בליל ראש חודש, יש הנוהגים לומר לפני הקדיש מזמור ״ברכי נפשי״.
בָּֽר̀כִ֥י נַפְשִׁ֗י אֶת־יְהֹ֫וָ֥ה+++, יְהֹוָ֣ה+++ אֱ֭לֹהַֽי גָּדַ֣לְתָּ מּ̀אֹ֑ד, ה֖וֹד ו̀הָדָ֣ר, לָבָֽשְׁתָּ: עֹֽטֶה־א֭וֹר כַּשַּׂלְמָ֑ה, נוֹטֶ֥ה שָׁ֝מַ֗יִם, כַּיְרִיעָֽה: הַ֥מְקָרֶ֥ה בַמַּ֗יִם עֲֽלִיּ֫וֹתָ֥יו, הַשָּׂם־עָבִ֥ים ר̀כוּב֑וֹ, הַֽ֝מְהַלֵּ֗ךְ עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ: עֹשֶׂ֣ה מַלְאָכָ֣יו רוּח֑וֹת, מ̀֝שָֽׁר̀תָ֗יו, אֵ֣שׁ לֹהֵֽט: יָֽסַד־אֶ֭רֶץ עַל־מ̀כוֹנֶ֑יהָ, בַּל־תִּ֝מּ֗וֹט, עוֹלָ֥ם וָעֶֽד: תּ֭̀הֽוֹם כַּלּ̀ב֣וּשׁ כִּסִּית֑וֹ, עַל־הָ֝רִ֗ים, יַעַ֭מְדוּ מָֽיִם: מִן־גַּעֲרָ֣ת̀ךָ֣ י̀נוּס֑וּן, מִן־ק֥וֹל רַֽ֝עַמְךָ֗, יֵחָֽפֵזֽוּן: יַֽ עֲל֣וּ הָ֭רִֽים יֵֽר̀ד֣וּ ב̀קָע֑וֹת, אֶל־מ̀֝ק֗וֹם זֶ֤ה |, יָסַ֬דְתָּ לָהֶֽם: גּֽ̀בוּל־֖שַׂמְתָּ בַּל־יַֽ עֲבֹר֑וּן, בַּל־יְְ֝שֻׁב֗וּן, ל̀כַסּ֥וֹת הָאָֽרֶץ: הַֽמְשַׁלֵּ֣חַ מַ֭עְיָנִֽים בַּ̝נּ̀חָלִ֑ים, בֵּ֥ין הָ֝רִ֗ים, י̀הַלֵּכֽוּן: יַ֭שְׁקֽוּ כׇּל־חַיְת֣וֹ שָׂדָ֑י, יִשְׁבּ̀רוּ֭ פ̀רָאִ֣ים, צ̀מָאָֽם: עֲ֭לֵיהֶֽם עוֹף־הַשָּׁמַ֣יִם יִשְׁכּ֑וֹן, מִבֵּ֥ין ע̝֝פָאיִ֗ם, יִתּ̀נוּ־קֽוֹל: מַשְׁקֶ֣ה הָ֭רִֽים מֵֽ עֲלִיּוֹתָ֑יו, מִפּ̀רִ֥י מַֽ֝ עֲשֶׂ֗יךָ, תִּשְׂבַּ֥ע הָאָֽרֶץ: מַצְמִ֤יחַ חָצִ֨יר | לַבּ̀הֵמָ֗ה, ו֭̀עֵֽשֶׂב לַֽ עֲבֹדַ֣ת הָֽאָדָ֑ם, ל̀ה֥וֹצִיא ֜לֶ֗חֶם, מִן־הָאָֽרֶץ: ו̀יַ֤יִן | י̀שַׂמַּ֬ח לֽ̀בַב־אֱנ֗וֹשׁ, ל̀הַצְהִ֣יל פָּנִ֣ים מִשָּׁ֑מֶן, ו̀֝לֶ֗חֶם, לֽ̀בַב־אֱנ֥וֹשׁ יִסְעָֽד: יִ֭שְׂבּ̀עֽוּ עֲצֵ֣י יְהֹוָ֑ה+++, אַֽרְזֵ֥י ל̀֝בָנ֗וֹן, אֲשֶׁ֣ר נָטָֽע: אֲשֶׁר־֖שָׁם צִפּ̝רִ֣ים י̀קַנֵּ֑נוּ, חֲ֝סִידָ֗ה, בּ̀רוֹשִׁ֥ים בֵּיתָֽהּ: הָרִ֣ים הַ֭גּ̀בֹהִֽים לַיּ̀עֵלִ֑ים, ס̀֝לָעִ֗ים, מַחְסֶ֥ה לַֽשְׁפַנִּֽים: עָשָׂ֣ה יָ֭רֵֽחַ ל̀מֽוֹעֲדִ֑ים, שֶׁ֗֝מֶשׁ, יָדַ֥ע מ̀בוֹאֽוֹ: תָּֽשֶׁת־֖חֹשֶׁךְ וִ֣יהִי לָ֑יְלָה, בּֽוֹ־תִ֝רְמֹ֗שׂ, כׇּל־חַיְתוֹ־יָֽעַר: הַ֭כּ̀פִירִֽים שֹֽׁאֲגִ֣ים לַטָּ֑רֶף, וּלְבַקֵּ֖שׁ מֵאֵ֣ל, אׇכְלָֽם: תִּזְרַ֣ח הַ֭שֶּֽׁמֶשׁ יֵאָֽסֵפ֑וּן, ו̀אֶל־מ̀֝עֽוֹנֹתָ֗ם יִרְבָּצֽוּן: יֵצֵ֣א אָדָ֣ם ל̀פָֽע̝ל֑וֹ, וֽ̀לַעֲבֹ֖דָת֣וֹ עֲדֵי־עָֽרֶב: מָֽה־רַבּ֬וּ מַֽ עֲשֶׂ֨יךָ | יְֽהֹוָ֗ה+++, כֻּ֭לָּֽם בּ̀חׇכְמָ֣ה עָשִׂ֑יתָ, מָֽל̀אָ֥ה הָ֝אָ֗רֶץ, קִנְיָנֶֽךָ: זֶ֤ה | הַיָּ֥ם גָּדֽוֹל֘ וּרְחַ֪ב יָ֫דָ֥יִם, שָֽׁם־רֶ֭מֶשׂ ו̀אֵ֣ין מִסְפָּ֑ר, חַיּ֥וֹת ק̀֝טַנּ֗וֹת, עִם־גּ̀דֹלֽוֹת: שָׁ֭ם א̝נִיּ֣וֹת י̀הַלֵּכ֑וּן, לִ֝וְיָתָ֗ן זֶֽה־יָצַ֥רְתָּ, ל̀שַֽׂחֶק־בּֽוֹ: כֻּ֭לָּֽם אֵלֶ֣יךָ י̀שַׂבֵּר֑וּן, לָתֵ֖ת אׇכְלָ֣ם, בּ̀עִתּֽוֹ: תִּתֵּ֣ן לָ֭הֶֽם יִלְקֹט֑וּן, תִּפְתַּ֥ח יָֽ֝ד̀ךָ֗, יִשְׂבּ̀ע֥וּן טֽוֹב: תַּסְתִּ֥יר פָּנֶֽיךָ֘ יִֽבָּהֵ֫ל֥וּן, תֹּסֵ֣ף ר֭וּחָֽם יִגְוָע֑וּן, וֽ̀אֶל־עֲפָרָ֥ם י̀שׁוּבֽוּן: תּ̀שַׁלַּ֥ח רֽ֭וּחֲךָֽ יִבָּֽרֵא֑וּן, וּ֝תְחַדֵּ֗שׁ, פּ̀נֵ֣י אֲדָמָֽה: י̀הִ֤י כ̀ב֣וֹד יְהֹוָ֣ה+++ ל̀עוֹלָ֑ם, יִשְׂמַ֖ח יְהֹוָ֣ה+++, בּ̀מַֽ עֲשָֽׂיו: הַמַּבִּ֣יט לָ֭אָֽרֶץ וַתִּרְעָ֑ד, יִגַּ֖ע בֶּֽהָרִ֣ים, וֽ̀יֶעֱשָֽׁנוּ: אָשִׁ֣ירָה לַֽיהֹוָ֣ה+++ בּ̀חַיָּ֑י, אֲזַמּ̀רָ֖ה לֵֽאלֹהַ֣י, בּ̀עוֹדִֽי: יֶֽעֱרַ֣ב עָלָ֣יו שִׂיחִ֑י, אָֽ֝נֹכִ֗י, אֶשְׂמַ֥ח בַּֽיהֹוָֽה+++: יִתַּ֤מּוּ חַטָּאִ֨ים | מִן־הָאָ֡רֶץ, וּרְשָׁעִ֤ים | ע֤וֹד אֵינָ֗ם, בָּֽר̀כִ֣י נַ֭פְשִֽׁי אֶת־יְהֹוָ֗ה+++, הַֽל̀לוּ־יָֽהּ:
ל̀שֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בּ̀רִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ ל̀יַחֲדָא שֵׁם יוֹד ו̀הֵא בּ̀וָאו ו̀הֵא בּ̀יִחוּדָא שׁ̀לִים בּ̀שֵׁם כׇּל־יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים ל̀הִתְפַּלֵּל תּ̀פִלַּת עַרְבִית (במוצ״ש יוסיף: שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ) (בליל ראש חודש יוסיף: (וְ)שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ) שֶׁתִּקֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עִם כׇּל־הַמִּצְו̓ת הַכּ̀לוּלוֹת בָּהּ, ל̀תַקֵּן אֶת שׇׁרְשָׁהּ בּ̀מָקוֹם עֶלְיוֹן, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ ל̀יוֹצ̀רֵנוּ ו̀לַעֲשׂוֹת ר̀צוֹן בּוֹר̀אֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנ̀נָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנ̀נֵהוּ: וַהֲרֵינִי מ̀קַבֵּל עָלַי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל ו̀אָֽהַבְתָּֽ ל̀רֵעֲךָ כָּמוֹךָ, וַהֲרֵינִי אוֹהֵב כׇּל־אֶחָד מִבּ̀נֵי יִשְׂרָאֵל כּ̀נַפְשִׁי וּמְאוֹדִי.
