דף נה - ב

{ו}הרי ב{ההיא שעתא} שחלם, (24) {אמיה} כבר {לא הות} בעולם, ונמצא שחלק זה מחלומו לא התקיים (25).

{אמר רבי לוי: לעולם יצפה אדם לחלום טוב} שיתקיים, {עד עשרים ושתים שנה,} (26) {מנלן?} - {מיוסף}. {דכתיב} בו [בראשית לז ב] {"אלה תולדות יעקב, יוסף בן שבע עשרה שנה} היה רועה את אחיו בצאן וגו'". ואז חלם שיבואו אביו ואחיו להשתחוות לו. {וכתיב "ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה וגו"}', ואז התמנה למושל על מצרים. ונחשב {מן שבסרי} מגיל שנה {עד תלתין} שנה {כמה הוי}

- {תלת סרי} [13 שנה]. וכיון שפתרון החלום התקיים רק כאשר יעקב ירד למצרים בשנה השניה לשנות הרעב - הוסף לשלש עשרה השנים האמורות עוד {שב} [ע] שנים {דשבעא, ו}עוד {תרתי} שנים {דכפנא, הא} נמצא שעברו {כ"ב} שנים מיום שחלם יוסף עד שהתקיים חלומו.

{אמר רב הונא: לאדם טוב, אין מראין לו חלום טוב,} אלא חלום רע! כדי שמתוך דאגתו, לא יבוא לידי חטא, ואם חטא יכפר לו הצער. (27)

{ולאדם רע, אין מראין לו חלום רע,} אלא חלום טוב! כדי לשמחו, ובכך יאכל את שכרו בעולם הזה. (28)

{תניא נמי הכי: כל שנותיו של דוד, לא ראה חלום טוב} (29) {. וכל שנותיו של אחיתופל, לא ראה חלום רע}.

מקשה הגמרא: {איני, והכתיב} בדוד [תהלים צא י]: {"לא תאונה אליך רעה", ואמר רב חסדא אמר רבי ירמיה בר אבא}: בפסוק זה הבטיחו הקדוש ברוך הוא לדוד {שלא יבהילוך לא חלומות רעים ולא הרהורים רעים,} וכן בהמשכו {"ונגע לא יקרב באהלך"}

- הבטיחו {שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעה שאתה בא מן הדרך!,} ואם כן מפורש שדוד לא ראה חלומות רעים, ושלא כרב הונא.

מתרצת הגמרא: {אלא, איהו} - דוד עצמו, וכן כל אדם טוב - {לא חזי ליה} חלום רע לעצמו, וכוונת רב הונא, ד{אחריני חזון ליה} [עליו] חלום רע. (30)

מקשה הגמרא: אם כן נמצא שדוד לא ראה חלום כלל, שהרי שנינו כי מימיו לא ראה חלום טוב, ולדברי רב חסדא גם חלום רע לא ראה, {וכי לא חזא איהו} - דוד, אף חלום, {מעליותא הוא? והאמר רב זעירא: כל הלן שבעה ימים בלא חלום נקר "רע", שנאמר "ושבע ילין בל יפקד רע", אל תקרי "שבע"} [מלשון שביעה] {אלא שבע!} כלומר, אם שבעה ימים ילין ולא יפקוד שום אותו חלום במשך הזמן הזה, הריהו "רע".

מתרצת הגמרא: {אלא הכי קאמר} רב הונא: לעולם אפשר לו לאדם טוב {דחזא} חלום, {ו}אולם {לא ידע מאי חזא!} שעד שלא יקיץ משנתו, ישתכח ממנו החלום. כדי שלא ישמח בו.

