{אנן נעבד לחומרא,} ולא נסייע את יד ימין על ידי יד שמאל. (18) {"ומגביהו מן הקרקע טפח"}:
{אמר רב אחא ברבי חנינא, מאי קראה?} - [תהלים קטז יג] {"כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא",} ומשמעו שמגביהים את הכוס לפני הקריאה בשם ה'. (19)
{"ונותן עיניו בו"} - {כי היכי דלא ניסח דעתיה מיניה.} (20)
{"ומשגרו לאנשי ביתו במתנה"} - {כי היכי דתתברך דביתהו.} (21)
{עולא אקלע לבי רב נחמן, כריך ריפתא, בריך ברכת מזונא} על הכוס, {יהב ליה כסא דברכתא לרב נחמן, אמר ליה רב נחמן לישדר מר כסא דברכתא} גם {ל}אשתי {"ילתא",} (22) {אמר ליה}: כיון שאתה שתית מהכוס, אין אשתך צריכה לברכה, ואינה צריכה לשתות, (23) כי {הכי אמר רבי יוחנן "אין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש" שנאמר} [דברים ז יג] {"וברך פרי בטנך"} - {"פרי בטנה" לא נאמר, אלא "פרי בטנך"} וכיון שנקראו הילדים "פרי בטנו" של הבעל, בהכרח שהאשה מתברכת בילדים רק בזכות בעלה, ונמצא כי כיון ששתה בעלה אינה צריכה לברכה בפני עצמה. (24)
{תניא נמי הכי: רבי נתן אומר מנין שאין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש?} - {שנאמר "וברך פרי בטנך"} - {"פרי בטנה" לא נאמר, אלא "פרי בטנך".}
{אדהכי} [בינתיים] {שמעה ילתא} שאינו רוצה {לשגר לה כוס של ברכה, קמה בזיהרא} [בכעס], { ועלתה לבי חמרא} [בית שבו אכסנו יין] {ותברא ארבע מאה דני} [חביות] {דחמרא, אמר ליה רב נחמן} לעולא, {נשדר לה מר} (25) {כסא אחרינא} כדי לפייסה, {שלח לה "כל האי נבגא דברכתא היא"} [כל היין הנמצא בחבית נחשב ככוס של ברכה ואת יכולה לשתות ממנו], (26) {שלחה ליה ממהדורי מילי ומסמרטוטי כלמי} [רוכלים מרבים בדברים, כמו שסמרטוטים מרבים כינים, וכוונה שמרבה דברים כרוכל]. {אמר רב אסי: אין מסיחין על כוס של ברכה} - אין המסובים רשאים לדבר מעת שהמזמן נוטל את הכוס בידו, עד שמסיים לברך עליה. (27) {ואמר רב אסי: אין מברכין על כוס של פורענות.}
ומבארת הגמרא {מאי "כוס של פורענות"?} - {אמר רב נחמן בר יצחק}: שלא יקח לכוס של ברכה {כוס שני,} דהיינו שלא יסיים את הסעודה בכוס זוגי - דהיינו שני או רביעי
- כי בזמנם בכל דבר שנעשה ב"זוגות" היה חשש נזק על ידי שדים.
{תניא נמי הכי: השותה כפלים} - זוגות של כוסות - {לא יברך} ברכת המזון על הכוס הזוגי (28), { משום שנאמר} [עמוס ד יד] {הכון לקראת אלהיך ישראל", והאי לא מתקן,} שהרי הוא מברך על כוס של פורענות שאינה נאה.
{אמר רבי אבהו, ואמרי לה במתניתא תנא: האוכל ומהלך, מברך} ברכת המזון {מעומד,} דהיינו שצריך לעצור מהליכתו כדי לברך בכוונה במקום אחד. {וכשהוא אוכל מעומד, מברך מיושב,} שבישיבה הוא מכוון יותר מבעמידה{. וכשהוא מיסב ואוכל, יושב ומברך,} כדי שיברך באימה, ולא בהסיבה דרך גאוה (29).
{והלכתא, בכולהו} - בכל אופן שאוכל, בהליכה, בעמידה, או בהסיבה - {יושב ומברך, ו}החמירו בברכת המזון יותר משאר ברכות, כי חיובה מן התורה (30).
(((מתניתין:)))
{אלו דברים שבין בית שמאי ובין בית הלל} שנחלקו {ב}הלכות {סעודה}:
א. קידוש.
{בית שמאי אומרים: מברך} תחילה {על} קדושת {היום, ואחר כך מברך על היין} "בורא פרי הגפן".
{ובית הלל אומרים: מברך} תחילה {על היין, ואחר כך מברך על היום.}
ב. שתיית יין לפני הסעודה.
{בית שמאי אומרים}: בתחילה {נוטלין לידים} לסעודה, {ואחר כך מוזגין את הכוס,} ושותים אותו מיד, לפני ברכת המוציא.
{ובית הלל אומרים}: תחילה {מוזגין את הכוס,} ושותים אותו מיד, לפני נטילת ידים, {ואחר כך נוטלין לידים.} (1)
ג. אופן הנחת המגבת לאחר ניגוב הידים ממי הנטילה.
{בית שמאי אומרים}: אחר נטילת ידים {מקנח ידיו במפה} [מגבת] {ומניחה על השלחן} כדי להשתמש בה בשעת הסעודה.
{ובית הלל אומרים}: לא יניח את המגבת על השלחן, אלא רק {על הכסת} שנשען עליה בסעודה.
ד. סדר סיום הסעודה.