י̌הֹוָ֣ה+++ צ̀בָא֣וֹת עִמָּ֑נוּ מִשְׂגָּֽב־לָ֨נוּ אֱלֹהֵ֖י יַֽעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃ י̌הֹוָ֥ה+++ צ̀בָא֑וֹת אַֽשְׁרֵ֥י אָ֝דָ֗ם בֹּטֵ֥חַ בָּֽךְ׃ י̌הֹוָ֥ה+++ הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ ב̀יוֹם־קׇר̌אֵֽנוּ: ו̀עָֽר̀בָה֙ לַֽיהֹוָה+++ מִנְחַ֥ת י̀הוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלִָ֑ם כִּימֵ֣י עוֹלָ֔ם וּכְשָׁנִ֖ים קַדְמֹנִיֹּֽת:
אומר החזן חצי קדיש.
יִתְגַּדַּל ו̀יִתְקַדַּשׁ שׁ̀מֵיהּ רַבָּא (אמן) בּ̀עַלְמָֽא דִי־ב̀רָא, כִרְעוּתֵהּ, ו̀יַמ̀לִיךְ מַלְכוּתֵהּ, ו̀יַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מ̀שִׁיחֵהּ. (אמן) בּ̀חַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי ד̀כׇל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, ו̀אִמְרוּ אָמֵן. (אמן) י̀הֵא שְׁ̀מֵיהּ רַבָּא מ̀בָרַךְ ל̀עָלַם ל̀עַלְמֵֽי עַלְמַיָּֽא יִתְבָּרַךְ, ו̀יִשְׁתַּבַּח ו̀יִתְפָּאַר ו̀יִתְרוֹמַם ו̀יִתְנַשֵּׂא ו̀יִתְהַדַּר ו̀יִתְעַלֶּה ו̀יִתְהַלַּל שׁ̀מֵיהּ דּ̀קֻדְשָׁא בּ̀רִיךְ־הוּא. (אמן) ל̀עֵֽלָּא מִן כׇּל־בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבּ̀חָתָא ו̀נֶחָמָתָא, דַּאֲמִירָן בּ̀עַלְמָ̖א, ו̀אִמְרוּ אָמֵן. (אמן)
ואומרים ביחד כל הציבור:
ו̀ה֤וּא רַח֨וּם ׀ י̀כַפֵּ֥ר עָו̓ן֮ וֽ̀לֹא־יַ֫שְׁחִ֥ית ו֭̀הִרְבָּה ל̀הָשִׁ֣יב אַפּ֑וֹ ו̀לֹֽא־יָ֝עִיר כׇּל־חֲמָתֽוֹ׃ י̌הֹוָ֥ה+++ הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ ב̀יוֹם־קׇר̌אֵֽנוּ:
ואומר החזן: בָּר̀כוּ אֶת י̌הֹוָה+++ הַמּ̀בֹרָךְ:
ועונים הקהל: בָּרוּךְ י̌הֹוָה+++ הַמּ̀בֹרָךְ ל̀עוֹלָם וָעֵד:
ואומר החזן: בָּרוּךְ י̌הֹוָה+++ הַמּ̀בֹרָךְ ל̀עוֹלָם וָעֵד:
בָּרוּךְ אַתָּה י̌הֹוָה+++, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָֽעוֹלָם, אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַֽעֲרִיב עֲרָבִים בּ̀חׇכְמָה, פּוֹתֵֽחַ שׁ̀עָרִים בִּתְבוּנָה, מ̀שַׁנֶּה עִתִּים, וּמַֽחֲלִיף אֶת־הַזּ̀מַנִּים, וּמְסַדֵּר אֶת־הַכּֽוֹכָבִים בּ̀מִשְׁמ̀רוֹתֵיהֶם בָּרָקִֽיעַ, כִּרְצוֹנוֹ. בּוֹרֵא יוֹמָם וָלָֽי̌לָה, גּוֹלֵל אוֹר מִפּ̀נֵי חֹֽשֶׁךְ ו̀חֹֽשֶׁךְ מִפּ̀נֵי אוֹר. הַמַּֽעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לָֽיְלָה, וּמַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לָֽיְלָה, י̌הֹוָה+++ צ̀בָאוֹת שׁ̀מוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה יְה̓וָה+++, הַמַּֽעֲרִיב עֲרָבִים:
אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמּ̀ךָ אָהָבְתָּ, תּוֹרָה וּמִצְו̓ת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אוֹתָֽנוּ לִמַּֽדְתָּ. עַל־כֵּן י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵֽינוּ, בּ̀שׇׁכְבֵֽנוּ וּבְקוּמֵֽנוּ נָשִֽׂיחַ בּ̀חֻקֶּֽיךָ, ו̀נִשְׂמַח ו̀נַֽעֲלוֹז בּ̀דִבְרֵי תַלְמוּד תּֽוֹרָתֶֽךָ, וּמִצְו̓תֶֽיךָ ו̀חֻקּוֹתֶֽיךָ ל̀עוֹלָם וָעֶד. כִּי־הֵם חַיֵּֽינוּ ו̀אֹֽרֶךְ יָמֵֽינוּ, וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָֽי̀לָה, ו̀אַֽהֲבָֽת̀ךָ לֹא תָסוּר מִמֶּֽנּוּ ל̀עֽוֹלָמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְה̓וָה+++, אוֹהֵב אֶת־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:
כשקורא קריאת שמע בזמנה, יכוין לקיים מצוות עשה מהתורה לקוראה פעמים ביום ומצוות עשה ליחד את ה׳.
יכוין בפרשיות ״שמע״ ברמז לעשרת הדיברות.
