מדייקת הגמרא: {מכלל, דכי קנה} כלים, {וחזר} {וקנה} כלים אחרים כמותם [אף שכבר אינם בידו (1)] {דברי הכל אין צריך לברך} על השניים. ורק כשנפלו לו הראשונים בירושה אמר רבי יוחנן שמברך על השניים כי הם ראשונים לקניה.
{ואיכא דאמרי} את המחלוקת באופן אחר: {אמר רב הונא: לא שנו} שמברכים "שהחיינו" אף אם יש לו כיוצא בהן, {אלא} כ{שלא קנה וחזר וקנה}, אלא הראשונים נפלו לו בירושה. {אבל קנה} כלים {וחזר וקנה} כיוצא בהם, {אין צריך לברך.} לפי שאף בקניה אינם חדשים.
{ורבי יוחנן אמר: אפילו קנה} כלים והם עדיין בידו, {וחזר וקנה} כיוצא בהן, {צריך לברך} עליהם.
מדייקת הגמרא: {מכלל דכי יש לו} כיוצא בהן בירושה, {ו}שוב {קנה} אחרים, {לדברי הכל צריך לברך} עליהם. (2)
{מיתיבי} מברייתא: {בנה בית חדש ואין לו} בית אחר {כיוצא בו,} צריך לברך "שהחיינו". וכן אם {קנה כלים חדשים ואין לו} כלים אחרים {כיוצא בהם, צריך לברך}. ואם {יש לו כיוצא בהם, אין צריך לברך, דברי רבי מאיר.}
{רבי יהודה אומר: בין כך ובין כך} [בין יש לו כיוצא בהם ובין אין לו], {צריך לברך,} כי בכל קניה נוספת הנאה ושמחה חדשה. (3)
משמע שנחלקו דוקא כשיש לו כיוצא בהם בירושה. אבל אם קנה וחזר וקנה, לכולי עלמא אין צריך לברך.
ומסיימת הגמרא את קושייתה: {בשלמא ללישנא קמא}, שמחלוקת רב הונא ורבי יוחנן היא באופן שהיו לו כלים בירושה וחזר וקנה אחרים, נמצא ש{רב הונא} סובר {כרבי מאיר, ורבי יוחנן} סובר {כרבי יהודה.}
{אלא ללישנא בתרא}, שלא נחלקו אלא באופן שקנה וחזר וקנה, הרי יקשה, כי {בשלמא רב הונא}, שבאופן שקנה סבר ששוב אינו צריך לברך, יתכן דהיינו רק אם קנה, אך אם ירש צריך לברך, ו{כרבי יהודה}, שאם היו לו בירושה וקנה אחרים צריך לברך. {אלא רבי יוחנן, דאמר} כי אף באופן שקנה צריך לברך, {כמאן אזיל?} והרי שיטתו אינה {לא כרבי מאיר} שסבר כי אפילו אם ירש אינו מברך, {ולא כרבי יהודה,} שלא חייב בברכה אלא אם היו לו בירושה, אך אם קנה את הראשונים, אינו מברך על החדשים.
מתרצת הגמרא: {אמר לך רבי יוחנן, הוא הדין דלרבי יהודה} אף ב{קנה וחזר וקנה נמי צריך לברך,} ואני סובר כמותו, {והא דקא מיפלגי} רבי מאיר ורבי יהודה דוקא {ב}אופן ש{יש לו} בירושה {וקנה,} ולא נחלקו באופן שקנה וחזר וקנה, היינו כדי {להודיעך כחו דרבי מאיר,} שהוא סובר {דאפילו קנה ו}כבר {יש לו} מקודם בירושה כיוצא בהן, {אין צריך לברך,} אף שהכלים שקנה הם חדשים לו לגבי קניה. {וכל שכן}, שאם {קנה וחזר וקנה, דאין צריך לברך.}
מקשה הגמרא: {וליפלגו בקנה וחזר וקנה, ד}לרבי מאיר {אין צריך לברך} ולרבי יהודה צריך לברך, ויהא בכך חידוש {להודיעך כחו} {דרבי יהודה} שהוא מחמיר לברך אף באופן זה?
מתרצת הגמרא: {כח דהיתרא} של רבי מאיר, שסבר כי אף אם כבר היו לו בירושה, אינו צריך לברך, {עדיף ליה} להשמיענו. (4)
שנינו במשנה: {מברך על הרעה} שהיא מעין טובה "ברוך דיין האמת".