{אמר רב הונא בר אמי אמר רבי פדא אמר רבי יוחנן: הרואה חלום, ו}מחמת כן {נפשו עגומה} עליו, (31) {ילך} (32) {ויפתרנו בפני שלשה!}

תמהה הגמרא: {יפתרנו?} - {והאמר רב חסדא} לעיל: {"חלמא דלא מפשר, כאגרתא דלא מקריא",} וכיון שנפשו עגומה, מסתבר שהיה זה חלום רע, ואם כן עדיף לו שלא לפותרו, כדי שלא יתקיים ממנו דבר.

מתרצת הגמרא: {אלא אימא, יטיבנו בפני שלשה!} וכך יעשה: {ליתי תלתא} אנשים מאוהביו (33) {ולימא להו: "חלמא טבא חזאי", ולימרו ליה הנך} שלשה אנשים: {"טבא הוא,} {וטבא ליהוי, רחמנא לשוייה} [יעשה את החלום הזה] {לטב, שבע זימנין} (34) {לגזרו עלך מן שמיא דלהוי טבא, ויהוי טבא"!} (35)

{ו}אחר כך {לימרו} לו: {ג' הפוכות} [פסוקים שנאמר בהם לשון "היפוך"]. {וג'} פסוקים של {פדויות} [שיש בהם לשון פדות] {ושלש} פסוקים של {שלומות}. [שיש בהם לשון שלום].

ומפרשת הגמרא מה הם הפסוקים הראויים להטבת חלום: {"שלש הפוכות"} א. [תהלים ל יב] {"הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה"} ב. [ירמיה לא יב] {"אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדיו, והפכתי אבלם לששון} ונחמתים ושמחתים מיגונם". ג. [דברים כג ו] {"ולא אבה ה' אלוהיך לשמוע אל בלעם ויהפוך} ה' אלהיך לך את הקללה לברכה, כי אהבך ה' אלהיך".

{"שלש פדויות"} א. {דכתיב}: [תהלים נה יט] {"פדה בשלום נפשי מקרב לי} כי ברבים היו עמדי". ב. [ישעיה לה י] {"ופדויי ה' ישובון} ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם, ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה". ג. [שמואל א, יד מה] {"ויאמר העם אל שאול, היונתן ימות אשר עשה הישועה} הגדולה הזאת בישראל, חלילה חי ה' אם יפול משערת ראשו ארצה, כי עם אלהים עשה היום הזה, ויפדו העם את יונתן ולא מת".

{"שלש שלומות"} - א. {דכתיב} [ישעיה נז יט]: {"בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב, אמר ה' ורפאתיו"}. ב. [דברי הימים א, יב יט] {"ורוח לבשה את עמשי} ראש השלישים, לך דוד ועמך בן ישי, שלום שלום לך ושלום לעזרך, כי עזרך ה' אלהיך, ויקבלם דוד ויתנם בראשי הגדוד". ג. [שמואל א, כה ו] {"ואמרתם כה לחי, ואתה שלום וביתך שלום} וכל אשר לך שלום".

{אמימר ומר זוטרא הוו יתבי בהדי הדדי. אמרי} זה לזה: {כל חד וחד מינן לימא מלתא} [דבר חידוש] {דלא שמיע ליה לחבריה!}

{פתח חד מינייהו ואמר: האי מאן דחזא} {חלמא,} ונשתכח ממנו החלום, {ולא ידע מאי חזא}, (36) {ליקום קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו} [בשעה שנושאין כפיהם, (37) {ולימא הכי} (38): {"רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך. חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא. בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו} {לי} [עלי] {חבירי, ובין שחלמתי על אחרים} (39) {. אם} [חלומות] {טובים הם, חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף. ואם צריכים רפואה,} (40) {רפאם כמי מרה} שהומתקו {על ידי משה רבינו, וכמרים מצרעתה, וכחזקיהו מחליו, וכמי יריחו על ידי אלישע} [שהיו רעים, ונתן בהם מלח ונרפאו] (41) {וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה, כן הפוך חלומותי עלי לטובה! ומסיים} תפלה זו {בהדי} יחד עם ה{כהני} כשמסיימים את ברכתם, כדי שיצא {דעני צבורא אמן} אחרי תפלתו כאשר הם עונים על ברכת הכהנים.