שׁ̀מַ֖ע אנכי ה׳ ולא יהיה לך יִשְׂרָאֵ֑ל י̌הֹוָ֥ה+++ אֱלֹהֵ֖ינוּ י̌הֹוָ֥ה+++ ׀ אֶחָֽד׃
בָּרוּךְ, שֵׁם כּ̀בוֹד מַלְכוּתוֹ ירכין מעט ראשו, ל̀עוֹלָם וָעֶד:
ו̀אָ֣הַבְתָּ֔ לא תשא אֵ֖ת י̌הֹוָ֣ה+++ אֱלֹהֶ֑יךָ בּ̀כׇל־ל̀בָב̀ךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשׁ̀ךָ֖ וּבְכׇל־מ̀אֹדֶֽךָ׃ ו̀הָי֞וּ הַדּ̀בָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מ̀צַוּ̀ךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־ל̀בָבֶֽךָ׃ ו̀שִׁנַּנְתָּ֣ם ל̀בָנֶ֔יךָ ו̀דִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בּ̀שִׁבְתּ̀ךָ֤ בּ̀בֵיתֶ֨ךָ֙ וּבְלֶכְתּ̀ךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשׇׁכְבּ̀ךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ וּקְשַׁרְתָּ֥ם ל̀א֖וֹת עַל־יָדֶ֑ךָ ו̀הָי֥וּ ל̀טֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֶֽיךָ׃ וּכְתַבְתָּ֛ם לא תחמוד עַל־מ̀זֻז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃
ו̀הָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמ̀עוּ֙ אֶל־מִצְו̓תַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מ̀צַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם ל̀אַהֲבָ֞ה אֶת־י̌הֹוָ֤ה+++ אֱלֹֽהֵיכֶם֙ (יבטא היטב את העי"ן) וּלְעׇבְד֔וֹ בּ̀כׇל־ל̀בַבְכֶ֖ם וּבְכׇל־נַפְשׁ̀כֶֽם׃ ו̀נָתַתִּ֧י מ̀טַֽר־אַרְצ̀כֶ֛ם בּ̀עִתּ֖וֹ יוֹרֶ֣ה וּמַלְק֑וֹשׁ ו̀אָסַפְתָּ֣ ד̀גָנֶ֔ךָ לא תגנוב ו̀תִֽירֹשׁ̀ךָ֖ ו̀יִצְהָרֶֽךָ׃ ו̀נָתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בּ̀שָׂד̀ךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ ו̀אָכַלְתָּ֖ ו̀שָׂבָֽעְתָּ׃ הִשָּֽׁמ̀ר֣וּ לָכֶ֔ם פֶּ֥ן יִפְתֶּ֖ה ל̀בַבְכֶ֑ם ו̀סַרְתֶּ֗ם וַעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים ו̀הִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם׃ ו̀חָרָ֨ה (יפסיק מעט) אַף־י̌הֹוָ֜ה+++ בָּכֶ֗ם ו̀עָצַ֤ר אֶת־הַשָּׁמַ֨יִם֙ ו̀לֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר ו̀הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִתֵּ֖ן אֶת־י̀בוּלָ֑הּ וַאֲבַדְתֶּ֣ם לא תרצח מ̀הֵרָ֗ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר י̌הֹוָ֖ה+++ נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃ ו̀שַׂמְתֶּם֙ אֶת־דּ̀בָרַ֣י אֵ֔לֶּה עַל־ל̀בַבְכֶ֖ם ו̀עַֽל־נַפְשׁ̀כֶ֑ם וּקְשַׁרְתֶּ֨ם אֹתָ֤ם ל̀אוֹת֙ עַל־יֶדְכֶ֔ם ו̀הָי֥וּ ל̀טוֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֵיכֶֽם ו̀לִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת־בּ̀נֵיכֶ֖ם ל̀דַבֵּ֣ר בָּ֑ם בּ̀שִׁבְתּ̀ךָ֤ בּ̀בֵיתֶ֨ךָ֙ וּבְלֶכְתּ̀ךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשׇׁכְבּ̀ךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מ̀זוּז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ ל̀מַ֨עַן יִרְבּ֤וּ י̀מֵיכֶם֙ כבד את אביך ואת אמך וִימֵ֣י ב̀נֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר (יבטא היטב את העי"ן) נִשְׁבַּ֧ע י̌הֹוָ֛ה+++ לַאֲבֹתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃
וַיֹּ֥אמֶר י̌הֹוָ֖ה+++ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּ֞ר אֶל־בּ̀נֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ו̀אָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם ו̀עָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם ל̀דֹרֹתָ֑ם ו̀נָ֥תְנ֛וּ עַל־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פּ̀תִ֥יל תּ̀כֵֽלֶת׃ ו̀הָיָ֣ה לָכֶם֮ ל̀צִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כׇּל־מִצְו֣̓ת י̌הֹוָ֔ה+++ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם ו̀לֹֽא־תָת֜וּרוּ לא תנאף אַחֲרֵ֤י ל̀בַבְכֶם֙ ו̀אַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם׃ ל̀מַ֣עַן תִּזְכּ̀ר֔וּ זכור את יום השבת לקדשו וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת־כׇּל־מִצְו̓תָ֑י וִהְיִיתֶ֥ם ק̀דֹשִׁ֖ים לֵאלֹֽהֵיכֶֽם׃ אֲנִ֞י י̌הֹוָ֣ה+++ אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם לא תענה ברעך אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י י̌הֹוָ֥ה+++ אֱלֹהֵיכֶֽם׃ אֱמֶת.
י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵיכֶם: אֱמֶת.
וֶֽאֱמוּנָה כׇּל־זֹאת ו̀קַיָּם עָלֵֽינוּ, כִּי הוּא י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵֽינוּ ו̀אֵין זוּלָתוֹ, וַֽאֲנַֽחְנוּ יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. הַפּוֹדֵֽנוּ מִיַּד מ̀לָכִים, הַגֹּֽאֲלֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ מִכַּף כׇּל־עָֽרִיצִים, הָאֵל הַנִּפְרָע לָֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ, הַֽמְשַׁלֵּם גּ̀מוּל ל̀כׇל־אֽוֹי̀בֵי נַפְשֵֽׁנוּ. הַשָּׂם נַפְשֵֽׁנוּ בַּֽחַיִּים, ו̀לֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵֽנוּ, הַמַּדְרִיכֵֽנוּ עַל בָּמוֹת אֽוֹי̀בֵֽינוּ, וַיָּֽרֶם קַרְנֵֽנוּ עַל־כׇּל־שֽׂוֹנ̀אֵֽינוּ. הָאֵל הָעֹשֶׂה לָֽנוּ נ̀קָמָה בּ̀פַרְעֹה, בּ̀אוֹתוֹת וּבְמֽוֹפ̀תִים בּ̀אַדְמַת בּ̀נֵי חָם. הַמַּכֶּה ב̀עֶבְרָתוֹ כׇּל־בּ̀כוֹרֵי מִצְרָֽיִם, וַיּוֹצִיא אֶת־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם ל̀חֵרוּת עוֹלָם. הַמַּֽעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם־סוּף, ו̀אֶת־רוֹד̀פֵיהֶם ו̀אֶת־שׂוֹנ̀אֵיהֶם בִּתְהוֹמוֹת טִבַּע. רָאוּ בָנִים אֶת־גּ̀בוּרָתוֹ, שִׁבּ̀חוּ ו̀הוֹדוּ לִשְׁמוֹ, וּמַלְכוּתוֹ ב̀רָצוֹן קִבּ̀לוּ עֲלֵיהֶם. מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל ל̀ךָ עָנוּ שִׁירָה בּ̀שִׂמְחָה רַבָּה, ו̀אָֽמ̀רוּ כֻלָּם: מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ י̌הֹוָ֔ה+++ מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר א׳ בשוא נח בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א ת̀הִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃ מַלְכֽוּת̀ךָ י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵֽינוּ רָאוּ בָנֶֽיךָ עַל הַיָּם, יַֽחַד כֻּלָּם הוֹדוּ ו̀הִמְלִֽיכוּ ו̀אָמ̀רוּ: י̌הֹוָ֥ה+++ ׀ יִמְלֹ֖ךְ ל̀עֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ ו̀נֶֽאֱמַר: כִּֽי־פָדָ֥ה י̌הֹוָ֖ה+++ אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וּגְאָל֕וֹ מִיַּ֖ד חָזָ֥ק מִמֶּֽנּוּ׃ בָּרוּךְ אַתָּה יְה̓וָה+++, גָּאַל יִשְׂרָאֵל:
הַשְׁכִּיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ ל̀שָׁלוֹם, ו̀הַֽעֲמִידֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ ל̀חַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. וּפְרוֹשׂ עָלֵֽינוּ סֻכַּת שׁ̀לוֹמֶֽךָ, ו̀תַקּ̀נֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ בּ̀עֵצָה טוֹבָה מִלּ̀פָנֶֽיךָ, ו̀הוֹשִׁיעֵֽנוּ מ̀הֵרָה ל̀מַֽעַן שׁ̀מֶֽךָ. ו̀הָגֵן בַּֽעֲדֵֽנוּ, ו̀הָסֵר מֵעָלֵֽינוּ מַכַּת אוֹיֵב, דֶּֽבֶר, חֶֽרֶב, חֽ̒לִי, צָרָה, רָעָה, רָעָב, ו̀יָגוֹן, וּמַשְׁחִית, וּמַגֵּפָה. שׁ̀בוֹר ו̀הָסֵר הַשָּׂטָן מִלּ̀פָנֵֽינוּ וּמֵאַֽחֲרֵֽינוּ, וּבְצֵל כּ̀נָפֶֽיךָ תַּסְתִּירֵֽנוּ, וּשְׁמוֹר צֵאתֵֽנוּ וּבוֹאֵֽנוּ ל̀חַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה ו̀עַד עוֹלָם. כִּי אֵל שֽׁוֹמ̀רֵֽנוּ וּמַצִּילֵֽנוּ אָֽתָּה מִכׇּל־דָּבָר רָע וּמִפַּֽחַד לָֽי̀לָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְה̓וָה+++, שׁוֹמֵר אֶת־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד אָמֵן:
ואומר החזן חצי קדיש.
