דף נז - א

כי {הא} שראיית פיל נחשבת כסימן יפה, היא, באופן {ד}הפיל {מסרג,} שיש אוכף על גביו, או שהוא קשור באפסר, ועל ידי כך הוא נראה ככל החיות, ואילו {הא} שאמרו שאינו סימן יפה, הוא באופן {דלא מסרג}, שאז מראהו משונה מכל החיות. (1)

{הרואה} שם {"הונא"} כתוב לפניו {בחלום, נס נעשה לו!} כי נו"ן של "הונא" מרמז על נו"ן שבתיבת "נס". (2)

והרואה שם {"חנינא"} או {"חנניה"} או {"יוחנן"} כתוב לפניו בחלום, {נסי נסים נעשו לו!} כי בשמות אלו יש שני "נונין", ורמז הוא שייעשו לו הרבה נסים. (3) {הרואה} תיבת {"הספד" בחלום}, סימן הוא ש{מן השמים חסו עליו ופדאוהו!} כי נוטריקון מלת "הספד" הוא, "חס" ו"פדה". (4)

{והני מילי} שתיבות אלה מרמזים לדברים אלו - הוא דוקא אם ראה אחת מתיבות הללו [הונא, חנינא, (5) הספד], {בכתבא!} שכתובות הן לפניו בחלום, אך אם ראה אדם ששמו הונא או חנינא, או שראה שעושים הספד למת, אינו סימן טוב.

{העונה "יהא שמיה רבא מברך"} בחלום, {מובטח לו שהוא בן עולם הבא!} (6)

{הקורא קריאת שמע} בחלום, {ראוי} הוא {שתשרה עליו שכינה, אלא שאין דורו זכאי לכך!}

{המניח תפילין בחלום, יצפה לגדולה, שנאמר} [דברים כח י] {וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך} ויראו ממך". {ותניא: רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש!} לפי שיש בהם רוב של שם "שדי", שהשי"ן בקציצה של ראש, והדל"ת בקשר של הרצועות.

{המתפלל בחלום, סימן יפה לו!}

{והני מילי}, שהוא סימן יפה, דוקא באופן {דלא סיים} את תפלתו, אלא ניעור משנתו באמצע חלומו, כי כשהוא באמצע תפילתו סימן שסמוך הוא אצל הקב"ה. (7)

{הבא על אמו בחלום,} (8) {יצפה לבינה,} שהיא הבנת דבר מתוך דבר, {שנאמר} [משלי ב ג] {"כי אם לבינה תקרא",} והיינו כי הבינה בתחילה מקבלת את החכמה, ולבסוף מתגברת ומשפיעה, ודומה לאדם היוצא מרחם אמו, ושב ובא עליה. (9) {הבא על נערה המאורסה בחלום, יצפה לתורה!, שנאמר} [דברים לג ד]: {"תורה צוה לנו משה, מורשה קהלת יעקב", אל תיקרי "מורשה"} (10) {אלא "מאורסה"} (11).

{הבא על אחותו בחלום, יצפה לחכמה! שנאמר} [משלי ז ד] {"אמור לחכמה, אחותי את",} ונקראת אחותו כי אי אפשר להפריד את החכמה מהחכם, והם נשארים קרובים בכל מקום שהוא. (12)

{הבא על אשת איש בחלום, מובטח לו שהוא בן עולם הבא!} שנוטל חלקו וחלק חבירו בעולם הבא, ודומה לאדם הנוטל את אשת חבירו. (13)

{והני מילי,} באופן {דלא ידע לה} [שלא מכיר את האשה שראה בחלומו] {ולא הרהר בה מאורתא} קודם שנתו (14), אך אם הרהר בה, אינו סימן כלל, כי תולין שהחלום נגרם על ידי הרהורו. (15)

{אמר רבי חייא בר אבא: הרואה חטים בחלום, ראה שלום} שעתיד לבא עליו! (16) {שנאמר "השם גבולך שלום, חלב חטים} {ישביעך"}. (17)

{הרואה שעורים בחלום, סרו עונותיו. שנאמר} [ישעיה ו ז] {"וסר עוונך וחטאתך תכופר!}" ו"סר עוון" הוא קרוב לנוטריקון "שעורין" (18).

