(((מתניתין:)))
{הרואה} (1) {מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: ברוך} אתה ה' אלהינו מלך העולם (2) {שעשה נסים לאבותינו} (3) {במקום הזה.}
הרואה {מקום שנעקרה ממנו עבודת} {כוכבים, אומר "ברוך שעקר עבודת כוכבים מארצנו".} (4)
{על הזיקין} [כוכבי שביט] {ועל הזועות} [רעידות אדמה] {ועל הרעמים ועל הרוחות} [סופות] {ועל הברקים}, (5) {אומר "ברוך שכחו} {וגבורתו מלא עולם"} כי בתופעות אלו (6) ניכר שינוי הטבע על פני שטחים נרחבים (7).
{על ההרים ועל הגבעות} המשונים בגובהם ובמראיהם, וניכרת בהם גבורת הבורא, (8) {ועל הימים ועל הנהרות} המפורסמים כמו ארבעת הנהרות המוזכרים בתורה (9), {ועל המדברות}, (10) {אומר "ברוך עושה} [מעשה] (11) {בראשית".} (12)
{רבי יהודה אומר: הרואה את הים הגדול}, (13) {אומר "ברוך שעשה את הים} {הגדול} (14) {"} כי מפני גודלו וחשיבותו תקנו לו ברכה נפרדת.
וחיוב הברכות על ראיית מעשה בראשית, אינו אלא {בזמן שרואהו לפרקים,} דהיינו כשבין ראיה לראיה עברו לפחות שלושים יום. (15) {על הגשמים ועל בשורות טובות, אומר "ברוך הטוב והמטיב".} (16)
{על בשורות} (17) {רעות, אומר "ברוך דיין האמת".} {בנה בית חדש, וקנה כלים חדשים}, (18) {אומר "ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".}
{מברך} "ברוך דיין האמת" {על} בשורה {הרעה} שהיא {מעין} בשורה {על הטובה,} והיינו בבשורה שכעת היא רעה אף שיש בסופה גם טובה. (19)
{ועל} בשורה {הטובה} שהיא {מעין} בשורה {על הרעה,} מברך "הטוב והמטיב", והיינו בבשורה שכעת היא טובה, אף שיש בסופה גם רעה. וברכות אלו נקבעות כפי המציאות שעתה לפנינו, ואין תולין בעתידות שיתכן ולא יתקיימו. [ובגמרא יתבארו האופנים שבהם מברך ברכות אלו].
{והצועק} [מתפלל על] {לשעבר, הרי זו תפלת שוא,} כיצד? כגון ש{היתה אשתו מעוברת, ואומר "יהי רצון שתלד אשתי זכר" הרי זו תפלת שוא,} כי כבר נקבע מין העובר. וכן אם {היה בא בדרך} לביתו, {ושמע קול צוחה בעיר, ואומר "יהי רצון שלא תהא בתוך} {ביתי" הרי זו תפלת שוא.}
{ה}הולך בדרך, ו{נכנס לכרך} שמצויים בו מושלים רעים שמחפשים עלילות, {מתפלל שתים} תפילות, {אחת בכניסתו} לכרך שיכנס לשלום, {ואחת ביציאתו} מהכרך, ובה הוא מודה שיצא לשלום.
{בן עזאי אומר} מתפלל {ארבע} תפילות, {שתים בכניסתו ושתים ביציאתו,} ובכל מקום בתפלה הראשונה הוא {נותן הודאה על שעבר,} בכניסתו על שעבר את הדרך בשלום, וביציאתו על שלא ניזוק בכרך, {ו}בתפלתו השניה הוא {צועק על העתיד,} בכניסתו, שלא יארע לו רע בכרך, וביציאתו שלא יארע לו רע בדרך. (20)
{חייב אדם לברך} את ברכת "ברוך דיין האמת" {על הרעה} מתוך שמחה {כשם שמברך} ברכת "הטוב ומטיב" {על הטובה, שנאמר} [דברים יא] {"ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך וגו'".} שהרי כך דרשו מקרא זה: {"בכל לבבך" - בשני יצריך, ביצר טוב וביצר הרע} (21) {. "ובכל נפשך" -} יש לך לעבדו באהבה. {אפילו} אם {הוא נוטל את נפשך} (22) {. "ובכל מאדך" -}
חובתך לאהוב את ה' ולעבדו אפילו {בכל ממונך,} דהיינו שלא יעבור על לא תעשה, אפילו אם לשם כך יפסיד את כל ממונו. {דבר אחר: "בכל מאדך"} - {בכל מדה ומדה שהוא מודד לך,} בין מדה טובה ובין מדת פורענות - {הוי מודה לו.} נמצא שחייב לברך על הרעה כמו על הטובה. (23)
{לא יקל אדם את ראשו} (24) {כנגד שער} {המזרח} של חומת הר הבית, ואפילו שעומד מחוץ להר הבית, מפני שכל השערים במזרחו של הר הבית מכוונים זה כנגד זה, ונמצא {שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים.}
{ו}כיון שנצטוונו על "מורא מקדש" {לא יכנס להר הבית במקלו} (25) {ובמנעלו ובפונדתו} [חגורה שמניח בה מעותיו] {ובאבק שעל רגליו} כי הוא דרך חול, יכנס בו רק לצורך תפלה או עבודה, {ולא יעשנו קפנדריא} [קיצור דרך] {ו}לא ירוק בו {רקיקה,} שהיא דרך בזיון, {מקל וחומר} ממה שאסור להכנס בו נעול במנעל שהוא רק דרך חול.