יִתְגַּדַּל ו̀יִתְקַדַּשׁ שׁ̀מֵיהּ רַבָּא (אמן) בּ̀עַלְמָֽא דִי־ב̀רָא, כִרְעוּתֵהּ, ו̀יַמ̀לִיךְ מַלְכוּתֵהּ, ו̀יַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מ̀שִׁיחֵהּ. (אמן) בּ̀חַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי ד̀כׇל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, ו̀אִמְרוּ אָמֵן. (אמן) י̀הֵא שְׁ̀מֵיהּ רַבָּא מ̀בָרַךְ ל̀עָלַם ל̀עַלְמֵֽי עַלְמַיָּֽא יִתְבָּרַךְ, ו̀יִשְׁתַּבַּח ו̀יִתְפָּאַר ו̀יִתְרוֹמַם ו̀יִתְנַשֵּׂא ו̀יִתְהַדַּר ו̀יִתְעַלֶּה ו̀יִתְהַלַּל שׁ̀מֵיהּ דּ̀קֻדְשָׁא בּ̀רִיךְ־הוּא. (אמן) ל̀עֵֽלָּא מִן כׇּל־בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבּ̀חָתָא ו̀נֶחָמָתָא, דַּאֲמִירָן בּ̀עַלְמָ̖א, ו̀אִמְרוּ אָמֵן. (אמן)
בתפילת העמידה יכוין לקיים מצוות עשה של התפילה.
אֲ֭דֹנָי שְׂ̀פָתַ֣י תִּפְתָּ֑ח וּ֝פִ֗י יַגִּ֥יד תּ̀הִלָּתֶֽךָ׃
בתפילת העמידה יכוין לקיים מצוות עשה של התפילה.
בָּרוּךְ אַתָּה י̌ה̓וָה+++ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵֽאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר ו̀הַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, קוֹנֵה הַכֹּל, ו̀זוֹכֵר חַסְדֵּי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי ב̀נֵיהֶם ל̀מַֽעַן שׁ̀מוֹ בּ̀אַֽהֲבָה:
במילת ״באהבה״, יכוין למסור עצמו על קידוש ה׳, ויקבל על עצמו ד׳ מיתות בית דין.
בעשרת ימי תשובה מוסיפים:
זׇכְרֵנוּ ל̀חַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כּ̜תְבֵנוּ בּ̀סֵפֶר חַיִּים, ל̀מַעַנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים.
ואם שכח, ובירך ברכת ״מחיה המתים״ - לא חוזר.
מֶֽלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵן: בָּרוּךְ אַתָּה יַהַוַה+++ַ מָגֵן אַבְרָהָם:
אַ̀תָּה גִ̀בּוֹר ל̀̀עוֹלָם אֲ̀דֹנָי ר״ת שם קדוש אגל״א,
מ̀חַיֶּה מֵתִים אַתָּה, רַב ל̀הוֹשִֽׁיעַ.
בקיץ: מוֹרִיד הַטָּל. בחורף: מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם.
מ̀כַלְכֵּל חַיִּים בּ̀חֶֽסֶד, מ̀חַיֵּה מֵתִים בּ̀רַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נֽוֹפ̀לִים, ו̀רוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִֽישֵׁנֵי מלשון שינה עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּֽעַל יבטא היטב את הע׳ גּ̀בוּרוֹת, וּמִי דֽוֹמֶה לָךְ, מֶֽלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִֽיחַ י̀שׁוּעָה.
בעשרת ימי תשובה מוסיפים:
מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר י̀צוּרָיו בּ̀רַחֲמִים ל̀חַיִּים.
ואם שכח ובירך ברכת ״מחיה המתים״ - לא חוזר.
ו̀נֶאֱמָן אַתָּה ל̀הַֽחֲיוֹת מֵתִים: בָּרוּךְ אַתָּה יֵהֵוֵה+++ֵ, מ̀חַיֵּה הַמֵּתִים:
אַתָּה קָדוֹשׁ ו̀שִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בּ̀כׇל־יוֹם י̀הַֽל̀לֽוּךָ סֶּֽלָה: בָּרוּךְ אַתָּה יֹהֵוָה+++ֵ, (בעשי״ת אומרים: הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ:) הָאֵל הַקָּדוֹשׁ:
אם בעשרת ימי תשובה אמר ״האל״ ומיד תוך כדי דיבור ותיקן אמר ״המלך״, ימשיך התפילה כסדרה. אך אם שכח לומר ״המלך״ וסיים הברכה, יחזור לראש התפילה.
אַתָּה חוֹנֵן ל̀אָדָם דַּֽעַת וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה.
במוצאי שבת מוסיפים:
אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵינוּ מַדָּע ו̀הַשְׂכֵּל. אַתָּה אָמַרְתָּ ל̀הַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ ל̀חֹל וּבֵין אוֹר ל̀חֹשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, וּבֵין יוֹם הַשּׁ̀בִיעִי ל̀שֵׁשֶׁת י̀מֵי הַמַּעֲשֶׂה. כּ̀שֵׁם שֶׁהִבְדַּלְתָּנוּ י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵינוּ מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וּמִמִּשְׁפּ̀חוֹת הָאֲדָמָה, כָּךְ פּ̀דֵנוּ ו̀הַצִּילֵנוּ מִשָּׂטָן רָע וּמִפֶּגַע רָע, וּמִכׇּל גּ̀זֵרוֹת קָשׁוֹת ו̀רָעוֹת הַמִּתְרַגּ̀שׁוֹת לָבֹא בָעוֹלָם.
ו̀חׇנֵּֽנוּ מֵאִתּ̀ךָ חׇכְמָה בִּינָה וָדָֽעַת: בָּרוּךְ אַתָּה יַהַוַה+++ַ, חוֹנֵן הַדָּֽעַת:
הֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ ל̀תֽוֹרָתֶֽךָ, ו̀קָֽר̀בֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַֽעֲבֽוֹדָתֶֽךָ, ו̀הַֽחֲזִירֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁ̀לֵמָה ל̀פָנֶֽיךָ:
טוב לומר תפילה זו. וע״פ רבינו הגרמ״א זיע״א, רק יהרהר אותה בליבו ולא יאמרה בפיו.