{בית שמאי אומרים: מכבדין} [מטאטאים] {את הבית} משיירי מאכלים שנפלו בסעודה [אם ישבו על הקרקע. ואם ישבו ליד השלחן, מנקים את השלחן], {ו}רק {אחר כך נוטלין} מים אחרונים {לידים.}
{ובית הלל אומרים: נוטלין לידים} תחילה, {ואחר כך מכבדין את הבית.}
ה. אדם שיש לו במוצאי שבת מעט יין, כדי כוס אחת בלבד, ועדיין לא הבדיל, והוא רוצה לברך עליה את ברכת המזון ואף להבדיל עליה, כיצד יעשה? (2)
{בית שמאי אומרים}: יברך תחילה על ה{נר,} (3) {ו}אחר כך יברך ברכת ה{מזון,} ולאחריה ברכה על ה{בשמים,} (4) {ו}בסוף {הבדלה,}
{ובית הלל אומרים}: כך הוא סדר הברכות: {נר ובשמים, מזון, והבדלה.}
ו. נוסח הברכה על הנר. (5)
{בית שמאי אומרים: "שברא מאור האש".}
{ובית הלל אומרים: "בורא מאורי האש".}
וכיון שהביאה המשנה את מחלוקתם בנוסח הברכה על נר ההבדלה, מביאה המשנה [במאמר המוסגר] שתי הלכות נוספות לגבי נר הבדלה, שבהן אין מחלוקת:
{אין מברכין} במוצאי שבת על אור הנר, {לא} {על הנר ולא על הבשמים של עובדי כוכבים, ולא על הנר} שהודלק לכבוד המת, {ולא על הבשמים} שהשתמשו בהם להעביר ריח {של מתים, ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה,} כי משמשי עבודה זרה אסורים בהנאה.
{ואין מברכין על הנר עד שיאותו} [שיהנו] {לא ורו.}
ז. מי שלא בירך במקום שאכל, היכן יברך?
{מי שאכל, ושכח ולא בירך} ברכת המזון, והלך ממקום סעודתו, {בית שמאי אומרים: יחזור למקומו, ויברך.}
{ובית הלל אומרים}: כיון שכבר הלך, בדיעבד, אם ירצה, {יברך במקום שנזכר.} (6)
{ועד מתי מברך} לאחר האכילה? - {עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו.} (7)
ח. מי שיש לו רק מעט יין, האם חייב להניחו לכוס של ברכת המזון?
{בא להן יין אחר} שגמרו לאכול את {המזון,} (8) אפילו {אם אין שם אלא אותו כוס, בית שמאי אומרים}: אם רוצה, {מברך על היין} ושותהו, {ואחר כך מברך על המזון} בלי כוס.
{ובית הלל אומרים: מברך על המזון, ואחר} {כך מברך על היין.} שצריך להניח את הכוס לברך עליה ברכת המזון.
{ועונין אמן אחר ישראל המברך} אפילו אם שמע רק את סוף הברכה, (9) {ואין עונין אמן אחר כותי המברך עד שישמע} שאומר את {כל הברכה כולה,} כי חלק מהכותים היו מברכים לדמות יונה שעבדו לה. (10)
(((גמרא:)))
{תנו רבנן: דברים שבין בית שמאי ובין בית הלל ב}הלכות {סעודה,} אלו הם: {בית שמאי אומרים: מברך על היום ואחר כך מברך על היין.} שברכת קידוש היום קודמת לברכת היין משום {שהיום גורם ליין שיבא.}
חיוב הקידוש על היין חל רק בגלל שהיום קדוש, ונמצא שעיקרו הוא ברכת היום, ולכן יש להקדים את ברכת היום. {ו}עוד טעם, משום שבשעת צאת הכוכבים (11) {כבר קדש היום, ועדיין יין לא בא} לשלחן כדי לקדש עליו, שהרי אין מביאין אותו אלא כשבא לסעוד.
{ובית הלל אומרים: מברך על היין ואחר כך} {מברך על היום,} משום {שהיין גורם לקדושה שתאמר,} שהרי אי אפשר לקדש אלא אם יש לו כוס יין. (12) {דבר אחר} [- טעם נוסף] לכך שברכת היין קודמת, משום ש{ברכת היין תדירה,} שהיא נאמרת בכל יום (13), {וברכת היום אינה תדירה} כברכת היין, כי היא נאמרת רק בשבתות וימים טובים, והכלל הוא: {תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם.} (14) {והלכה כדברי בית הלל,} שהמקדש קדים את ברכת היין, ולאחריה הוא מקדש על היום.
ומבארת הגמרא את דברי בית הלל: {מאי "דבר אחר"?} (15) - מדוע הוצרכו לטעם נוסף?
כוונתם לומר: {וכי תימא, התם,} בברכת היום, יש {תרתי}, שני טעמים להקדימה, האחד, שהיום גורם ליין שיבא, והשני, שכבר קדש היום ועדיין יין לא בא, {ו}אילו {הכא,} בברכת היין, אין אלא {חדא} טעם להקדימה, [שהיין גורם לקידוש היום] - אין זו טענה, כי {הכי נמי תרתי נינהו,} יש לנו טעם נוסף להקדים ברכת היין, שהרי {ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה,} והכלל הוא, {תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.}
ותמהה הגמרא: למה הוצרכה הברייתא לסיים: {"והלכה כדברי בית הלל",} והרי {פשיטא} שהלכה כמותם במחלוקתן עם בית שמאי, {דהא נפקא בת קול,} שיצאה בת קול והכריזה שהלכה כמותם [כמובא בעירובין יג ב]?
מתרצת הגמרא: {איבעית אימא,} הברייתא נשנתה {קודם} שיצאה ה{בת קול,} ולכן הוצרכה להשמיענו כמי ההלכה.
{ואיבעית אימא,} יתכן שהברייתא נשנתה {לאחר} שיצאה ה{בת קול,}