נוסח ״לשם יחוד״ הארוך מבעל הבא״ח זיע״א.
ל̀שם יחוד קדשא ב̀ריך הוא ושכינתיה, בדחילו ורחימו, ורחימו ודחילו, ל̀יחדא שם יו"ד ה"א ב̀וא"ו ה"א ב̀יחודא ש̀לים, ב̀שם כל־ישראל. ובשם כל־הנ̀פשות ו̀הרוחות ו̀הנ̀שמות המתיחסים אל־שר̀שי נפשנו ו̀רוחנו ו̀נשמתנו ומלבושיהם ו̀הק̀רובים להם, שמכ̀ללות אצילות ב̀ריאה י̀צירה עשיה, ומכל־פרטי אצילות ב̀ריאה י̀צירה עשיה ד̀כל־פרצוף וספירה ד̀פרטי אצילות ב̀ריאה י̀צירה עשיה. הריני מוכן ומזמן ל̀קים מצות עשה של ס̀פירת העמר לספור ימים ו̀שבועות כאשר צונו י̌הוה+++ אלהינו ב̀תורתו הק̀דושה: [(יזהר ביום האחרון לדלג פסוקים ״וספרתם״ ו״שבעה שבועות) ״וספרתם לכם ממח̝רת השבת מיום הביאכם את־עמר הת̀נופה שבע שבתות ת̀מימת תהיינה: עד ממח̝רת השבת הש̀ביעת תספ̀רו חמשים יום ו̀הקרבתם מנחה חדשה ליהוה+++:״. ו̀נאמר ״שבעה שבעת תספר־לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות׃״ עד כאן ידלג] לעשות נחת רוח ל̀יוצ̀רנו ו̀לעשות ר̀צון בור̀אנו, אשר קד̀שנו ב̀מצו̓תיו ו̀צונו ב̀מצוה זו, ל̀תקן שרש מצוה זו ב̀מקום עליון ב̀שעור קומה, ל̀השלים אילן העליון ולהשלים אדם העליון, ולהקים את־סכת דוד ל̀החזיר עטרה ל̀ישנה, ל̀ברר ולתקן ולהעלות כל־הנ̀פשות ו̀הרוחות ו̀הנ̀שמות ו̀ניצוצי הק̀דשה שנפ̀לו בק̀לפה על־י̀די אדם הראשון ו̀על ידינו, ב̀גלגולים אלו ובגלגולים אחרים ושארית הרפ"ח ניצוצין ולהשלים ש̀למות תקון נפשנו רוחנו ו̀נשמתנו שמכ̀ללות אצילות ב̀ריאה י̀צירה עשיה, ומכל־פרטי אצילות ב̀ריאה י̀צירה עשיה ד̀כל־פרצוף וספירה ד̀פרטי אצילות ב̀ריאה י̀צירה עשיה המתיחסים אל תקון מצוה זו, ו̀גם ל̀השלים ש̀למות תקון אברי נ̀פשות רוחות ונשמות ד̀כל־ישראל החיים ו̀המתים החסרים מתקון מצוה זו. ויהי רצון מל̀פניך י̌הוה+++ אלהינו ואלהי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון ל̀פניך להיות עולה מצוה זו ל̀תקן את־כל־פ̀גמינו ופגמי אדם הראשון אשר פגמנו בכללות אצילות ב̀ריאה י̀צירה עשיה, ובכל־צלמי ל̀בושי נפש רוח נ̀שמה חיה י̀חידה דאצילות ב̀ריאה י̀צירה עשיה, ולצרף ולברר ולהסיר הסיגים מצלמי ל̀בושי נפש רוח נ̀שמה חיה י̀חידה דכללות ופרטות אצילות ב̀ריאה י̀צירה עשיה, ולברר חלקי הנפש שנפג̀מו ו̀נפ̀לו ב̀נגה דאצילות ב̀ריאה י̀צירה עשיה, ו̀נגה כאור תהיה אל מ̀קום הקדש.
אנא י̌הוה+++ הפרד נא מעלינו צד הרע שביצר הרע, ותזכ̀כנו ותלב̀ננו ב̀כח היצר הטוב, ו̀יתיחדו ארבע אותיות השם ברוך הוא ב̀יחודא ש̀לים, ו̀יהיו כסא שלם אשר בהם יתפשט שפע אין סוף, ו̀יתיחדו אבא ו̀אמא ב̀יחודא ש̀לים ו̀יזדו̀גו תפארת ומלכות זווגא ש̀לים ב̀שם ומשם ימשך שפע וברכה ב̀כל־העולמות ל̀זכך נפשנו רוחנו ו̀נשמתנו שיהיו ר̀אוים ל̀עורר מיין נוקבין ולהמ̀שיך מיין ד̀כורין, ו̀אל־י̀עכב שום חטא ו̀עו̓ן ו̀הרהור רע את־המצוה הזאת, ו̀תעלה ל̀רצון ל̀ריח ניחוח ל̀פניך י̌הוה+++ אלהינו ואלהי אבותינו.