י̀הִי רָצוֹן מִלּ̀פָנֶיךָ י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּחְתֹּר חֲתִירָה מִתַּחַת כִּסֵּא כ̀בוֹדֶךָ, ל̀הַחֲזִיר בִּתְשׁוּבָה שְׁ̀לֵמָה ל̀כׇל פּוֹשׁ̀עֵי עֲמּ̀ךָ יִשְׂרָאֵל, וּבִכְלָלָם תַּחֲזִירֵנִי לִי (או יתפלל על פב"פ), כִּי י̀מִינ̀ךָ יֶהֶוֶה+++̏ פּ̀שׁוּטָה ל̀קַבֵּל שָׁבִים.
בָּרוּךְ אַתָּה יֵהֵוֵה+++ֵ, הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה:
ס̀לַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מ̀חוֹל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב ו̀סַלָּח אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יֶהֶוֶה+++ֶ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ:
ר̀אֵה נָא ב̀עׇנְיֵֽנוּ, ו̀רִיבָֽה רִיבֵֽנוּ, וּמַהֵר ל̀גָא̝לֵֽנוּ ג̀אוּלָּה שׁ̀לֵמָה ל̀מַֽעַן שְׁ̀מֶֽךָ יכוין לשם יו״ד ה״א וא״ו ה״א שהוא בגימ׳ גאולה. כִּי אֵל גּוֹאֵל חָזָק אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְה̓וָה+++, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל:
ר̀פָאֵֽנוּ י̌הֹוָה+++ ו̀נֵֽרָפֵא, הֽוֹשִׁיעֵֽנוּ ו̀נִוָּשֵֽׁעָה, כִּי ת̀הִלָּתֵֽנוּ אָֽתָּה, ו̀הַֽעֲלֵה אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא ל̀כׇל־תַּֽחֲלוּאֵֽינוּ וּלְכׇל־מַכְאוֹבֵֽינוּ וּלְכׇל־מַכּוֹתֵֽינוּ.
טוב לומר תפילה זו. וע״פ רבינו הגרמ״א זיע״א, רק יהרהר אותה בליבו ולא יאמרה בפיו.
י̀הִי רָצוֹן מִלּ̀פָנֶיךָ י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתּ̀רַפֵּא ר̀פוּאָה שֶׁלֵמָה ר̀פוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, שֶׁאֶהְיֶה (או יתפלל על פב"פ שֶׁיִהְיֶה, ולאשה: שֶׁתִּהְיֶה) חָזָק (לאשה: חֲזָקָה) בִּבְרִיאוּת גּוּף ו̀נִשְׁמַה בּ̀רָמַ"ח (לאשה: בּ̀רָנַ"ב) אֵבַרִים ו̀שָׁסַ"ה גִּידִים, ל̀קִיוּם תּוֹרָת̀ךָ הַקּ̀דוֹשָׁה.
כִּי אֵל רוֹפֵא רַחְמָן ו̀נֶֽאֱמָן אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יֹה̒וֹה+++̒, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:
בָּֽר̀כֵֽנוּ י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵֽינוּ בּ̀כׇל־מַֽעֲשֵׂי יָדֵֽינוּ, וּבָרֵךְ שְׁ̀נָתֵֽנוּ בּ̀טַֽל̀לֵי רָצוֹן בּ̀רָכָה וּנְדָבָה, וּתְהִי אַֽחֲרִיתָהּ חַיִּים ו̀שָׂבָע ו̀שָׁלוֹם כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה.
טוב לומר תפילה זו מהרש״ש הקדוש. וע״פ רבינו הגרמ״א זיע״א, רק יהרהר אותה בליבו ולא יאמרה בפיו.
י̀הִי רָצוֹן מִלּ̀פָנֶיךָ י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתֵּן לָנוּ וּלְכׇל בּ̀נֵי בֵתֵּינוּ וּלְכׇל הַסּ̀מוּכִים עַל שֻׁלְחָנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכׇל יוֹם וָיוֹם מ̀זוֹנוֹתֵינוּ בּ̀כָבוֹד בִּזְכוּת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים: בָּרוּךְ אַתָּה יִהִוִה+++ִ, מ̀בָרֵךְ הַשָּׁנִים:
בָּרֵךְ עָלֵֽינוּ י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵֽינוּ אֶת־הַשָּׁנָה הַזֹּאת ו̀אֶת־כׇּל־מִינֵי תּ̀בוּאָתָהּ ל̀טוֹבָה, ו̀תֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כׇּל־פּ̀נֵי הָאֲדָמָה, ו̀רַוֵּה פּ̀נֵי תֵבֵל ו̀שַׂבַּע אֶת־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וּמַלֵּא יָדֵֽינוּ מִבִּרְכוֹתֶֽיךָ וּמֵעֹֽשֶׁר מַת̀נוֹת יָדֶֽיךָ.
טוב לומר תפילה זו מהרש״ש הקדוש. וע״פ רבינו הגרמ״א זיע״א, רק יהרהר אותה בליבו ולא יאמרה בפיו.
י̀הִי רָצוֹן מִלּ̀פָנֶיךָ י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתֵּן לָנוּ וּלְכׇל בּ̀נֵי בֵתֵּינוּ וּלְכׇל הַסּ̀מוּכִים עַל שֻׁלְחָנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכׇל יוֹם וָיוֹם מ̀זוֹנוֹתֵינוּ בּ̀כָבוֹד בִּזְכוּת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
שׇׁמְרָה ו̀הַצִּֽילָה שָׁנָה זוֹ מִכׇּל־דָּבָר רָע, וּמִכׇּל־מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכׇּל־מִינֵי פֻרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה טוֹבָה ו̀אַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס ו̀רַחֵם עָלֶֽיהָ ו̀עַל כׇּל־תּ̀בוּאָתָהּ וּפֵירוֹתֶיהָ, וּבָֽר̀כָֽהּ בּ̀גִשְׁמֵי רָצוֹן בּ̀רָכָה וּנְדָבָה, וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים ו̀שָׂבָע ו̀שָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה. כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. בָּרוּךְ אַתָּה יִהִוִה+++ִ, מ̀בָרֵךְ הַשָּׁנִים:
תּ̀קַע בּ̀שׁוֹפָר גָּדוֹל ל̀חֵֽרוּתֵֽנוּ, ו̀שָׂא נֵס ל̀קַבֵּץ גָּֽלֻיּוֹתֵֽינוּ, ו̀קַבּ̀צֵֽנוּ יַֽחַד יכוין לשם קדוש חב״ו, לברר ניצוצי הקדושה שנפלו בפגם הברית מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ ל̀אַרְצֵֽנוּ:
טוב לומר תפילה זו. וע״פ רבינו הגרמ״א זיע״א, רק יהרהר אותה בליבו ולא יאמרה בפיו.
י̀הִי רָצוֹן מִלּ̀פָנֶיךָ י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁכׇּל טִפָּה ו̀טִפָּה שֶׁל זֶרַע שֶׁיָּצ̀אָה מִמֶּנִּי ל̀בַטָּלָה, בֵּין בּ̀אֹנֶס בֵּין בּ̀רָצוֹן, בֵּין בּ̀שׁוֹגֵג בֵּין בּ̀מֵזִיד, בֵּין עֵר בֵּין יָשֵׁן, בֵּין עַל יָדִי בֵּין עַל י̀דֵי אֲחֵרִים - שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה, עֲשֵׂה ל̀מַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל ו̀הַנּוֹרָא הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק "חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ" "מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל", שֶׁתַּחְזִירַן לִמְקוֹמָן בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ.
