ואילו {הא} ששנינו "מחזירין אותו" מדובר באופן {דאדכר בתר שומע תפלה} (26).
{אמר רבי תנחום, אמר רב אסי, אמר רבי יהושע בן לוי: טעה ולא הזכיר} יעלה ויבא {של ראש חדש בעבודה} [ב"רצה"] - אם נזכר בעבודה [ב"ותחזינה עינינו"] - {חוזר} ממקום שעמד בו, {ל}תחלת {עבודה} (27).
ואף אם {נזכר בהודאה}, הריהו {חוזר לעבודה}.
ואף אם נזכר {בשים שלום}, הריהו {חוזר לעבודה}.
אבל {אם} נזכר לאחר ש{סיים} את תפלתו - הריהו {חוזר לראש} התפלה. (28)
{אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא: הא דאמרן "סיים חוזר לראש"} - {לא אמרן אלא} לאחר {שעקר רגליו.}
{אבל} אם נזכר כל זמן ש{לא עקר} את {רגליו}, אף אם סיים את תפלתו אינו חוזר לראש, אלא {חוזר לעבודה}. (29)
{אמר ליה} רבי תנחום לרב פפא: {מנא לך הא?}
{אמר ליה: מאבא מרי} [רב אחא בר אדא] {שמיע לי, ואבא מרי} שמע זאת {מרב}.
{אמר רב נחמן בר יצחק}: ואף {הא דאמרן "עקר רגליו חוזר לראש"} - {לא אמרן} אלא כ{שאינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו} [שהיו אומרים אחר שעקר רגליו], שאז נחשבת עקירת רגליו לסיום התפלה.
{אבל}, אם הוא {רגיל לומר תחנונים} ל{אחר תפלתו}, אחר עקירת רגליו, (30) אם עדיין לא אמרם, אינו חוזר לראש אף לאחר עקירת רגליו, אלא {חוזר לעבודה}, משום שנחשב כעומד עדיין בתוך התפלה.
וללישנא זו נמצא ששני תנאים קובעים שסיים תפלתו, וחוזר לראש: א. שעקר רגליו. ב. שאינו רגיל לומר תחנונים. ובהעדר אחד מהם, נחשב כעוסק בתפלה, וחוזר ל"עבודה".
{איכא דאמרי: אמר רב נחמן בר יצחק: הא דאמרן כי "לא עקר רגליו חוזר לעבודה"} ואינו חוזר לראש התפלה, {לא אמרן אלא} כ{שרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו,} שאם עדיין לא אמר תחנונים, לא נחשב כסיים תפלתו, כל שלא עקר את רגליו.
{אבל, אם אינו רגיל לומר תחנונים אחר} {תפלתו,} סיום תפלתו נחשבת כעקירת רגליו, (31) ו{חוזר לראש} אפילו אם לא עקר רגליו.
וללישנא זו נמצא ששני תנאים קובעים שעדיין לא סיים תפלתו, ואינו צריך לחזור לראש: א. שלא עקר רגליו. ב. שרגיל לומר תחנונים ועדיין לא אמרם. ובהעדר אחד מהם, נחשב כסיום התפלה, וחוזר לראש (32)
שנינו במשנה: {רבי אליעזר אומר: העושה תפלתו קבע,} אין תפלתו תחנונים! (33)
מבררת הגמרא: {מאי "קבע"?} {אמר רב יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא: כל שתפלתו דומה עליו כמשוי!} ולשון "קבע", משמעותו שהוא חוק קבוע עליו, ועושהו רק כדי לצאת ידי חובתו. (34)
{ורבנן אמרי: כל מי שאינו אומרה} לתפלתו {בלשון תחנונים}, ואינו יכול לכוון לבו בכדי לשאול את צרכיו, נחשבת תפלתו כ"קבע". (35)
{רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: כל שאינו יכול לחדש בה} בתפלתו {דבר} בקשה, (36) זוהי תפלת "קבע", כי כתפלתו היום, כן תפלתו אתמול, ותפלתו למחר. (37)
{אמר רבי זירא: אנא יכילנא לחדושי בה} בתפלה {מילתא}, אלא {דמסתפינא} [ירא אני] {דלמא מטרידנא} ואבוא לידי טעות.
{אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו: כל שאין מתפלל עם דמדומי חמה} [שאינו אומר תפילת יוצר עם הנץ החמה, או שאינו מתפלל מנחה עם שקיעת החמה (38)] - זוהי תפילת קבע! שמראה בכך שאינו מקפיד על שעת מצוה ועת רצון. (39)
כ{דאמר רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מצוה להתפלל עם דמדומי חמה!}
{ואמר רבי זירא: מאי קראה} שממנו למד רבי יוחנן מצוה זו?
שנאמר [תהילים עב ה] {"ייראוך עם שמש}"
- זו תפלת "יוצר אור".
{"ולפני ירח דור דורים}" - זו תפלת מנחה. (40)
ואף שמן הדין ראוי לעשות כן, מכל מקום {לייטי} [קללו] {עלה במערבא, אמאן דמצלי} מנחה {עם דמדומי חמה}, סמוך לשקיעתה.
{מאי טעמא?}
{דלמא מיטרפא ליה שעתא} ויתאחר מחמת אונסו, ויעבור עליו זמן תפלה.
שנינו במשנה: {רבי יהושע אומר: המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה,} ואומר: הושע ה' את עמך את שארית ישראל {בכל פרשת העבור} יהיו צרכיהם לפניך. ברוך אתה ה' שומע תפלה". (41)
מבררת הגמרא: {מאי "פרשת העבור"?}
{אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: אפילו בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה} כעס {כאשה עוברה} [מעוברת] - {יהיו כל צרכיהם לפניך!} (42) {איכא דאמרי: מר רב חסדא אמר מר עוקבא}: פירוש "עיבור" הוא, ש{אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה} - {יהיו כל צרכיהם לפניך!} (43)
{תנו רבנן: המהלך במקום גדודי חיה ולסטים,} והגיע עת התפלה, {מתפלל תפלה קצרה.} (44)
{ואיזה היא "תפלה קצרה"?}
{רבי אליעזר אומר: "עשה רצונך בשמים ממעל} [שהרי אין בעליונים חטא, ואין רצונך בהם אלא לטוב], {ותן נחת רוח ליראיך מתחת} [שלא תתערבב רוחם על ידי בריות, כגון חיה ולסטים], {והטוב בעיניך עשה} [להם], (45) {ברוך אתה ה' שומע תפלה"}.
{רבי יהושע אומר}: איזו תפלה קצרה? - {"שמע שועת} (46) {עמך ישראל, ועשה מהרה בקשתם. ברוך אתה ה' שומע תפלה}".
{רבי אלעזר ברבי צדוק אומר}: זוהי תפלה קצרה: {"שמע צעקת} (47) {עמך ישראל, ועשה מהרה בקשתם. ברוך אתה ה' שומע תפלה}".
{אחרים אומרים}: זוהי תפלה קצרה: {"צרכי עמך ישראל מרובים}, (48) {ודעתם קצרה} [ואינם יודעים לפרש צרכיהם] (49). {יהי רצון מלפניך ה' אלהינו, שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו}, (50) {ולכל גויה וגויה די} מחסורה, (51) {ברוך אתה ה' שומע תפלה".} (52)
{אמר רב הונא: הלכה כאחרים.} (53)
{אמר ליה אליהו} הנביא {לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא: לא תרתח} [תכעס], {ו}אז {לא תחטי!} לפי שהכעס מביא לידי חטא.
{ולא תרוי} [תשתכר ביין] {ו}אז {לא תחטי!} שהשכרות מביאה לידי חטא.
{וכשאתה יוצא לדרך} - {המלך בקונך} [טול רשות מבוראך], {וצא} (54).
מבררת הגמרא: {מאי}, כיצד יקיים {"המלך בקונך, וצא}"?
{אמר רבי יעקב אמר רב חסדא: זו תפלת} {הדרך} (55).
{ואמר רבי יעקב אמר רב חסדא: כל היוצא לדרך, צריך להתפלל תפלת הדרך.} (56) {מאי תפלת הדרך?}
{"יהי רצון} (57) {מלפניך ה' אלהי, שתוליכני לשלום, ותצעידני לשלום, ותסמכני לשלום,} (58) {ותצילני מכף כל אויב ואורב} בדרך, ותשלח ברכה במעשי ידי, ותתנני לחן (59), לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי. ברוך אתה ה' (60) שומע תפלה" (61).
{אמר אביי}: