דף נו - ב

{כפיתו תרין ארזי} [קשרו שני ארזים וכופפום] זה לזה {בחבלא, אסור} [קשרו] {חד כרעיה} [רגלו אחת] {לחד ארזא, וחד כרעיה לחד ארזא, ושרו} [התירו] {לחבלא,} והזדקפו שני הארזים ונתרחקו זה מזה, {עד דאצטליק} [נחתך] גופו של בר הדיא לשתים עד ראשו.

{אמר רבא: לא מחילנא ליה עד דאצטליק} גם {רישיה ונפל בתרין} חלקים! (19)

התירו את החבל לגמרי, ו{אזל כל חד וחד} מהארזים {וקם אדוכתיה, ואצטליק} גם ראשו, {ונפל בתרין} חלקים. (20)

{שאל בן דמא, בן אחותו של רבי ישמעאל, את רבי ישמעאל: ראיתי} בחלומי את {שני לחיי שנשרו!}

{אמר} לו: שני הלחיים של הפה, הם רמז, ש{שני גדודי רומי יעצו עליך רעה} בפיהם, { ומתו!} (21)

{אמר ליה בר קפרא לרבי: ראיתי} בחלומי את {חוטמי שנשר!}

{אמר ליה} רבי: רמז הוא, ש{חרון אף נסתלק ממך!} כי החרון ניכר על החוטם, שבשעת כעס הוא מתחמם ומוציא הבל.

עוד {אמר ליה} בר קפרא לרבי: {ראיתי} את {שני ידי שנחתכו!}

{אמר ליה} רבי: רמז הוא שתתעשר, ושוב {לא תצטרך למעשה ידיך!} {אמר ליה} בר קפרא לרבי: {ראיתי} בחלומי את {שתי רגלי שנקטעו!}

{אמר ליה} רבי: רמז הוא, ש{על סוס אתה רוכב!} ולא תצטרך להלך ברגליך.

עוד אמר ליה בר קפרא: {חזאי דאמרי לי} בחלומי, {"באדר מיתת, וניסן לא חזית}"! [תמות בחדש אדר ולא תזכה לראות את ניסן].

{אמר ליה} רבי: "אדר" הוא לשון "אדרתא" [כבוד והדר]. ו"ניסן" הוא לשון "נסיון". וכך הכוונה במה שאמרו לך: {באדרותא מיתת, ולא אתית לידי נסיון!}

{אמר ליה ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: ראיתי} בחלומי, {שאני משקה שמן לזיתים!}

{אמר ליה} רבי ישמעאל: {"בא על אמו"} אתה! - כמו השמן שיצא מהזית ושב ומשקה אותו. (22)

עוד {אמר ליה} ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: {חזאי} בחלומי {דקטיף לי} [שעקרתי] {כוכבא!}

{אמר ליה} רבי ישמעאל: {בר ישראל גנבת!} כי ישראל נמשלו לכוכבים.

עוד {אמר ליה} ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: {חזאי דבלעתי לכוכבא!}

{אמר} ליה רבי ישמעאל: {בר ישראל} גנבת, ו{זבנתיה ואכלת לדמיה} [את כסף מכירתו] של הישראל.

עוד {אמר ליה} ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: {חזאי} בחלומי את {עיני דנשקן אהדדי} [קרובות ונוגעות זו בזו]!

{אמר ליה} רבי ישמעאל: {"בא על אחותו"} אתה! - כי רק קורבת אחוה היא קורבה הדדית, שאין אח נחשב גדול כלפי אחיו [ואילו שאר קורבות אינם בדור אחד].

עוד {אמר ליה} ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: {חזאי דנשקי} ל{סיהרא} [שנשקתי את הירח].

{אמר ליה} רבי ישמעאל: {"בא על אשת ישראל"} אתה! כי ישראל נמשלו ללבנה. (23)

{אמר ליה} ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: {חזאי} בחלומי {דדריכנא בטונא דאסא} [שאני דורך בחופת הדסים].

{אמר ליה} רבי ישמעאל: {"בא על נערה המאורסה"} אתה! שכן היו רגילים לעשות לה בכניסתה לחופה, חופה של הדס, והיא הקרויה "הינומא".

עוד {אמר ליה} ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: {חזאי טונא} [משא] {מעילאי} [מעלי], {והוא} [אני] נמצא {מתתאי} [תחת המשא]!

{אמר ליה}: רמז הוא ש{משכבך} עם הנערה המאורסה, {הפוך} שהיתה היא למעלה והוא למטה. (24)

עוד {אמר ליה} ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: {חזאי עורבי דהדרי לפורייה} [עורבים שמחזרים אחר מטתי]!

