדא לברך באמצע אכילתו, נלמד מכך כי {אפילו} באופן שכבר {גמר סעודתו} בלא ברכה, {יחזור ויברך} אחריה ברכה ראשונה. וכן מוכח ממה {דתניא: טבל ועלה, אומר בעלייתו} מהמקוה: {"ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה",} וכשם שאפשר לברך אחר גמר המצוה, כך אפשר לברך גם אחר גמר האכילה. (2)
דוחה הגמרא: {ולא היא, התם} - בטבילה, {מעיקרא} לפני שטבל לקריו, {גברא לא חזי,} שאסור לברך קודם שיטהר, (3) ולכן הוא מברך מיד אחר הטבילה, (4) ואילו {הכא} - במי שאכל ולא בירך, {מעיקרא,} כשהתחיל לאכול, {גברא חזי, והואיל ואידחי} כשאכל בלא ברכה, {אידחי,} ושוב אינו יכול לברך. (5)
[כיון שעסקנו בדיני "יין חי" מביאה הגמרא ענין שיש בו מעלה ליין חי (6)]:
{תנו רבנן: אספרגוס} - משקה העשוי מיין בתערובת כרוב, {יפה ללב וטוב לעינים, וכל שכן לבני מעים. והרגיל בו} לשתותו כל בוקר לפני האוכל לרפואה - {יפה לכל גופו, והמשתכר הימנו, קשה לכל גופו.}
מדייקת הגמרא: {מדקתני} שאספרגוס זה הוא {"יפה ללב", מכלל, דב}אספרגוס העשוי מ{חמרא עסקינן} [כמבואר בסמוך, שהעשוי משכר קשה ללב], { ו}לפיכך תמהה הגמרא: אם כן איך {קתני "וכל שכן} שהוא טוב {לבני מעים", והתניא,} על אספרגוס העשוי מיין: {ללע"ט} [{ל}ב, עעעין, {ט}חול] {יפה, לרמ"ת} [{ר}אש, {מ}עים, {ת}חתוניות] {קשה?}
מתרצת הגמרא: {כי תניא ההיא} שהוא טוב למעים, {ב}עשוי מיין {מיושן,} שעומד כבר שלש שנים{. כדתנן} [נדרים סו א]: האומר {"קונם יין שאני טועם,} מפני {שהיין קשה לבני מעים". אמרו לו "והלא} יין {מיושן יפה הוא לבני מעים", ושתק, אסור ב}יין {חדש ומותר במיושן.}
{שמע מינה} שיין מיושן יפה למעים, וכן אספרגוס העשוי מיין מיושן יפה למעיים.
{תנו רבנן: ששה דברים נאמרו באספרגוס}: א. {אין שותין אותו אלא כשהוא} מיין {חי} ולא מזוג, {ו}דוקא בכוס {מלא.} ב. {מקבלו בימין, ושותהו בשמאל.} ג. {ואין משיחין אחריו, ואין מפסיקין בו} בשתייתו, אלא שותה את כל הכוס בבת אחת, [ואינו נחשב גרגרן כי עושה כך לצורך רפואה]. ד. {ואין מחזירין אותו} כוס שקיבלו בו, {אלא למי שנתנו לו.} ה. {ורק אחריו} [אחר שתייתו צריך לירוק]. ו. {ואין סומכין אותו} [אין אוכלין סמוך לשתייתו] {אלא במינו.}
מקשה הגמרא: {והתניא, אין סומכין אותו אלא בפת.} והיא אינה ממינו?
מתרצת הגמרא: {לא קשיא, הא} שסומכין לו באכילת פת, מדובר {ב}אספרגוס {דחמרא,} ואילו {הא} שסומכין לו רק במינו, מדובר {ב}אספרגוס {דשכרא,} שאם הוא עשוי משכר תאנים, אוכל אחריו רק תאנים, ואם עשוי משכר תמרים, אוכל אחרוי רק תמרים.
{תני חדא: "ללע"ט} [{ל}ב, עעעין, {ט}חול] {יפה, לרמ"ת} [{ר}אש, {מ}עים, {ת}חתוניות] {קשה", ותניא אידך} להיפך {"לרמ"ת יפה, ללע"ט קשה"?} - {לא קשיא,} כי {הא} שאמרו "ללע"ט יפה, לרמ"ת קשה", הוא {ב}אספרגוס {דחמרא,} ואילו {הא} שאמרו "לרמ"ת יפה, ללע"ט קשה" הוא {בדשכרא.} {תני חדא: רק אחריו, לוקה} בחולי, { ותניא אידך, לא רק אחריו, לוקה?} -
{לא קשיא,} כי {הא} שאמרו "רק אחריו, לוקה" מדובר {ב}אספרגוס {דחמרא,} שאין לירוק אחריו. ואילו {הא} שאמרו "לא רק אחריו, לוקה" מדובר {בדשכרא.}
{אמר רב אשי: השתא דאמרת לא רק אחריו, לוקה, מימיו} הנותרים בפיו אחר השתיה, {נזרקין} [צריך ליורקן] {אפילו בפני המלך,} כדי שלא יסתכן בחולי.