{אמר רבי זירא: אנא לא סלקי מבבל לארץ ישראל, עד דחזאי שערי} [שעורים] {בחלמא!} שבכך הודיעוני שנמחלו כל עוונותי. (19) {הרואה גפן טעונה בחלום}, סימן הוא ש{אין אשתו מפלת נפלים! שנאמר} [תהלים קכח ג] {"אשתך כגפן פוריה"}, וסיום הפסוק "בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך". (20)

{הרואה שורקה} [זמורת גפן] {בחלום, יצפה למשיח, שנאמר}: [בראשית מט יא] {"אוסרי לגפן עירה, ולשורקה בני אתונו!"} ותרגמו אונקלוס על ימות המשיח. (21) ותרגום "בני אתונו" - "דיבנון היכליה", וקורא להיכל "אתונו", על שם "שער האיתון" [יחזקאל מ טו]. (22)

{הרואה תאנה בחלום}, סימן הוא לו ש{תורתו משתמרת בקרבו! שנאמר} [משלי כז יח]: {"נוצר תאנה יאכל פריה"}. (23)

{הרואה רמונים בחלום,} אם רימוני {זוטרי} ראה, סימן הוא שיהא {פרי} [יתרבה] {עסקיה כרמונא!} שיהיו עסקיו מרובים. ואם ראה רימוני {רברבי,} סימן הוא ד{רבי} [יגדל] {עסקיה כרמונא!} שיהיו עסקיו גדולים כרמון.

ואם ראה רימונים {פלגי} [חתוכים] {אם תלמיד חכם הוא, יצפה לתורה, שנאמר}: [שיר השירים ח ב]: {"אשקך מיין הרקח, מעסיס רמוני!",} והוא משל לתורה. {ואם עם הארץ הוא, יצפה למצוות! שנאמר: "כפלח הרמון רקתך",} ודרשוהו, {מאי "רקתך"?} - {שאפילו ריקנין שבך, מלאים מצות כרמון}, שהוא מלא בגרעינים! (24)

{הרואה זיתים בחלום,} אם {זוטרי} הם, סימן הוא שיהא {פרי ורבי} (25) {וקאי עסקיה כזיתים!}

{והני מילי}, דוקא אם ראה את {פרי} הזית, {אבל} אם ראה את {אילני} הזית, סימן הוא ד{הויין ליה בנים מרובין, שנאמר} [תהלים שם]: {"בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך".} (26)

{איכא דאמרי: הרואה זית בחלום,} (27) {שם טוב יוצא לו! שנאמר} [ירמיה יא טז]: {זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך"}.

{הרואה שמן זית בחלום, יצפה למאור} שב{תורה, שנאמר} [שמות כז כ] {"ויקחו אליך שמן זית זך} כתית למאור"! ו"מאור" הוא תורה, שנאמר [משלי ו כג] "כי נר מצוה ותורה אור". (28)

{הרואה תמרים בחלום}, סימן הוא ש{תמו עונותיו,} (29) {שנאמר} [איכה ד כב] {"תם עוונך בת ציון"}. ו"תמר" הוא נוטריקון של "תמו המורים". ו"מורים" הוא לשון חטאים, שנאמר "שמעו נא המורים". (30) {אמר רב יוסף הרואה עז בחלום,} רמז הוא שתהא ה{שנה מתברכת לו}. (31) ואם ראה כמה {עזים}, הרבה {שנים מתברכות לו! שנאמר} [משלי כז כו] {"ודי חלב עזים, ללחמך"}, ומשמעותו שיהא לך חלב עיזים כדי מחסורך.

{הרואה הדס בחלום,} רמז הוא שיהיו {נכסיו מצליחין לו!} כי הדס עליו משולשים זה על זה כמין קליעה, ומרמז שכך יתקיימו נכסיו לו ולבניו אחריו, (32) {ואם אין לו נכסים,} רמז הוא שתהא {ירושה נופלת לו ממקום אחר}.

{אמר עולא, ואמרי לה במתניתא תנא, והוא}, רמז זה הוא דוקא באופן {דחזא} להדסים {בכנייהו} [במקום גידולם, כשהם במחובר]. (33)

{הרואה אתרוג בחלום}, סימן הוא ש{הדור הוא לפני קונו, שנאמר} באתרוג [ויקרא כג מ]: {"פרי עץ הדר כפות תמרים"}. (34)

{הרואה לולב בחלום}, סימן הוא ש{אין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים!} כי "לולב" הוא נוטריקון "לו לב", (35) ומרמז שיש לו יצר טוב בלבד. ולא כשאר בני אדם שיש להם שני לבבות, יצר טוב ויצר הרע, כמו שדרשו במשנה מ"בכל לבבך".

{הרואה אווז בחלום, יצפה לחכמה. שנאמר} [משלי א כ]: {"חכמות בחוץ תרונה} ברחובות תתן קולה{"} (36) וכן האווז משמיע קולו בראש חוצות.

{והבא עליה} [על האווזה] בחלום, רמז לו שהוא {הוי ראש ישיבה!} שמכריז ומצוה לרבים, כמו האווז שמשמיע קולו ברבים. (37)

{אמר רב אשי: אני ראיתיה} - את האווזה, {ובאתי עליה} בחלום, {ו}אכן {סלקית לגדולה}, נעשיתי ראש ישיבה במתא מחסיא!