ויהי רצון מל̀פניך י̌הוה+++ אלהי ואלהי אבותי, שב̀כח מצות הס̀פירה הזאת י̀תקן מה־שפגמתי בספירות ז̀עיר אנפין ו̀נוקביה שהם תפארת ומלכות של הלילה הזאת. ויהי רצון מל̀פניך שיהיה חשוב ומקבל ומרצה ל̀פניך הבל היוצא מפינו ב̀הב̀רכה ו̀הס̀פירה של העמר, ל̀המ̀שיך אור מקיף במקום הראוי כרצונך, ו̀יהיה חשוב ומקבל ומרצה שיח שפתותינו ב̀בקשתנו על חזרת עבודת בית המקדש למקומה ל̀תקן ב̀אור פ̀נימי כרצונך. ויהי ׀ נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כונ̀נה עלינו ומעשה ידינו כונ̀נהו: (ב' פעמים)
רבון ע̐למ̖א, טיבו סגי עבדת̀ עם עמך ישראל ד̀אתר̀עית ב̀הו בלחודייהו, ועבדת̀ לון עמא י̀חידאה ב̀ע̐למ̖א, ו̀קרית לון גוי אחד, ויהבת̀ לון אוריתא דקשוט, ופקדת̀ לון ב̀כמה פקודין ל̀אתעט̀רא ב̀הו, ויהבת̀ לון חילא ל̀מעבד ר̀עותך. ובאתערותא דיל̀הון ל̀תתא ב̀מלין ובעובדא, יתער חילא ל̀עלא.
רבון ע̐ל̌מ̖א אנן בעינן ל̀אשתד̀לא ביקרך. י̀הא רעוא קמך ל̀מיהב לן חילא ל̀אתערא ביקרך, ולמעבד ר̀עותך, ולסד̀רא כלא כדקא יאות. ו̀אף על גב ד̀לית אנן יד̀עין ל̀שו̀אה ר̀עותא ו̀לבא ל̀תק̀נא כלא, י̀הא רעוא קמך ד̀תתר̀עי ב̀מלין דילן, ו̀תתקין תקונא דלעלא כדקא יאות, ותחשב לן כ̀אלו אשתדלנא ביקרך כרעותך, ל̀סד̀רא כלא כדקא יאות, ולתק̀נא ב̀מלין דילן ל̀ההוא דרגא ד̀אצטריך ל̀אתתק̀נא. ויהי ׀ נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כונ̀נה עלינו ומעשה ידינו כונ̀נהו:
נוסח "לשם יחוד״ הקצר.
ל̀שם יחוד קדשא ב̀ריך הוא ושכינתיה, בדחילו ורחימו, ורחימו ודחילו, ל̀יחדא שם יו"ד ה"א ב̀וא"ו ה"א ב̀יחודא ש̀לים, ב̀שם כל־ישראל. הריני מוכן ומזמן ל̀קים מצות עשה של ס̀פירת העמר לספור ימים ו̀שבועות כאשר צונו י̌הוה+++ אלהינו ב̀תורתו הק̀דושה [(יזהר ביום האחרון לדלג פסוקים ״וספרתם״ ו״שבעה שבועות) ״וספרתם לכם ממח̝רת השבת מיום הביאכם את־עמר הת̀נופה שבע שבתות ת̀מימת תהיינה: עד ממח̝רת השבת הש̀ביעת תספ̀רו חמשים יום ו̀הקרבתם מנחה חדשה ליהוה+++:״. ו̀נאמר ״שבעה שבעת תספר־לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות׃״ עד כאן ידלג] לעשות נחת רוח ל̀יוצ̀רנו ו̀לעשות ר̀צון בור̀אנו. ויהי ׀ נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כונ̀נה עלינו ומעשה ידינו כונ̀נהו: (ב' פעמים)
י̌הוה+++ יגמר בעדי י̌הוה+++ חסד̀ך ל̀עולם מעשי ידיך אל־תרף: אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי: ו̀נאמר: ואעבר עליך ואראך מתבוססת ב̀דמיך ואמר לך ב̀דמיך חיי ואמר לך ב̀דמיך חיי: בר̀כי נפשי את־י̀הוה י̌הוה+++ אלהי גדלת מ̀אד הוד ו̀הדר לבשת: עטה־אור כשלמה נוטה שמים כיריעה:
הש"ץ אומר: ברשות מורי ו̀רבותי. והקהל עונים: שמים.