{אמר רבי ישמעאל בן אלישע: שלשה דברים סח לי} מלאך הנקרא {"סוריאל"} שהוא {שר הפנים} [חשוב וראוי לבא לפני הקב"ה]: א. {אל תטול חלוקך בשחרית מיד השמש} המשרת בביתך {ותלבש,} אלא קחנו בעצמך ממקומו. (7) ב. {ואל תטול ידיך} בבוקר {ממי ש}עדיין {לא נטל ידיו.} ג. {ואל תחזיר כוס אספרגוס אלא למי שנתנו לך, מפני ש"תכספית"} [חבורת שדים], {ואמרי לה "אסתלגנית"} [חבורת מלאכים], { של מלאכי חבלה מצפין לו לאדם, ואומרים "אימתי יבא אדם לידי אחד מדברים הללו, וילכד".} {אמר רבי יהושע בן לוי: שלשה דברים סח לי מלאך המות}: א. {אל תטול חלוקך שחרית מיד השמש ותלבש.} ב. {ואל תטול ידיך ממי שלא נטל ידיו.} ג. {ואל תעמוד לפני הנשים בשעה שחוזרות מן} הלויית {המת, מפני שאני מרקד ובא לפניהן וחרבי בידי, ויש לי רשות לחבל.}
ומלמדת הגמרא: {ואי פגע} אדם בנשים השבות מלויית המת, { מאי תקנתיה} [מה יעשה כדי שלא יפגע בו מלאך המוות]? - בתחילה {לינשוף} [יקפוץ] {מדוכתיה ארבע אמות.} ואחר כך, {אי איכא נהרא, ליעבריה, ואי} אין נהר, אך {איכא דרכא אחרינא, ליזיל בה, ואי} אין דרך אחרת, אך {איכא גודא} [קיר], {ליקו אחורא, ואי לא} מצא אחת מאפשרויות אלו, {ליהדר אפיה} מהנשים, {ולימא "ויאמר ה' אל השטן} [שמשמש גם כמלאך המוות] {יגער ה' בך וגו'" עד דחלפי מיניה.}
{אמר רבי זירא אמר רבי אבהו, ואמרי לה במתניתא תנא: עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה} שעושים עליו קידוש או מברכים עליו ברכת המזון (8): {טעון} א. {הדחה} ב. {ושטיפה} ג. צריך שיתן בו יין {חי,} (9) ד. {ו}יהיה הכוס {מלא.} (10) ה. {עיטור} [כדלהלן] ו. {ועיטוף} [כדלהלן] ז. {נוטלו בשתי ידיו.} ח. {ונותנו בימין,} ט. {ומגביהו מן הקרקע טפח,} י. {ו}כשמברך עליו {נותן עיניו בו. ויש אומרים אף משגרו במתנה לאנשי ביתו.}
{אמר רבי יוחנן: אנו אין לנו אלא ארבעה} מדברים אלו {בלבד}: א. {הדחה} ב. {שטיפה} ג. {חי} ד. {ומלא.} (11)
{תנא: "הדחה"} היא רחיצה {מבפנים, ו}אילו {"שטיפה"} היא רחיצה {מבחוץ.}
{אמר רבי יוחנן: כל המברך על כוס מלא נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר} [דברים לב כג] {"ומלא ברכת ה'} - {ים ודרום ירשה"} ודורשים שהמברך את ה' על כוס מלא יירש בארץ ישראל בצד "ים" שאין שם יישוב, וכן בצד "דרום" שהוא מקום המדבר בארץ ישראל, ובמקום שאין יישוב אין שם גבול.
{רבי יוסי בר חנינא אומר: זוכה ונוחל שני עולמים, העולם הזה והעולם הבא.}
מבארת הגמרא כיצד עושים {"עיטור": רב יהודה מעטרהו בתלמידים,} שהיו יושבים סביבו כשהיה מברך. {רב חסדא מעטר ליה בנטלי} - היה מניח סביב הכוס, כוסות מלאות יין. (12)
{אמר רבי חנן: ו}ממלא את הכוסות שמעטר בהן, {ב}יין {חי,} כי אינם עומדות לשתיה ככוס של ברכה, ומראה בהן את שבח הארץ שמוציאה יין זה. (13) {אמר רב ששת: ו}ממלא אותן ביין {בברכת הארץ,} (14) כי היא הברכה על השובע, ולכן לא ידלל את היין להכשירו לשתייה אלא אחר הברכה. (15)
{"עיטוף": רב פפא מעטף} בטליתו {ויתיב} בעת שמברך על הכוס, {רב אסי פריס סודרא על רישיה.} (16)
{"נוטלו בשתי ידיו"}:
{אמר רבי חיננא בר פפא: מאי קראה} שמלמד על דין זה? - [תהלים קלד ב] {"שאו ידיכם קדש, וברכו את ה'"} והיינו שלצורך ברכה יגביהנו בשתי ידיו. (17)
{"ונותנו לימין"}:
{אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, ראשונים שאלו}: יד {שמאל מהו שתסייע לימין} באחיזת הכוס?
{אמר רב אשי, הואיל וראשונים איבעיא להו ולא איפשיטא להו,}