{הרואה תרנגול בחלום, יצפה לבן זכר}. (38) ואם ראה כמה {תרנגולים, יצפה ל}כמה {בנים זכרים!} הרואה {תרנגולת} בחלום, (39) {יצפה לתרביצה} [גינה, ויש אומרים בית המדרש (40)] {נאה, ו}ל{גילה!} כי "תרנגולת" (41) הוא נוטריקון "תרביצה נאה וגילה".

{הרואה ביצים בחלום}, סימן הוא ש{תלויה בקשתו} ועומדת לפני הקב"ה, וספק אם תיענה או לא! כביצים הללו, שהאוכל סתום ומכוסה בתוך קליפתן.

ואם ראה בחלומו ש{נשתברו} הביצים, סימן הוא ש{נעשית בקשתו!} כשם שנתגלה האוכל שבתוך הביצים. (42) {וכן} אם ראה {אגוזים, וכן קשואים, וכן כלי זכוכית, וכן כל} דברים {הנשברים כ}מו {אלו,} אם ראה בחלומו שנשברו, בטל הסימן שרומז עליו כל אחד ואחד מהם. (43)

{הנכנס לכרך} בחלומו, רמז הוא ש{נעשו לו חפציו, שנאמר} [תהלים קז ל]: {"וינחם אל מחוז חפצם"}, וכרך נקרא "מחוז", וכיון שקראו הכתוב "מחוז חפצם" משמע ששם יעשה חפצו.

{המגלח ראשו בחלום, סימן יפה לו,} כי התגלחת היא סימן לגדולה ולתפארת, כמו שמצינו אצל יוסף בבואו לפני פרעה [בראשית מא יד] "ויגלח ויחלף שמלותיו" (44). ואם ראה שהוא מגלח {ראשו וזקנו}, סימן יפה הוא {לו ולכל משפחתו!} (45)

{היושב} בחלומו {בעריבה} [ספינה] {קטנה, שם טוב יוצא לו}. והיושב {בעריבה גדולה,} שם טוב יוצא {לו ולכל משפחתו!} {והני מילי} שכך פתרונו - דוקא באופן {ד}רואה שהעריבה {מדליה דלויי} [מוגבהת] והולכת בגובה המים, ואינה שקועה בהם.

{הנפנה} [עושה צרכיו] {בחלום, סימן יפה} הוא {לו!} כי הוא סימן שסרחונו וגנותו פורשים ויוצאים ממנו, {שנאמר} [{ישעיה נא יד}] {"מיהר צועה להפתח,} ולא ימות לשחת, ולא יחסר לחמו". ו"צועה" הוא לשון הרקה. ודרשוהו על הרקת מעיו. (46)

{והני מילי} שכך פתרונו - דוקא באופן {ד}רואה שהוא נפנה ו{לא קנח} עצמו לאחר מכן, ולא המאיס את ידיו.

{העולה לגג בחלום, עולה לגדולה!}

ואם ראה בחלומו שלבסוף {ירד} מהגג, הריהו {יורד מגדולתו!} {אביי ורבא דאמרי תרוייהו}: אין זה סימן שיירד מגדולתו, כי {כיון ש}כבר {עלה} לגג, {עלה!} וכיון שרמזו לו שיעלה לגדולה, שאר החלום הוא דברים בטלים, ושוב אינו יורד. (47)

{הקורע בגדיו בחלום,} רמז הוא ש{קורעים לו גזר דינו!} (48)

{העומד ערום בחלום,} אם הוא {בבבל,} סימן הוא ש{עומד בלא חטא!} לפי שחוץ לארץ אין לה זכויות, אלא עון יש בישיבתה. וזה שעומד ערום, סימן שהוא ערום מעוונותיה. אך אם הוא עומד ערום {בארץ ישראל}, שהרבה מצוות תלויות בה, סימן שהוא {ערום בלא מצוות.} (49)

{הנתפש לסרדיוט} [חיל המלך] בחלום, {שמירה נעשית לו!} רמז ההוא שיהיה שמור מהיזק, כמו שהסרדיוט שומר אותו שלא יברח.

ואם ראה ש{נתנוהו בקולר} [שלשלת של ברזל על צוארו], רמז הוא ש{הוסיפו לו שמירה על שמירתו!} כלומר, שיהיה שמור ביותר.

{והני מילי} שכך פתרונו - דוקא באופן שרואה את עצמו נתון {בקולר. אבל} אם קשרוהו ב{חבלא בעלמא, לא} נרמז בכך שהוסיפו לו שמירה על שמירתו.