{ואי לא} מספיק לומר כל נוסח זה (42), {לימא הכי: "אדיר במרום, שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום, יהי רצון מלפניך שתשים עלינו שלום!}

{פתח אידך ואמר: האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא} [הנכנס לעיר וחושש מעין הרע (43)], כי בעיר יש הרבה אנשים, {לנקוט זקפא} [אגודל] {דידא דימיניה בידא דשמאליה, וזקפא דידא דשמאליה בידא דימיניה, ולימא הכי: "אנא פלוני בר פלוני,} {מזרעא דיוסף קאתינא,} (44) {דלא שלטא ביה עינא בישא", שנאמר} [בראשית מט כב] {"בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין וגו'" אל תיקרי "עלי עין"}, אלא {"עולי עין!",} והיינו שיוסף וזרעו שליטים על העין, ואין עין רעה עולה בהם.

{רבי יוסי ברבי חנינא אמר, מהכא} למדו שאין עין הרע שולטת בזרעו של יוסף: שנאמר בברכת יעקב לבני יוסף [בראשית מח טז] {"וידגו לרוב בקרב הארץ" מה דגים שבים, מים מכסים עליהם, ו}לכן {אין עין רעה שולטת בהם, אף זרעו של יוסף, אין עין רעה שולטת בהם}.

והמשיך ואמר: {ואי דחיל מעינא בישא דיליה} [מעין הרע של עצמו (45)], {ליחזי אטרפא דנחיריה דשמאליה} [יביט על דופן חוטמו השמאלי].

{פתח אידך ואמר: האי מאן דחליש} [חלה], {יומא קמא לא לגלי} [לא יגלה] לבריות שהוא חולה. {כי היכי דלא ליתרע מזליה,} שעל ידי שיוכרז כחולה הרי זה כפותח פה לשטן, ו{מכאן ואילך} [אחר היום הראשון לחוליו] {לגלי} לרבים את חוליו, כדי שיתפללו עליו.

{כי הא דרבא, כי הוה חליש, יומא קמא לא} היה {מגלי,} ו{מכאן ואילך אמר ליה לשמעיה: פוק} ו{אכריז "רבא חלש!",} כדי ש{מאן דרחים לי} [מי שאוהב אותי] {לבעי עלי רחמי, ומאן דסני} [מי ששונא] {לי, לחדי לי} [ישמח במחלתי], ומתוך כך ישוב חרון האף מעלי, ואתרפא. {וכתיב} [משלי כד יז] {"בנפול אויביך אל תשמח, ובכשלו אל יגיל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו, והשיב מעליו אפו!"} כי ירע בעיני ה' שאתה שמח בצרתו, ומשום כך יושיעו.

{שמואל, כי הוה חזי חלמא בישא, אמר}: [זכריה י ב] {"וחלומות השוא ידברו"}, בניחותא (46). ו{כי הוה חזי חלמא טבא,} היה מדקדק בלשון הכתוב "השוא", שמשמעותו בתמיה, ולכן {אמר: "וכי החלומות השוא ידברו"?! ו}הרי אינם שוא, כי {הכתיב} במשה [במדבר יב ו] {"בחלום אדבר בו"}.

{רבא רמי} סתירה בין שני פסוקים: {כתיב: "בחלום אדבר בו!"} ומשמע שדברי החלום הם אמת. {וכתיב} מאידך {"וחלומות השוא ידברו!"} הרי ששקר הם?