מפרשת הגמרא: {היכי דמי?} - {כגון דשקל} הנהר את ה{בדקא} [סכר] {בארעיה,} ושטף את שדהו, וקלקל את התבואה. {דאף על גב ד}לבסוף {טבא היא לדידיה}, משום {ד}המים {מסקא} על {ארעא שירטון} [חול וטיט] {ושבחה} הקרקע בכך, מכל מקום {השתא מיהא רעה היא} עבורו, ואין מברכים אלא לפי מה שהוא עתה לפנינו.
שנינו במשנה: {ו}מברך {על הטובה} שהיא מעין רעה, כשם שמברכים על הטובה.
מפרשת הגמרא: {היכי דמי?} - {כגון דאשכח מציאה, אף על גב ד}לבסוף {רעה היא לדידיה, ד}הרי {אי שמע בה מלכא} שמצא מציאה {שקיל לה מיניה,} מכל מקום {השתא מיהא} {טובה היא} עבורו. (5)
שנינו במשנה: {היתה אשתו מעוברת, ואמר: "יהי רצון שתלד} אשתי זכר" - {הרי זו תפלת שוא.}
מבארת הגמרא: כיון שהיא כבר מעוברת, כבר נקבע מין העובר, {ולא מהני רחמי,} לשנותו מנקבה לזכר.
{מתיב רבי יוסף}: נאמר על לאה [בראשית ל כא]: {"ואחר ילדה בת, ותקרא את שמה דינה"}, ודרשו: {מאי "ואחר"} ילדה בת"? ולמה לא נאמר "ותהר עוד ותלד בת", כמו שנאמר בכל השבטים? (6) {ואמר רב}: דינה נהפכה לבת {לאחר שדנה לאה דין בעצמה, ואמרה: י"ב שבטים עתידין לצאת מיעקב, ששה} כבר {יצאו ממני,} ו{ארבעה} כבר יצאו {מן} שתי {השפחות, הרי} הם יחד {עשרה,} ו{אם} אף עובר {זה} שבמעי יהיה {זכר,} יוותר לרחל ללדת רק שבט אחד, {ולא תהא אחותי} רחל יולדת אפילו {כאחת השפחות}, שכל אחת מהן ילדה שני שבטים, {מיד נהפכה} עוברה מבן {לבת,} (7) {שנאמר "ותקרא את שמה דינה".} שהיא מלשון "דין" שדנה לאה בעצמה. ולכן נאמר "ואחר ילדה בת". כי קודם לדין היה זה בן, ורק אחר כך נהפך לבת. (8) נמצא, שתפלה מועילה לשנות את העובר. ואיך שנינו במשנתנו שנחשבת כ"תפלת שוא"?
מתרצת הגמרא: {אין מזכירין מעשה נסים,} כגון זה שנעשה ללאה, להביא ממנו ראיה לתפלת כל אדם, כי אין ראוי להתפלל על נס אלא לצדיק גמור (9).
{ואיבעית אימא: מעשה דלאה בתוך ארבעים יום} ראשונים להריון {הוה,} שאז עדיין אפשר לשנות את העובר על ידי תפלה. {וכדתניא: שלשה ימים הראשונים} לעיבור, {יבקש אדם רחמים שלא יסריח} הזרע, אלא יקלט ויתפתח לולד, אבל אם לא נקלט עד שלשה ימים, כבר לא יקלט. ושוב לא מועילה לו תפלה.
ו{משלשה} ימים {ועד ארבעים} יום, {יבקש רחמים שיהיה} הולד {זכר.}
{מארבעים יום ועד שלשה חדשים} לעיבור, {יבקש רחמים שלא} תתעבר אשתו עוד ולד אחר, וידחוק את העובר הראשון ועל ידי כן {יהא} כצורת {סנדל} [מין דג ששמו "סנדל"]. (10)
{ומשלשה חדשים ועד ששה} חדשים, {יבקש רחמים שלא יהא} העובר {נפל.} כי אם נולד בתוך זמן זה, הרי הוא נפל.
{מששה} חדשים {ועד תשעה} חדשים, {יבקש רחמים שיצא} הולד {בשלום.}
וכיון שלאה התפללה בתוך ארבעים יום, נמצא שתפלתה לא היתה תפלת שוא, כי עדיין לא נקבע מין הולד. אך המשנה עוסקת באופן שכבר הוכר עוברה, והיינו אחר שלשה חדשים להריון, ואז כבר אין להתפלל על מין העובר.
מקשה הגמרא: {ו}כי עד ארבעים יום, {מי מהני רחמי} שיהיה הולד זכר? {והאמר רב יצחק בריה דרב אמי}: כשה{איש מזריע תחלה, יולדת} האשה {נקבה,} ואילו כשה{אשה מזרעת תחלה,} הרי היא {יולדת זכר,} (11) {שנאמר} [ויקרא יב ב]: {"אשה כי תזריע וילדה זכר"} (12), וכיון שהדבר תלוי בהזרעה, איך מועילה תפלה לאחר מכן?