{הנכנס לאגם בחלום, נעשה ראש ישיבה!} כי באגם עומדים קנים גדולים וקטנים יחד בצפיפות, וכן אצל ראש ישיבה, מתקבצים כלם, הגדולים והקטנים יחד, לשמוע את הדרשה מפיו.

ואם ראה את עצמו נכנס {ליער, נעשה ראש לבני כלה!} שמפרש את דברי השמועה באסיפת התלמידים, וכיון שאינו רבם של התלמידים, אין כלם באים אצלו, אלא רק הגדולים שרוצים להעמיק בדברי הרב, ולכן הוא דומה ליער שיש בו אילנות גדולים ואינם סמוכים זה לזה. (50) {רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע חזו חלמא, רב פפא} ראה את עצמו {דעייל לאגמא,} ואכן הוא {נעשה ראש ישיבה.} ואילו {רב הונא בריה דרב יהושע} ראה את עצמו {דעייל ליער,} ו{נעשה ראש לבני כלה.}

{איכא דאמרי: תרווייהו לאגמא עיילי} בחלומם, {אלא רב פפא} ראה עוד דבר בחלומו, {ד}הוה {תלי} על צוארו {טבלא} [פעמון] וכיון שעשה רעש, סימן הוא שישמיע קולו לרבים, ונרמז בכך ש{נעשה ראש ישיבה,} אבל {רב הונא בריה דרב יהושע דלא תלי} עליה {טבלא} בחלומו, לא {נעשה} אלא {ראש לבני כלה}, שאינו משמיע קולו אלא למעטים.

{אמר רב אשי: אנא עיילית} בחלומי {לאגמא, ותלאי טבלא} על צוארי, {ונבחי בה נבוחי,} וקשקשתי בטבלא בקול! ואמנם לבסוף נעשה רב אשי ראש ישיבה במתא מחסיא. (51)

{תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק: המקיז דם בחלום, עונותיו מחולין לו,} לפי שהעונות נרמזים בצבע אדום, שנאמר [ישעיה א יח] "אם יאדימו כתולע". והקזת הדם מגופו, מרמזת שהעונות פורשים ממנו.

מקשה הגמרא: {והתניא} להיפך: המקיז דם בחלום {עונותיו סדורין לו!} והבינה הגמרא ש"סדורין" היינו שהם עומדים וקיימים.

מתרצת הגמרא: {מאי "סדורין"} - {סדורין לימחל} (52) ונמצא ששתי הברייתות אמרו דבר אחד.

{תני תנא קמיה דרב ששת: הרואה נחש בחלום, פרנסתו מזומנת לו!} כנחש, שלחמו הוא העפר, ומצוי הוא לו בכל מקום. (53) ואם {נשכו} הנחש בחלום, {נכפלה לו} פרנסתו. (54) ואם {הרגו} האדם לנחש, סימן שהוא ש{אבדה פרנסתו!} (55)

{אמר ליה רב ששת}: למי ששנה כן לפניו: אדרבה, אם הרג את הנחש ונתגבר עליו, {כל שכן} שיש לומר {שנכפלה פרנסתו!}

אך מסקנת הגמרא: {ולא היא,} באמת אם ראה שהרגו, סימן הוא שאבדה פרנסתו, {ו}טעמו של {רב ששת} שפתר להיפך, {הוא} משום {דחזא חויא} [נחש] {בחלמיה וקטליה!} ולכן רצה לפתור את חלומו לטובה [וכדלעיל, ש"כל החלומות הולכים אחר הפה"].

{תני תנא קמיה דרב יוחנן: כל מיני משקין} סימנין {יפין} הם {ל}מי שרואה את עצמו ב{חלום} שהוא שותה אותם, כי מרווה בהם צמאונו, ורמז הוא שיתמלאו משאלותיו, {חוץ מן היין}, שאין לו סימן קבוע, שהרי גם כששותים יין במציאות [ולא בחלום] {יש} מי ש{שותהו ו}הוא {טוב לו, ויש} מי ש{שותהו ו}הוא {רע לו!} ונמצא שיכול להוות רמז בין לטוב ובין לרע, ולפיכך אי אפשר לברר פתרונו. (56)

ומבארת הגמרא: {יש שותהו וטוב לו, שנאמר} [תהלים קד טו] {"יין ישמח לבב אנוש". ויש שותהו ורע לו, שנאמר} [משלי לא ו] {"תנו שכר לאובד} [לרשע, שנטרד והולך], {ויין למרי נפש} [לאבל, להפיג צערו] {".}

{אמר ליה רבי יוחנן לתנא} [לאמורא ששנה לפניו]: {תני}, אמור כך:

ל{תלמיד חכם}, ראיית היין בחלום {לעולם} סימן {טוב} הוא {לו, שנאמר} על לימוד התורה [משלי ט ה] {"לכו לחמו בלחמי, ושתו ביין מס כתי!"}