בתחילה {כל חותמי ברכות שבמקדש} [בבית ראשון] {היו אומרים} בחתימת הברכות בתפילה: "ברוך אתה ה' אלוהי ישראל" {עד} "מן {העולם"}, (26) {משקלקלו הצדוקים} וכפרו בתחיית המתים, {ואמרו אין עולם אלא אחד, התקינו} עזרא ובית דינו (27) {שיהו אומרים "מן העולם ועד העולם",} כדי להוציא מלבם של צדוקים, ולהורות שיש עולם נוסף.
{ו}עוד {התקינו} כדי לחזק את האמונה בלב העם, {שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם} ה' (28), וסמכו (29) על מה {שנאמר} [רות ב ד] {"והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם, ויאמרו לו יברכך ה'", ו}עוד {אומר} הכתוב [שופטים ו יב] שהמלאך אמר לגדעון: {"ה' עמך גבור החיל", ו}המקור שראוי לסמוך על מה שראינו אצל בועז וגדעון, הוא ממה שהכתוב {אומר} [משלי כג כב]: {"אל תבוז כי זקנה אמך"}, (30) {} אלא עשה כפי שנוהגים זקני האומה. {ו}אין לך לטעון שהמברך בשם מזלזל בכבוד המקום, שהרי הכתוב {אומר} [תהלים קיט כו] {"עת לעשות לה' הפרו תורתך",} ו{רבי נתן אומר} שכך ראוי לדרוש כתוב זה: לפעמים {הפרו תורתך} [כגון בשאלת שלום בשם, שנראית תקנתם כדבר האסור] {משום עת לעשות לה'} [כי צורך שאלת שלום לחברו הוא רצון ה', שנאמר בקש שלום ורדפהו] (31).
(((גמרא:)))
שנינו במשנה: הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר "ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה": דנה הגמרא: {מנא הני מילי} שמברכים על הנס?
{אמר רבי יוחנן: דאמר קרא} [שמות יח י] {"ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל} אתכם מיד מצרים ומיד פרעה, אשר הציל את העם מתחת יד מצרים{".} (32)
מדייקת הגמרא מלשון המשנה "שנעשו בו נסים לישראל" כי דוקא {אניסא דרבים מברכינן,} אבל {אניסא דיחיד לא מברכינן,} ותמהה על כך: {והא ההוא גברא דהוה קא אזיל בעבר ימינא} [שם מדינה] {נפל עליה אריא, אתעביד ליה ניסא ואיתצל מיניה,} (33) {אתא לקמיה דרבא ואמר ליה: כל אימת דמטית להתם, בריך "ברוך שעשה לי נס} (34) {במקום הזה"} ואם אין מברכים על נס של יחיד למה אמר לו לברך על ניסו?
{ו}כן מצינו ש{מר בריה דרבינא הוה קאזיל בפקתא} [בקעה] {דערבות} [שם מקום] {וצחא} [צמא (35)] {למיא, איתעביד ליה ניסא איברי ליה עינא דמיא ואישתי, ותו} היה מעשה עמו, {זמנא חדא הוה קאזיל ברסתקא} [שוק] {דמחוזא, ונפל עליה גמלא פריצא} [גמל משוגע] {איתפרקא ליה אשיתא} [נפל כותל הבית הסמוך לו] {על לגוה} [נכנס לתוכו, וניצל], ומאז, {כי מטא לערבות, בריך "ברוך שעשה לי נס בערבות} [במעיין המים] {ובגמל",} (36) וכן {כי מטא לרסתקא דמחוזא, בריך "ברוך שעשה לי נס בגמל ובערבות",} (37) ואם אין מברכים על נס של יחיד, למה בירך על ניסיו? מתרצת הגמרא: {אמרי, אניסא דרבים כולי עלמא מיחייבי לברוכי,} (38) אבל {אניסא דיחיד} רק {איהו} [בעל הנס] (39) {חייב לברוכי.} (40)
{תנו רבנן: הרואה} את {מעברות הים} - מקום שעברו בו ישראל בקריעת ים סוף, (41) {ו}מקום {מעברות הירדן,} או את {מעברות נחלי ארנון,} או {אבני אלגביש} שהשליך ה' על האמוריים כשנלחמו עם יהושע {במורד בית חורון, ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל, ואבן שישב עליה משה} ובקש רחמים על ישראל {בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק, ו}נציב של מלח של {אשתו של לוט, וחומת יריחו שנבלעה במקומה, על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום.} (42)
דנה הגמרא: {בשלמא "מעברות הים"} מצינו שנעשה בהם נס, {דכתיב} [שמות יד כב] {"ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה",} וגם ב{"מעברות הירדן"} מצינו שנעשה נס {דכתיב} [יהושע ג] {"ויעמדו הכהנים נושאי הארון ברית ה' בחרבה בתוך הירדן הכן, וכל ישראל עוברים בחרבה, עד אשר תמו כל הגוי לעבור את הירדן", אלא "מעברות נחלי ארנון" מנלן} שנעשה שם נס?
- {דכתיב} [במדבר כא יד] {"על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה} ואת הנחלים ארנון" ועל כך {תנא: "את והב בסופה"} - {שני} {מצורעים היו,} ושמותיהם "את" ו"הב" (43) {דהוו מהלכין} "בסופה" דהיינו {בסוף מחנה ישראל} כי מצורעים משתלחים מחוץ למחנה, (44)