מתרצת הגמרא: {לא קשיא. כאן} "בחלום אדבר בו" נאמר בחלום {שעל ידי מלאך}, (47) שהוא חלום אמיתי, ואילו {כאן} - "שוא ידברו" נאמר על חלום הבא {על ידי שד}, שהוא שקר. (48)

{אמר רב ביזנא בר זבדא, אמר רבי עקיבא, אמר רבי פנדא, אמר רבי נחום, אמר רבי בירים משום זקן אחד, ומנו} [אותו זקן]? - {רבי בנאה} הוא: {עשרים וארבעה פותרי} {חלומות} (49) {היו בירושלים, פעם אחת חלמתי חלום, והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה, לא פתר לי זה. ו}פתרונות {כולם נתקיימו בי} (50). ודבר זה יש בו כדי {לקיים מה שנאמר "כל החלומות הולכים אחר הפה!"} - כפי שהפה פותר את החלום, כך הוא מתקיים (51).

מקשה הגמרא על הלשון "לקיים מה שנאמר": {אטו,} וכי {כל החלומות הולכים אחר הפה, קרא הוא!?}

מבארת הגמרא: {אין,} אכן, אף שלא מצינו בכתוב לשון זה, כך היא משמעות הכתוב. {וכדרבי אלעזר.}

{דאמר רבי אלעזר: מנין שכל החלומות הולכים אחר הפה?} - {שנאמר} בדברי שר המשקים לפרעה [בראשית מא יג] {"ויהי כאשר פתר לנו כן היה!"} ומשמע כי משום שכך פתר יוסף, נתקיים כן.

{אמר רבא}: כלל זה ש"כל החלומות הולכים אחר הפה", {הוא} דוקא באופן {דמפשר} [שפותר] {ליה מעין חלמיה, שנאמר} בפתרון יוסף [שם יב] {"איש כחלומו פתר",} ורק משום כך "כן היה".

עוד נאמר [שם מ טז] לאחר שפתר יוסף את חלום שר המשקים, {"וירא שר האופים} כי טוב פתר". ומשמע שידע כי פתרונו נכון, ומבררת הגמרא: {מנא ידע} שר האופים, שפתרון חלום שר המשקים נכון הוא? {אמר רבי אלעזר: מלמד, שכל אחד ואחד} [שר המשקים ושר האופים] {הראוהו} את {חלומו ו}גם את {פתרון חלומו של חבירו!} ומתוך כך ידע שר האופים שפתרון יוסף הוא נכון.

{אמר רבי יוחנן: השכים} משנתו {ונפל לו פסוק בתוך פיו, הרי זו נבואה קטנה!}

{ו}עוד {אמר רבי יוחנן: שלשה} מיני {חלומות מתקיימין}. א. {חלום של שחרית} ב. {וחלום שחלם לו חבירו} (52) ג. {וחלום שנפתר} לו {בתוך} ה{חלום} עצמו - שראה גם את הפתרון בחלומו.

{ויש אומר: אף חלום ש}חזר ו{נשנה}, מתקיים! (53) {שנאמר}בחלום פרעה שאמריוסף [שם מא לב] {"ועל השנות החלום} אל פרעה פעמים, כי נכון הדבר מעם האלהים, וממהר האלהים לעשותו". (54)

{אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: אין מראין לו לאדם} בחלום {אלא מ}עין מה שמהרהר ב{הרהורי לבו. שנאמר} בדניאל שאמר לנבוכדנצר, [ב ז] {"אנת מלכא, רעיונך על משכבך סליקו!"} [מעין מה שעלה במחשבתך ביום, חלמת על משכבך].

{ואיבעית אימא: מהכא} למדו שמראין לו רק מהרהורי לבו: דכתיב [שם] {"ורעיוני לבבך תנדע"}.

{אמר רבא: תדע} שאכן כך הוא, {ד}הרי {לא מחוו} [מראים] {ליה לאינש} בחלומו, { לא דקלא דדהבא} [דקל מזהב] {ולא פילא דעייל בקופא דמחטא} [פיל שנכנס בתוך נקב המחט], ובהכרח שדברים שאינם עולים על דעתו בהקיץ, אף בחלום אינם נראים לו. (55)