מתרצת הגמרא: {הכא במאי עסקינן, כגון שהזריעו שניהם} [האיש והאשה] {בבת אחת.} ובאופן זה לא נקבע בשעת הזרעה אם יהיה העובר זכר או נקבה, ועד ארבעים יום עדיין מועילה תפלה שיהיה הולד זכר.
שנינו במשנה: {היה בא בדרך} ושמע קול צוחה בעיר, ואמר: "יהי רצון שלא תהא בתוך ביתי", הרי זו תפלת שוא.
{תנו רבנן: מעשה בהלל הזקן שהיה בא בדרך, ושמע קול צוחה בעיר. אמר: מובטח אני שאין זה בתוך ביתי.} (13) {ועליו} [על הלל] {הכתוב אומר} [תהלים קיב ז]: {"משמועה רעה לא יירא, נכון לבו בטוח בה'".}
{אמר רבא: כל היכי דדרשת להאי קרא}, הריהו נדרש יפה. ובין {מרישיה לסיפיה מדריש,} ובין {מסיפיה לרישיה מדריש.} ומפרש כיצד הוא נדרש:
{מרישיה לסיפיה מדריש} כך: {"משמועה רעה לא יירא"} - {מה טעם?} - מפני ש{"נכון לבו בטוח בה'".}
{ומסיפיה לרישיה מדריש} כך: מי ש{"נכון לבו בטוח בה'"}, הרי {"משמועה רעה לא יירא".} (14)
{ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה דרבי} {ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון, חזייה} רבי ישמעאל לאותו תלמיד {ד}הוא {קא מפחיד, אמר ליה} רבי ישמעאל: סימן הוא כי {חטאה} [חוטא] {את,} כי פחד אינו תולדה של יראת ה', אלא כתוצאה מחוסר אונים, {ד}הרי {כתיב} [ישעיה לג יד]: {"פחדו בציון חטאים".} (15)
{אמר ליה} אותו תלמיד: {והכתיב} [משלי כח יד]: {"אשרי אדם מפחד תמיד".} הרי שיש מעלה בפחד, ואינו סימן לחטא.
{אמר ליה} רבי ישמעאל: {ההוא} קרא {בדברי תורה כתיב.} והכוונה היא שאשרי אדם שמפחד תמיד שמא ישתכח תלמודו, ומתוך כך הוא מחזר לשנותו תמיד. (16) {יהודה בר נתן הוה שקיל ואזיל בתריה דרב המנונא, אתנח} [נאנח] יהודה בר נתן, {אמר ליה} רב המנונא: וכי {יסורים בעי ההוא גברא} [יהודה בר נתן] {לאתויי אנפשיה!?} שהאנחה והפחד גורמים שיבא לו הדבר שממנו הוא דואג, {כדכתיב} [איוב ג כה]: {"כי פחד פחדתי ויאתיני} [יבואני], {ואשר יגורתי יבא לי".} (17)
מקשה הגמרא: {והא} פחד הוא מעלה, שהרי {כתיב "אשרי אדם מפחד תמיד".}
מתרצת הגמרא: {ההוא} פחד, {בדברי תורה כתיב.}
שנינו במשנה: {הנכנס לכרך} (18) מתפלל שתים, אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בן עזאי אומר: ארבע. שתים בכניסתו ושתים ביציאתו. נותן הודאה על לשעבר, וצועק על העתיד. (19)
{תנו רבנן: בכניסתו} לכרך {מהו אומר?} - {"יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתכניסני לכרך זה לשלום".} והיינו "צועק על העתיד".
ולאחר ש{נכנס} הוא {אומר: "מודה אני לפניך ה' אלהי, שהכנסתני לכרך זה לשלום".} והיינו "מודה על לשעבר".
וכש{בקש לצאת,} הוא צועק על העתיד, ו{אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתוציאני מכרך זה לשלום".}
ולאחר ש{יצא}, הוא מודה על העבר ו{אומר: "מודה אני לפניך ה' אלהי, שהוצאתני מכרך זה לשלום. וכשם שהוצאתני לשלום, כך תוליכני לשלום, ותסמכני לשלום, ותצעידני לשלום, ותצילני מכף כל אויב ואורב בד רך".}
{אמר רב מתנא: לא שנו ש}מתפללין כן, {אלא בכרך ש}יש בו מושלים רעים, ו{אין דנין} במשפט {ו}אם יצא חייב {הורגין בו.} אלא מחפשים עלילות ומענישים שלא בדין. {אבל בכרך ש}אין הורגים בו את האדם בלא משפט, אלא {דנין ו}רק אם יצא חייב {הורגין בו, לית לן בה,} אין מקום לתפלה זו, אלא יזהר בעצמו שלא יפשע, וממילא לא יענישוהו. ואם כבר פשע, אין לו ליכנס למקום זה, ולא יבא לידי סכנה.
{איכא דאמרי,} כך {אמר רב מתנא: אפילו בכרך ש}אין הורגים בו את האדם בלא משפט, אלא {דנין ו}רק אם יצא חייב {והורגין בו,} גם כן יש לו להתפלל בכניסתו לשם. כי אף אם לא פשע, {זימנין ד}יאשימוהו שפשע ויעמידוהו לדין, ו{לא מתרמי ליה אינש ד}יהיה סניגור עליו, ו{יליף ליה זכותא.} ועלול הוא ליהרג על לא עוול בכפו.
{תנו רבנן: הנכנס לבית המרחץ} [ובזמנם היה המרחץ מקום סכנה, מפני האש שהבעירו תחת מקום המים, (20) ולכן] {אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתצילני מזה, ומכיוצא בו ואל יארע בי דבר קלקלה ועון, ואם יארע בי דבר קלקלה ועון} [ואמות], {תהא מיתתי כפרה לכל עונותי.}
{אמר אביי: לא לימא אינש הכי} [את סוף התפלה "ואל יארע בי וכו'"], כדי {דלא לפתח פומיה לשטן.}
{דאמר ריש לקיש, וכן תנא משמיה דרבי} {יוסי: לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן.} (21)
{אמר רב יוסף: מאי קראה} שממנו למד רבי יוסי שלא לפתוח פה לשטן? - {דכתיב} שאמרו ישראל לישעיה [ישעיה א ט]: "לולי ה' צבאות הותיר לנו שריד, {כמעט כסדום היינו, לעמורה דמינו"}. ו{מאי אהדר להו} ה{נביא} [שם י]: {"שמעו דבר ה' קציני סדום,} האזינו תורת אלהינו עם עמורה", הרי שהתקיימו דבריהם, וקרא אותם בנבואתו "קציני סדום" כיון שדימו עצמם לסדום ועמורה. (22)
שבה הגמרא לדיני תפלת הרוחץ בבית המרחץ: {כי נפיק} מבית המרחץ, {מאי} הוא {אומר?}
{אמר רב אחא: "מודה אני לפניך ה' אלהי, שהצלתני מן האור} [האש שבבית המרחץ].
{רב אבהו על לבי בני} [נכנס לבית המרחץ], {אפחית בי בני מתותיה} [נפחתה מתחתיו רצפת בית המרחץ, ונפערה מתחתיה החפירה שהמים נופלים לתוכה]. {אתרחיש ליה ניסא,} ו{קם על עמודא} [עמד על עמוד אחד שנשתייר מהרצפה], ו{שזיב} [הציל] {מאה וחד גברי} שהיו עמו שם, {בחד אבריה.} שהחזיק בידו האחת אדם אחד או שנים, והם החזיקו ביד אחרים וכן הלאה, והחזיקו זה בזה מאה ואחד אנשים, ולא נפלו לחפירה.
{אמר} רב אבהו לאחר שאירע לו נס זה: {היינו} הטעם {ד}אמר {רב אחא} שצריך אדם להודות ביציאתו מבית המרחץ "שהוצאתני לשלום", שלא אירע לו מקרה כזה שקרה עמדי.
{דאמר רב אחא: הנכנס להקיז דם, אומר} (23): {"יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שיהא עסק זה לי לרפואה, ותרפאני כי אל רופא נאמן אתה, ורפואתך אמת} (24) {. לפי שאין דרכן של בני אדם לרפאות, אלא שנהגו} [כי באמת לא היה להם לעסוק ברפואה כלל, אלא לבקש רחמים. (25) לפיכך אני מתפלל שאתה תרפאני, ומה שאני עוסק ברפואה, אינו אלא מחמת המנהג].
{אמר אביי: לא לימא אינש הכי} ["לפי שאין דרכן של בני אדם לרפאות וכו'"], כי אין נכון לומר שכיון שה' הביא חולי על אדם, אין לו רשות להתרפאות על ידי רופא, {ד}הרי {תנו דבי רבי ישמעאל}: ודרשו את הכתוב [שמות כא יט]: {"ורפא ירפא" מכאן שניתנה רשות} (26) {לרופא לרפאות.} (27)
{כי קאי} מהקזת הדם, {מאי} הוא {אומר?}
{אמר רב אחא: "ברוך רופא חנם".} (28)