{אמר ליה} רבי ישמעאל: {אשתך זנתה מאנשים הרבה,} ונראים לך כעורבים המחכים שתתרחק ויוכלו לאכול כרצונם.

{אמר ליה} ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: {חזאי יוני דהדרי לפורייה!}

{אמר ליה} רבי ישמעאל: {נשים הרבה טמאת!}

{אמר ליה} ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: {חזאי} בחלומי, {דנקיט} אני {תרי יוני} בידי, {ופרחן!}

{אמר ליה} רבי ישמעאל: {תרתי נשי נסבת} [נשאת], {ופטרתינון בלא גט!} (25)

{אמר ליה} ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: {חזאי} בחלומי, {דקליפנא ביעי} [שאני מקלף ביצים]!

{אמר ליה} רבי ישמעאל: רמז הוא ד{שכבי קא משלחת} [שהפשטת מתים]! (26)

{אמר ליה} הצדוקי לרבי ישמעאל: {כולהו} הפתרונות שאמרת לי, {איתנהו בי, בר מהא} האחרון [שהפשטתי מתים], {ד}הוא {ליתיה} בי!

{אדהכי והכי} [בינתיים], {אתיא ההיא איתתא,} {ואמרה ליה} לצדוקי: {האי גלימא ד}אתה {מכסא} בה, {דגברא פלוני הוא, דמית, ואשלחתיה} [הפשטתו] מגלימתו, והתלבשת בה! והתגלה הדבר שצדקו כל דברי רבי ישמעאל.

עוד {אמר ליה} הצדוקי לרבי ישמעאל: {חזאי} בחלומי, {דאמרי לי: שבק לך אבוך נכסי בקפו דקיא!}

{אמר ליה} רבי ישמעאל: {אית לך נכסי בקפו דקיא?}

{אמר ליה: לאו!}

הוסיף רבי ישמעאל ושאלו: {אזל אבוך לקפו דקיא?}

{אמר ליה: לאו!}

אמר ליה: {אם כן, "}קפודקיא" ששמעת בחלומך, היא נוטריקון של "קפא" ו"דייקא". ו{"קפא"} היינו {כשורא} [קורה] בלשון פרס ויון, ו{"דיקא"} היינו {"עשרה"} בלשון יונית, ורמז הוא שיש לך ממון בקורה העשירית, {זיל חזי קפא דריש עשרה} [קורה שבראש השורה העשירית] שבביתך, ותמצא {שהיא מלאה זוזי!}

{אזל} הצדוקי ובדק, ו{אשכח שהיא מלאה זוזי}.

{אמר רבי חנינא: הרואה באר בחלום}, רמז הוא שיהא {רואה שלום, שנאמר} [בראשית כו]: {"ויחפרו עבדי יצחק בנחל, וימצאו שם באר מים חיים!"} ולא התקיימה הבאר ביד יצחק, עד שהיה לו שלום עם הפלשתים, ולא רבו עליה עמו עוד (27).

{רבי נתן אומר: הרואה באר בחלום, מצא תורה}. {שנאמר} על התורה [משלי ח]: {"כי מוצאי מצא חיים", וכתיב הכא} על באר [בראשית שם] {"באר מים חיים"}. (28) [ועדיף ללמוד מלשון המקרא ולא מעניינו גרידא].

{רבא אמר: הרואה באר בחלום, מצא חיים ממש!} שהרי מים הם חיים לאדם. (29)

{אמר רבי חנן: שלש} [ה] {חלומות} בשורת {שלומות הן!} ואלו הם: הרואה {נהר,} והרואה {צפור, ו}הרואה {קדרה} בחלומו! (30) {"נהר"} רמז לשלום, משום {דכתיב} [ישעיה סו יב] {"הנני נוטה אליה כנהר שלום".}

{"צפור"} רומזת לשלום, משום {דכתיב} [שם לא ה] {"כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות} על ירושלים ".

{"קדרה"} רומזת לשלום, משום {דכתיב} [שם כו יב] {"ה' תשפות שלום לנו!"} ובקדירה נופל לשון "שפיתה" בהנחתה על האש. (31)

{אמר רבי חנינא: וב}רואה {קדרה שאין בה בשר} שנינו כן. אבל קדירה שיש בה בשר, סימן פורענות הוא, {שנאמר} [מיכה ג ג] "ואשר אכלו שאר עמי, ועורם מעליהם הפשיטו, ואת עצמותיהם פצחו, {ופרשו כאשר בסיר, וכבשר בתוך קלחת,} אז יזעקו אל ה' ולא יענם וגו'{"} - וביאורו שהגויים ישברו אותם, כמו בשר שפורסים לפרוסות, לשימו בתוך הסיר. (32) {אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה נהר בחלום, ישכים ויאמר: הנני נוטה אליה כנהר שלום", קודם שיקדמנו פסוק אחר} הכתוב לגבי נהר, והוא [ישעיה נט יט]: {"כי יבא כנהר צר"}, שהוא ענין פורענות.