ברוך אתה י̌הוה+++, אלהינו מלך העולם, אשר קד̀שנו ב̀מצו̓תיו ו̀צונו על ס̀פירת העמר: היום
ט"ז ניסן יום אחד לעמר:
אנא חסד שבחסד אלהים י
י"ז ניסן ש̀ני ימים לעמר:
בכח גבורה שבחסד יחננו ש
י"ח ניסן ש̀לשה ימים לעמר:
גדולת תפארת שבחסד ויברכנו מ
י"ט ניסן ארבעה ימים לעמר:
ימינך נצח שבחסד יאר ח
כ ניסן חמשה ימים לעמר:
תתיר הוד שבחסד פניו ו
כ"א ניסן ששה ימים לעמר:
צרורה יסוד שבחסד אתנו ו
כ"ב ניסן שבעה ימים לעמר, שהם שבוע אחד:
אב"ג ית"ץ מלכות סלה י
כ"ג ניסן ש̀מונה ימים לעמר, שהם שבוע אחד ו̀יום אחד:
קבל חסד שבגבורה לדעת ר
כ"ד ניסן תשעה ימים לעמר, שהם שבוע אחד ושני ימים:
רנת גבורה שבגבורה בארץ נ
כ"ה ניסן עשרה ימים לעמר, שהם שבוע אחד ושלשה ימים:
עמך תפארת שבגבורה דרכך נ
כ"ו ניסן אחד עשר יום לעמר, שהם שבוע אחד ו̀ארבעה ימים:
שגבנו נצח שבגבורה בכל ו
כ"ז ניסן ש̀נים עשר יום לעמר, שהם שבוע אחד וחמשה ימים:
טהרנו הוד שבגבורה גוים ל
כ"ח ניסן ש̀לשה עשר יום לעמר, שהם שבוע אחד ו̀ששה ימים:
נורא יסוד שבגבורה ישועתך א
כ"ט ניסן ארבעה עשר יום לעמר, שהם ש̀ני שבועות:
קר"ע שט"ן מלכות שבגבורה יודוך מ
ל ניסן חמשה עשר יום לעמר, שהם ש̀ני שבועות ויום אחד:
נא חסד שבתפארת עמים י
א אייר ששה עשר יום לעמר, שהם ש̀ני שבועות ושני ימים:
גבור גבורה שבתפארת אלהים ם
ב אייר שבעה עשר יום לעמר, שהם ש̀ני שבועות ושלשה ימים:
דורשי תפארת שבתפארת יודוך כ
ג אייר ש̀מונה עשר יום לעמר, שהם ש̀ני שבועות ו̀ארבעה ימים:
יחודך נצח שבתפארת עמים י
ד אייר תשעה עשר יום לעמר, שהם ש̀ני שבועות וחמשה ימים:
כבבת הוד שבתפארת כלם ת
ה אייר עשרים יום לעמר, שהם ש̀ני שבועות ו̀ששה ימים:
שמרם יסוד שבתפארת ישמחו ש
ו אייר אחד ו̀עשרים יום לעמר, שהם ש̀לשה שבועות:
נג"ד יכ"ש מלכות שבתפארת וירננו פ
ז אייר ש̀נים ו̀עשרים יום לעמר, שהם ש̀לשה שבועות ו̀יום אחד:
ברכם חסד שבנצח לאמים ו
ח אייר ש̀לשה ו̀עשרים יום לעמר, שהם ש̀לשה שבועות ושני ימים:
טהרם גבורה שבנצח כי ט
ט אייר ארבעה ו̀עשרים יום לעמר, שהם ש̀לשה שבועות ושלשה ימים:
רחמי תפארת שבנצח תשפוט ע
י אייר חמשה ו̀עשרים יום לעמר, שהם ש̀לשה שבועות ו̀ארבעה ימים:
צדקתך נצח שבנצח עמים מ
י"א אייר ששה ו̀עשרים יום לעמר, שהם ש̀לשה שבועות וחמשה ימים:
תמיד הוד שבנצח מישור י
י"ב אייר שבעה ו̀עשרים יום לעמר, שהם ש̀לשה שבועות ו̀ששה ימים:
גמלם יסוד שבנצח ולאמים ם
י"ג אייר ש̀מונה ו̀עשרים יום לעמר, שהם ארבעה שבועות:
בט"ר צת"ג מלכות שבנצח בארץ מ
י"ד אייר תשעה ו̀עשרים יום לעמר, שהם ארבעה שבועות ו̀יום אחד:
חסין חסד שבהוד תנחם י
ט"ו אייר ש̀לשים יום לעמר, שהם ארבעה שבועות ושני ימים:
קדוש גבורה שבהוד סלה ש
ט"ז אייר אחד ושלשים יום לעמר, שהם ארבעה שבועות ושלשה ימים:
ברב תפארת שבהוד יודוך ו
י"ז אייר ש̀נים ושלשים יום לעמר, שהם ארבעה שבועות ו̀ארבעה ימים:
טובך נצח שבהוד עמים ר
י"ח אייר ש̀לשה ושלשים יום לעמר, שהם ארבעה שבועות וחמשה ימים:
נהל הוד שבהוד אלהים ו
י"ט אייר ארבעה ושלשים יום לעמר, שהם ארבעה שבועות ו̀ששה ימים:
עדתך יסוד שבהוד יודוך ל
כ אייר חמשה ושלשים יום לעמר, שהם חמשה שבועות:
חק"ב טנ"ע מלכות שבהוד עמים א
כ"א אייר ששה ושלשים יום לעמר, שהם חמשה שבועות ו̀יום אחד:
יחיד חסד שביסוד כלם מ
כ"ב אייר שבעה ושלשים יום לעמר, שהם חמשה שבועות ושני ימים:
גאה גבורה שביסוד ארץ י
כ"ג אייר ש̀מונה ושלשים יום לעמר, שהם חמשה שבועות ושלשה ימים:
לעמך תפארת שביסוד נתנה ם
כ"ד אייר תשעה ושלשים יום לעמר, שהם חמשה שבועות ו̀ארבעה ימים:
פנה נצח שביסוד יבולה ב
כ"ה אייר ארבעים יום לעמר, שהם חמשה שבועות וחמשה ימים:
זוכרי הוד שביסוד יברכנו א
כ"ו אייר אחד ו̀ארבעים יום לעמר, שהם חמשה שבועות ו̀ששה ימים:
קדושתך יסוד שביסוד אלהים ר
כ"ז אייר ש̀נים ו̀ארבעים יום לעמר, שהם ששה שבועות:
יג"ל פז"ק מלכות שביסוד אלהינו ץ
כ"ח אייר ש̀לשה ו̀ארבעים יום לעמר, שהם ששה שבועות ו̀יום אחד:
שועתנו חסד שבמלכות יברכנו ת
כ"ט אייר ארבעה ו̀ארבעים יום לעמר, שהם ששה שבועות ושני ימים:
קבל גבורה שבמלכות אלהים נ
א סיון חמשה ו̀ארבעים יום לעמר, שהם ששה שבועות ושלשה ימים:
ושמע תפארת שבמלכות וייראו ח
ב סיון ששה ו̀ארבעים יום לעמר, שהם ששה שבועות ו̀ארבעה ימים:
צעקתנו נצח שבמלכות אותו ם
ג סיון שבעה ו̀ארבעים יום לעמר, שהם ששה שבועות וחמשה ימים:
יודע הוד שבמלכות כל ס
ד סיון ש̀מונה ו̀ארבעים יום לעמר, שהם ששה שבועות ו̀ששה ימים:
תעלומות יסוד שבמלכות אפסי ל
ה סיון תשעה ו̀ארבעים יום לעמר, שהם שבעה שבועות:
שק"ו צי"ת מלכות שבמלכות ארץ ה
הרחמן הוא יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה ב̀ימינו אמן:
כשאומר פסוקי ״אנא בכח״, יכוין בשמות הקודש במחשבתו.
אנא ב̀כח. ג̀דולת י̀מינך. תתיר צ̀רורה: אבג יתץ
קבל רנת. עמך שג̀בנו. טהרנו נורא: קרע שטן
נא גבור. דור̀שי יחודך. כ̀בבת שמ̀רם: נגד יכש
בר̀כם טהרם. רחמי צדקתך. תמיד גמ̀לם: בטר צתג
חסין קדוש. ב̀רב טוב̀ך נהל עדתך: חקב טנע
יחיד גאה. ל̀עמ̀ך פ̀נה. זוכ̀רי ק̀דשתך: יגל פזק
שועתנו קבל. ושמע צעקתנו. יודע תעלומות: שקו צית
ואומר בלחש: ברוך, שם כ̀בוד מלכותו, ל̀עולם ועד:
למ̀נצח בנגינת מזמור שיר׃ אלהים י̀חננו ויבר̀כנו יאר פניו אתנו סלה׃ לדעת בארץ דרכך ב̀כל־גוים י̀שועתך׃ יודוך עמים ׀ אלהים יודוך עמים כלם׃ ישמ̀חו וירנ̀נו ל̀אמים כי־תשפט עמים מישר ולאמים ׀ בארץ תנחם סלה׃ יודוך עמים ׀ אלהים יודוך עמים כלם׃ ארץ נת̀נה י̀בולה י̀בר̀כנו אלהים אלהינו׃ י̀בר̀כנו אלהים ו̀ייר̀או אותו כל־אפסי־ארץ׃