כי המשכים ונפל לו פסוק בתוך פיו, הרי זו כנבואה קטנה, ולכן עדיף שיאמר פסוק המרמז על טובה, לפני שיפול לו פסוק הרומז על רעה.

{הרואה צפור בחלום, ישכים ויאמר: "כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות} על ירושלים", {קודם שיקדמנו פסוק אחר} שאינו לטובה, הכתוב לגבי צפרים, והוא [משלי כז ח]: {"כצפור נודדת מן קנה} כן איש נודד ממקומו"!

{הרואה קדרה בחלום, ישכים ויאמר "ה' תשפות שלום לנו", קודם שיקדמנו פסוק אחר,} והוא [יחזקאל כד ג]: {"שפות הסיר} {שפות} וגם יצוק בו מים"! שהוא משל לעונש שיענישם ה' על ידי מלך בבל, שירושלים תהיה כסיר ויתננה נבוכדנצר על האש.

{הרואה ענבים בחלום, ישכים ויאמר "כענבים במדבר} מצאת ישראל"! {קודם שיקדמנו פסוק אחר} של פורענות. והוא [דברים לב לב]: {"ענבימו ענבי רוש}, אשכולות מרורות למו".

{הרואה הר בחלום, ישכים ויאמר}: [ישעיה נב ז] {"מה נאוו על ההרים רגלי מבשר", קודם שיקדמנו פסוק אחר,} והוא [ירמיה ט ט]: {"על ההרים אשא בכי ונהי"}.

{הרואה שופר בחלום, ישכים ויאמר} [ישעיה כז יג] {"והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול", קודם שיקדמנו פסוק אחר} של פורענות, והוא [הושע ה ח]: {"תקעו שופר בגבעה} חצוצרה ברמה, הריעו בית און, אחריך בנימין"! והם תקעו כדי להזהיר מפני חרב הגייסות הבאים עליהם (33).

{הרואה כלב בחלום. ישכים ויאמר}: [שמות יא ז] {"ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו", קודם שיקדמנו פסוק אחר,} והוא [ישעיה נו יא]: {"והכלבים עזי נפש}, לא ידעו שבעה". (34)

{הרואה ארי בחלום, ישכים ויאמר}: [עמוס ג ח] {"אריה שאג מי לא יירא", קודם שיקדמנו פסוק אחר} של פורענות, והוא [ירמיה ד ז]: {"עלה אריה מסבכו,} ומשחית גוים נסע יצא ממקומו, לשום ארצך לשמה, עריך תצינה מאין יושב"! והוא משל לנבוכדנצר שנמשל לאריה. (35)

{הרואה תגלחת בחלום, ישכים ויאמר} [בראשית מא ד]: {"ויגלח ויחלף שמלותיו!"} שהוא אמור לטובה, בתגלחת של חשיבות וגדולה, {קודם שיקדמנו פסוק אחר} האמור לרעה, על שמשון [שופטים טז יז]: {"אם גלחתי וסר ממני כחי"}, שתגלחתו גרמה לו חולשה ופחד מאחרים. (36)

{הרואה באר בחלום, ישכים ויאמר: "באר מים חיים", קודם שיקדמנו פסוק} אחר שיש בו פורענות, והוא [ירמיה ו ז]: {"כהקיר ביר} [באר] {מימיה}, כן הקרה רעתה". (37)

{הרואה קנה בחלום ישכים ויאמר} [ישעיה מב ג]: {קנה רצוץ לא ישבר, קודם שיקדמנו פסוק אחר}. והוא [מלכים ב, יח כא]: {"הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ"}.

{תנו רבנן: הרואה קנה בחלום, יצפה לחכמה, שנאמר} [משלי ד ז] {"ראשית חכמה קנה חכמה!}, (38) {} ואילו הרואה {קנים} רבים, {יצפה לבינה}, (39) {שנאמר} [שם]: {"ובכל קנינך קנה בינה!"} ו"בכל קנינך" הוא לשון ריבוי, ונרמז בריבוי קנים. (40) {אמר רב הונא}: הרואה בחלומו {קרא} [דלעת], או {קורא} [החלק הרך הגדל בענפי הדקל בשנתו הראשונה, ומתקשה בשנה השניה], או {קירא} [שעוה], או {קניא} [קנה], {כולהו מעלו לחלמא}, וסימן יפה הם!

{תניא: אין מראין דלועין בחלום, אלא למי שהוא ירא שמים בכל כחו!} (41)

{הרואה שור בחלום, ישכים ויאמר} [דברים לג יז]: {"בכור שורו הדר לו",} שמורה על חשיבותו, {קודם שיקדמנו פסוק אחר} הרומז לרעה, והוא [שמות כא כח]: {"כי יגח שור את איש"}, והוא נזק הבא מכח הגאוה שנגרמת לו מחמת החשיבות. (42)

{תנו רבנן: חמשה דברים נאמרו ב}רואה {שור} בחלומו, ואלו הם: אם ראה שהוא {אוכל מבשרו} של השור, הריהו {מתעשר} (43). ואם ראה ש{נגחו} השור, {הויין ליה בנים שמנגחין} זה את זה (44) {בתורה}. (45) ואם ראה ש{נשכו} השור, {יסורין באים עליו}. ואם ראה ש{בעטו} השור, {דרך רחוקה נזדמנה לו} ללכת בה. ואם ראה ש{רכבו} [שהוא רוכב על השור] הריהו {עולה לגדולה}. (46)

מקשה הגמרא: {והתניא} "אם ראה בחלום ש{רכבו}, הריהו {מת"?} מתרצת הגמרא: {לא קשיא, הא} שמרמז שיעלה לגדולה, הוא כשראה {דרכיב הוא לתורא, ו}אילו {הא} שמרמז למיתה, הוא כשראה {דרכיב תורא לדידיה.} (47)

{הרואה חמור בחלום, יצפה לישועה. שנאמר} [זכריה ט ט]: "גילי מאד בת ציון, הריעי בת ירושלים, {הנה מלכך יבא לך, צדיק ונושע הוא, עני ורוכב על חמור,} ועל עיר בן אתונות", ופסוק זה נאמר על מלך המשיח. (48)

{הרואה חתול בחלום, באתרא דקרו ליה} לחתול {"שונרא"}, רמז הוא ש{נעשית לו} {שירה נאה}. ואילו במקום שקורין לחתול {"שינרא"}, רמז הוא ש{נעשה לו שינוי רע!} (49)

{הרואה ענבים בחלום,} אם ענבים {לבנות} הן - {בין בזמנן ובין שלא בזמנן, יפות} הן לרואיהן, וסימן יפה הוא לו. ואם ראה ענבים {שחורות} - אם ראן {בזמנן}, הרי הן {יפות} לו, ואם ראן {שלא בזמנן, רעות} הן לו. (50)

{הרואה סוס לבן בחלום, בין} אם ראהו {בנחת ובין} אם ראהו {ב}מצב שהסוס {רדוף} [רץ] סימן {יפה} הוא {לו}. ואם ראה סוס {אדום,} אם ראהו {בנחת,} סימן {יפה} הוא לו, אבל אם ראהו {ב}מצב {רדוף}, סימן {קשה} הוא לו. (51) {הרואה} אדם ששמו {ישמעאל בחלום, תפלתו נשמעת!} כשם שנשמעה תפלת ישמעאל, שנאמר [בראשית כא יז] "וישמע אלוהים את קול הנער".

{ודוקא} כשרואה את {ישמעאל בן אברהם} עצמו. {אבל} הרואה {טייעא} [ערבי] מזרע ישמעאל {בעלמא, לא} - אין בכך סימן טוב, כי אף אם שמו "ישמעאל", הרי אינו קרוי על שם הפסוק "כי שמע ה'". (52)

{הרואה גמל בחלום}, רמז הוא ש{נקנסה לו מיתה מן השמים, והצילוהו ממנה!} (53) {אמר רבי חנינא מאי קראה} המקור לסימן זה? שנאמר [בראשית מו ד]: {"ואנכי ארד עמך מצרימה, ואנכי אעלך גם עלה!"} ו"גם עלה", הוא קרוב לנוטריקון של "גמל".

{רב נחמן בר יצחק אמר מהכא} דרשו שגמל מרמז שניצל ממיתה, שנאמר [שמואל ב, יב יג]: {"גם ה' העביר חטאתך, לא תמות!"} ו"גם" הוא גימ"ל ביונית, ו"גימ"ל" הוא מעין "גמל". (54)

{הרואה} את {פינחס בחלום, פלא נעשה לו!} (55) כמו שנעשו לפינחס הרבה נסים בעת מעשה זמרי.

{הרואה פיל בחלום}, רמז הוא שכמה {פלאות נעשו לו!} (56)

והרואה כמה {פילים} בחלום, {פלאי פלאות נעשו לו!} כלומר, הרבה נסים ייעשו לו.

מקשה הגמרא: {והתניא: "כל מיני חיות} סימנין {יפין} הם {ל}ראותם ב{חלום, חוץ מן הפיל ומן הקוף"} שמראיהם משונה?

מתרצת הגמרא: {לא קשיא,}