בָּרוּךְ אַתָּה יֻהֻוֻה+++̔, מ̀קַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:
הָשִֽׁיבָה שֽׁוֹפ̀טֵֽינוּ פ׳ בשוא נע כּ̀בָרִֽאשׁוֹנָה, ו̀יֽוֹעֲצֵֽינוּ כּ̀בַתּ̀חִלָּה, ו̀הָסֵר מִמֶּֽנּוּ יָגוֹן סמאל וַֽאֲנָחָה לילית. וּמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ מ̀הֵרָה אַתָּה י̌הֹוָה+++ ל̀בַדּ̀ךָ, בּ̀חֶֽסֶד וּבְרַֽחֲמִים, בּ̀צֶֽדֶק וּבְמִשְׁפָּט: בָּרוּךְ אַתָּה יוּהוּווּה+++וּ, (בעשי״ת אומרים: הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט:) מֶֽלֶךְ אוֹהֵב צ̀דָקָה וּמִשְׁפָּט:
אם בעשרת ימי תשובה אמר ״מלך אוהב צדקה ומשפט״ ומיד תוך כדי דיבור תיקן ואמר ״המלך המשפט״, לפי הבא״ח זיע״א ורבינו הגרמ״א זיע״א, ימשיך כסדר התפילה.
לַמִּינִים ו̀לַמַּלְשִׁינִים אַל־תּ̀הִי תִקְוָה, ו̀כׇל־הַזֵּדִים כּ̀רֶֽגַע יֹאבֵֽדוּ, ו̀כׇל־אֽוֹי̀בֶֽיךָ סמאל ו̀כׇל־שֽׂוֹנ̀אֶֽיךָ לילית מ̀הֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, וּמַלְכוּת הָֽרִשְׁעָה מ̀הֵרָה ת̀עַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְכַלֵּם ו̀תַכְנִיעֵם, בִּמְהֵרָה ב̀יָמֵֽינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יָהָוָה+++̑, שׁוֹבֵר אוֹי̀בִים וּמַכְנִֽיעַ מִינִים:
עַל הַצַּדִּיקִים ו̀עַל הַֽחֲסִידִים, ו̀עַל שׁ̀אֵרִית עַמּ̀ךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, ו̀עַל פּ̀לֵיטַת בֵּית סֽוֹפ̀רֵיהֶם, ו̀עַל גֵּרֵי הַצֶּֽדֶק ו̀עָלֵֽינוּ, יֶֽהֱמוּ נָא רַֽחֲמֶֽיךָ, י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵֽינוּ, ו̀תֵן שָׂכָר טוֹב ל̀כׇל־הַבּֽוֹט̀חִים בּ̀שִׁמְךָ בֶּֽאֱמֶת, ו̀שִׂים חֶלְקֵֽנוּ עִמָּהֶם. וּלְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי ב̀ךָ בָטָֽחְנוּ, ו̀עַל חַס̀דּ̀ךָ הַגָּדוֹל בֶּֽאֱמֶת נִשְׁעָֽנ̀נוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יוּהוּווּה+++וּ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים:
תִּשְׁכּוֹן בּ̀תוֹךְ י̀רוּשָׁלַֽיִם עִֽיר̀ךָ כַּאֲשֶׁר דִּבַּֽרְתָּ, ו̀כִסֵּא דָוִד עַבְדּ̀ךָ מ̀הֵרָה בּ̀תוֹכָהּ תָּכִין יכוין להתפלל על משיח בן יוסף שיחיה ולא ימות ע״י ארמילוס הרשע. וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה יבטא היטב את הה' ב̀יָמֵֽינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יֻהֻוֻה+++ֻ, בּוֹנֵה י̀רוּשָׁלָיִם:
אֶת צֶֽמַח דָּוִד עַבְדּ̀ךָ מ̀הֵרָה תַצְמִֽיחַ, ו̀קַרְנוֹ תָּרוּם בִּישֽׁוּעָתֶֽךָ. כִּי לִֽישׁוּעָֽת̀ךָ קִוִּֽינוּ יכוין לצפות לישועה כׇּל־הַיּוֹם: בָּרוּךְ אַתָּה יִהִוִה+++ִ, מַצְמִֽיחַ קֶֽרֶן י̀שׁוּעָה:
שׁ̀מַע קוֹלֵֽנוּ, י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵֽינוּ, אָב הָרַֽחֲמָן רַחֵם עָלֵֽינוּ, ו̀קַבֵּל בּ̀רַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת־תּ̀פִלָּתֵֽנוּ. כִּי אֵל שׁוֹמֵֽעַ תּ̀פִלּוֹת ו̀תַֽחֲנוּנִים אָֽתָּה.
טוב לומר בקשה זו על הפרנסה מהבא״ח (ויכול לאמרה כאן בפיו). ובימים שאין אומרים בהם תחנון, יתחיל מה״יהי רצון״ השני.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי ל̀פָנֶיךָ. י̀הִי רָצוֹן מִלּ̀פָנֶיךָ שֶׁתִּמְחֹל ו̀תִסְלַח וּתְכַפֶּר־לִי עַל כׇּל־מַה־שֶּׁחָטָאתִי ו̀שֶׁעָוִיתִי ו̀שֶׁפָּשַׁעְתִּי ל̀פָנֶיךָ מִיּוֹם שֶׁנִּבְרֵאתִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
י̀הִי רָצוֹן מִלּ̀פָנֶיךָ י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתַּזְמִין פַּרְנָסָתֵנוּ וּמְזוֹנוֹתֵינוּ לִי וּלְכׇל־אַנְשֵׁי בֵיתִי הַיּוֹם וּבְכׇל־יוֹם וָיוֹם בּ̀רֶוַח ו̀לֹא ב̀צִמְצוּם, בּ̀כָבוֹד ו̀לֹא ב̀בִזּוּי, בּ̀נַחַת ו̀לֹא ב̀צַעַר, ו̀לֹא אֶצְטָרֵךְ ל̀מַתּ̀נוֹת בָּשָׂר וָדָם ו̀לֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם אֶלָּֽא מִיָּֽד̀ךָ הָֽר̀חָבָֽה הַפּ̀תוּחָה ו̀הַמּ̀לֵאָה בִּזְכוּת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַמ̀מֻנֶּה עַל הַפַּרְנָסָה:
ויכול להוסיף כאן בקשות נוספות כפי אוות נפשו (וכלשון רבינו הגרמ״א זיע״א: ״הרחב פיך ואמלאהו״).
וּמִלּ̀פָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ, רֵיקָם אַל־תּ̀שִׁיבֵֽנוּ. חׇנֵּֽנוּ וַֽעֲנֵֽנוּ וּשְׁמַע תּ̀פִלָּתֵֽנוּ.
בתעניות ט׳ באב אומר כאן היחיד בתפילת הלחש ״עננו״.
עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ בּ̀יוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי ב̀צָרָה ג̀דוֹלָה אֲנַחְנוּ. אַל־תֵּֽפֶן ל̀רִשְׁעֵנוּ ו̀אַל־תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִבַּקָּשָׁתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב ל̀שַׁוְעָתֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ אַתָּה תַעֲנֶה, נ̀דַבֵּר ו̀אַתָּה תִשְׁמַע, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: ו̀הָיָה טֶרֶם יִקְרָֽאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מ̀דַבּ̀רִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע. כִּי אַתָּה י̌הֹוָה+++ פּוֹדֶה וּמַצִּיל ו̀עוֹנֶה וּמְרַחֵם בּ̀כׇל־עֵת צָרָה ו̀צוּקָה.
כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תּ̀פִלַּת כׇּל־פֶּה: בָּרוּךְ אַתָּה י̌ה̒וָה+++, שׁוֹמֵֽעַ תּ̀פִלָּה:
ר̀צֵה י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵֽינוּ בּ̀עַמּ̀ךָ יִשְׂרָאֵל ו̀לִתְפִלָּתָם שְׁ̀עֵה, ו̀הָשֵׁב הָֽעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ, ו̀אִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם, מ̀הֵרָה בּ̀אַֽהֲבָה ת̀קַבֵּל בּ̀רָצוֹן, וּתְהִי ל̀רָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ:
יעלה ויבוא לראש חודש וחול המועד
בליל ראש חודש, אם שכח ״יעלה ויבוא״, ובירך ברכת מודים, ימשיך כסדר התפילה ולא חוזר. אך בחוה״מ פסח או סוכות, אם שכח ובירך ברכת ״מודים״ - חוזר לראש התפילה.
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַעֲלֶה ו̀יָבֹא, ו̀יַגִּֽיעַ ו̀יֵרָאֶה, ו̀יֵרָצֶה ו̀יִשָּׁמַע, ו̀יִפָּקֵד ו̀יִזָּכֵר, זִכְרוֹנֵֽנוּ ו̀זִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ, זִכְרוֹן י̀רוּשָׁלַֽיִם עִירָךְ, ו̀זִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן־דָּוִד עַבְדָּךְ, ו̀זִכְרוֹן כׇּל־עַמּ̀ךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל ל̀פָנֶֽיךָ, לִפְלֵיטָה, ל̀טוֹבָה, ל̀חֵן, ל̀חֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים, ל̀חַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, בּ̀יוֹם
בראש חדש: רֹאשׁ חֹֽדֶשׁ הַזֶּה, (ימשיך ״לרחם בו״ וכו׳)
בחוה"מ פסח: חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, בחוה"מ סוכות: חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה,
בּ̀יוֹם מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה,
ל̀רַחֵם בּוֹ עָלֵֽינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵֽנוּ. ז̜כְרֵֽנוּ י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵֽינוּ בּוֹ ל̀טוֹבָה, וּפ̜קְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה, ו̀הוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ ל̀חַיִּים טוֹבִים, בִּדְבַר י̀שׁוּעָה ו̀רַחֲמִים. חוּס ו̀חׇנֵּֽנוּ, וַחֲמוֹל ו̀רַחֵם עָלֵֽינוּ, ו̀הוֹשִׁיעֵֽנוּ כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן ו̀רַחוּם אָֽתָּה:
ו̀אַתָּה בּ̀רַֽחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, תַּחְפֹּץ בָּֽנוּ ו̀תִרְצֵֽנוּ, ו̀תֶֽחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בּ̀שֽׁוּב̀ךָ ל̀צִיּוֹן בּ̀רַֽחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יִהִוִה+++ִ, הַמַּֽחֲזִיר שׁ̀כִֽינָתוֹ ל̀צִיּוֹן:
מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ ל̀עוֹלָם וָעֶד, צוּרֵֽנוּ צוּר חַיֵּֽינוּ וּמָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ אַתָּה הוּא. ל̀דוֹר וָדוֹר נֽוֹדֶה ל̀ךָ וּנְסַפֵּר תּ̀הִלָּתֶֽךָ, עַל חַיֵּֽינוּ הַמּ̀סוּרִים בּ̀יָדֶֽךָ, ו̀עַל נִשְׁמוֹתֵֽינוּ הַפּ̀קוּדוֹת לָךְ, ו̀עַל נִסֶּֽיךָ שֶׁבּ̀כׇל־יוֹם עִמָּֽנוּ, ו̀עַל נִפְל̀אוֹתֶֽיךָ ו̀טֽוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבּ̀כׇל־עֵת – עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר ו̀צָֽה̝רָֽיִם. הַטּוֹב, כִּי לֹא כׇלֽוּ מלרע, רַחֲמֶֽיךָ. הַמּ̀רַחֵם, כִּי לֹא תַֽמּוּ מלעיל, חֲסָדֶֽיךָ. כִּי מֵֽעוֹלָם קִוִּֽינוּ לָךְ:
על הניסים לחנוכה ופורים
עַל הַנִּסִּים ו̀עַל הַפֻּרְקָן ו̀עַל הַגּ̀בוּרוֹת ו̀עַל הַתּ̀שׁוּעוֹת ו̀עַל הַנִּפְלָאוֹת ו̀עַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה:
בחנוכה אומרים: בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן־יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל, חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כּ̀שֶׁעָֽמ̀דָֽה מַלְכוּת יָוָן הָר̀שָׁעָה עַל עַמּ̀ךָ יִשְׂרָאֵל, ל̀שַׁכּ̀חָם תּוֹרָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי ר̀צוֹנָךְ. ו̀אַתָּה, בּ̀רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים עָמַֽדְתָּ לָהֶם בּ̀עֵת צָרָתָם, רַֽבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּֽנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַֽמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, מָסַֽרְתָּ גִבּוֹרִים בּ̀יַד חַלָּשִׁים, ו̀רַבִּים בּ̀יַד מ̀עַטִּים, וּרְשָׁעִים בּ̀יַד צַדִּיקִים, וּטְמֵאִים בּ̀יַד ט̀הוֹרִים, ו̀זֵדִים בּ̀יַד עֽוֹס̀קֵֽי תוֹרָתֶֽךָ. ל̀ךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל ו̀קָדוֹשׁ בּ̀עוֹלָמָךְ, וּלְעַמּ̀ךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תּ̀שׁוּעָה ג̀דוֹלָה וּפֻרְקָן כּ̀הַיּוֹם הַזֶּה. ו̀אַחַר כָּךְ בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ, וּפִנּוּ אֶת־הֵיכָלֶֽךָ, ו̀טִהֲרוּ אֶת־מִקְדָּשֶֽׁךָ, ו̀הִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת בּ̀חַצְרוֹת קׇד̀שֶֽׁךָ, ו̀קָֽב̀עֽוּ שׁ̀מוֹנַת י̀מֵי חֲנֻכָּה אֵֽלּוּ בּ̀הַלֵּל וּבְהוֹדָאָה. ו̀עָשִֽׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים ו̀נִפְלָאוֹת, ו̀נוֹדֶה ל̀שִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה:
בפורים אומרים: בִּימֵי מׇר̌דּ̀כַי ו̀אֶסְתֵּר בּ̀שׁוּשַׁן הַבִּירָה, כּ̀שֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ ל̀הַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כׇּל־הַיּ̀הוּדִים מִנַּֽעַר ו̀עַד זָקֵן טַף ו̀נָשִׁים בּ̀יוֹם אֶחָד, בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר ל̀חֹֽדֶשׁ שׁ̀נֵים עָשָׂר הוּא חֹֽדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז. ו̀אַתָּה, בּ̀רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ, ו̀קִלְקַֽלְתָּ אֶת־מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גּ̀מוּלוֹ ב̀רֹאשׁוֹ, ו̀תָלוּ אוֹתוֹ ו̀אֶת־בָּנָיו עַל הָעֵץ. ו̀עָשִֽׂיתָ עִמָּהֶם נֵס וָפֶֽלֶא ו̀נוֹדֶה ל̀שִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה:
ו̀עַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ, ו̀יִתְרוֹמָם, ו̀יִתְנַשֵּׂא, תָּמִיד, שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ, ל̀עוֹלָם וָעֶד. ו̀כׇל־הַחַיִּים יוֹדֽוּךָ סֶּֽלָה:
בעשרת ימי תשובה אומרים: וּכְתֹב ל̀חַיִּים טוֹבִים כׇּל בּ̀נֵי ב̀רִיתֶךָ.
ואם שכח, ובירך ברכת ״טוב להודות״ - לא חוזר.
וִֽיהַֽל̀לוּ וִֽיבָֽר̀כוּ אֶת־שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בֶּֽאֱמֶת ל̀עוֹלָם, כִּי טוֹב, הָאֵל י̀שֽׁוּעָתֵֽנוּ ו̀עֶזְרָתֵֽנוּ סֶֽלָה, הָאֵל הַטּוֹב: בָּרוּךְ אַתָּה י̔ה̔ו̔ה+++̔, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה ל̀הוֹדוֹת:
שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים חֵן וָחֶֽסֶד ו̀רַֽחֲמִים, עָלֵֽינוּ ו̀עַל כׇּל־יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ. וּבָֽר̀כֵֽנוּ אָבִֽינוּ כֻּלָּֽנוּ כּ̀אֶחָד בּ̀אוֹר פָּנֶֽיךָ, כִּי ב̀אוֹר פָּנֶֽיךָ נָתַֽתָּ לָּֽנוּ י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵֽינוּ תּוֹרָה ו̀חַיִּים, אַֽהֲבָה וָחֶֽסֶד, צ̀דָקָה ו̀רַֽחֲמִים, בּ̀רָכָה ו̀שָׁלוֹם. ו̀טוֹב בּ̀עֵינֶֽיךָ ל̀בָֽר̀כֵֽנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת־כׇּל־עַמּ̀ךָ יִשְׂרָאֵל, בּ̀רֹב עֹז ו̀שָׁלוֹם:
בעשרת ימי תשובה אומרים:
וּבְסֵפֶר חַיִּים, בּ̀רָכָה ו̀שָׁלוֹם, וּפַרְנָסָה טוֹבָה וִישׁוּעָה ו̀נֶחָמָה, וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת, נִזָּכֵר ו̀נִכָּתֵב ל̀פָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ ו̀כׇל עַמּ̀ךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, ל̀חַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם.
ואם שכח, ובירך ברכת ״המברך את עמו״ - לא חוזר.
בָּרוּךְ אַתָּה יוּהוּווּה+++וּ, הַמּ̀בָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן:
יִֽהְי֥וּ ל̀רָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י ו̀הֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י ל̀פָנֶ֑יךָ י̌֝הֹוָ֗ה+++ צוּרִ֥י ו̀גֹאֲלִֽי׃
שִׁ֗יר לַֽמַּ֫עֲל֥וֹת, אֶשָּׂ֣א ֖עֵינַֽי אֶל־הֶֽהָרִ֑ים, מֵ֝אַ֗יִן יָבֹ֥א עֶזְרִֽי: ֖עֶזְרִֽי מֵעִ֣ם י̌הֹוָ֑ה+++, עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: אַל־יִתֵּ֣ן לַמּ֣וֹט רַגְלֶ֑ךָ, אַל־יָ֝נֽ֗וּם שֹֽׁמ̀רֶֽךָ: הִנֵּ֣ה לֹֽא־יָ֭נוּם ו̀לֹ֣א יִישָׁ֑ן, שׁ֝וֹמֵ֗ר יִשְׂרָאֵֽל: י̌הֹוָ֥ה+++ שֹֽׁמ̀רֶ֑ךָ, י̌הֹוָ֥ה+++ צִ֝לּ̀ךָ֗ עַל־יַ֥ד י̀מִינֶֽךָ: יוֹמָ֗ם הַשֶּׁ֥מֶשׁ לֹֽא־יַכֶּ֗כָּה, ו̀יָרֵ֥חַ בַּלָּֽיְלָה: יֽ̌הֹוָ֗ה+++ יִשְׁמׇרְךָ֥ מִכׇּל־רָ֑ע, ֜יִשְׁמֹ֗ר אֶת־נַפְשֶֽׁךָ: יֽ̌הֹוָ֗ה+++ יִשְׁמׇר־צֵֽאת̀ךָ֥ וּבוֹאֶ֑ךָ, מֵֽ֝עַתָּ֗ה ו̀עַד־עוֹלָֽם:
אֱלֹהַי, נ̀צֹר ל̀שׁוֹנִי מֵרָע ו̀שִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, ו̀לִמְקַל̀לַי נַפְשִׁי תִדֹּם, ו̀נַפְשִׁי כֶּֽעָפָר לַכֹּל תִּֽהְיֶה. פּ̀תַח לִבִּי בּ̀תוֹרָתֶֽךָ, ו̀אַחֲרֵי מִצְו̓תֶֽיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. ו̀כׇל־הַקָּמִים עָלַי ל̀רָעָה, מ̀הֵרָה הָפֵר עֲצָתָם ו̀קַלְקֵל מַחְשׁ̀בוֹתָם. יִֽהְי֗וּ כּ̀מֹ֥ץ לִפְנֵי־ר֑וּחַ וּמַלְאַ֖ךְ י̌הֹוָ֣ה+++ דּוֹחֶֽה: קַבֵּל רִנַּת, עַמֶּךָ שַׂגּ̀בֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. עֲשֵׂה ל̀מַֽעַן שְׁ̀מָךְ, עֲשֵׂה ל̀מַֽעַן י̀מִינָךְ, עֲשֵׂה ל̀מַֽעַן תּֽוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה ל̀מַֽעַן ק̀דֻשָּׁתָךְ. ל֭̀מַעַן יֵחָל̀צ֣וּן י̀דִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה י̀מִֽינ̀ךָ֣ וַעֲנֵֽנִי:
יִֽהְי֥וּ ל̀רָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י ו̀הֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י ל̀פָנֶ֑יךָ י̌֝הֹוָ֗ה+++ צוּרִ֥י ו̀גֹאֲלִֽי׃
טוב לומר כאן תפילה זו המובאת בגמרא:
י̀הִי רָצוֹן מִלּ̀פָנֶיךָ, י̌הֹוָה+++ אֱלהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִתֶּן לָֽנוּ חַיִּים אֲרוּכִים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בּ̀רָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת, חַיִּים שֶׁיֵשׁ בָּהֶם יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, חַיִּים שֶׁל עֹֽשֶׁר ו̀כָבוֹד, חַיִּים שֶׁתּ̀הֵא בָֽנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה ו̀יִרְאַת שָׁמַֽיִם, חַיִּים שֶׁתּ̀מַּלֵא אֶת־כׇל־מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּֽנוּ ל̀טוֹבָה:
יפסע שלוש פסיעות לאחוריו בעודו כורע.
ואז יזקוף ויאמר עו̒שֶׂה שָׁלוֹם (בעשי״ת אומר: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו יכרע שוב ויפנה לשמאל בעודו כפוף ואז יזקוף ויאמר, הוּא בּ̀רַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ יכרע שוב ויפנה לימין בעודו כפוף ואז יזקוף ויאמר, ו̀עַל־כׇּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל יכרע שוב ויפנה לפניו בעודו כפוף ואז יזקוף ויאמר, ו̀אִמְרוּ אָמֵן. (אמן)
י̀הִי רָצוֹן מִלּ̀פָנֶיךָ י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּבְנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בּ̀יָמֵינוּ, ו̀נַקְרִיב ל̀פָנֶֽיךָ תּ̀מִידִים כּ̀סִדְרָם וּמוּסָפִים כּ̀הִלְכָתָם, ו̀תֵן חֶלְקֵנוּ בּ̀תוֹרָתָךְ, לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי ר̀צוֹנָךְ וּלְעׇבְדָךְ בּ̀לֵבָב שָׁלֵם:
במוצאי שבת קדש, אומר כאן החזן חצי קדיש וממשיכים ״שובה״.
ובימי החול אומר החזן קדיש ״תתקבל״ לקמן, וממשיכים את התפילה כסדרה.
יִתְגַּדַּל ו̀יִתְקַדַּשׁ שׁ̀מֵיהּ רַבָּא (אמן) בּ̀עַלְמָֽא דִי־ב̀רָא, כִרְעוּתֵהּ, ו̀יַמ̀לִיךְ מַלְכוּתֵהּ, ו̀יַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מ̀שִׁיחֵהּ. (אמן) בּ̀חַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי ד̀כׇל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, ו̀אִמְרוּ אָמֵן. (אמן) י̀הֵא שְׁ̀מֵיהּ רַבָּא מ̀בָרַךְ ל̀עָלַם ל̀עַלְמֵֽי עַלְמַיָּֽא יִתְבָּרַךְ, ו̀יִשְׁתַּבַּח ו̀יִתְפָּאַר ו̀יִתְרוֹמַם ו̀יִתְנַשֵּׂא ו̀יִתְהַדַּר ו̀יִתְעַלֶּה ו̀יִתְהַלַּל שׁ̀מֵיהּ דּ̀קֻדְשָׁא בּ̀רִיךְ־הוּא. (אמן) ל̀עֵֽלָּא מִן כׇּל־בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבּ̀חָתָא ו̀נֶחָמָתָא, דַּאֲמִירָן בּ̀עַלְמָ̖א, ו̀אִמְרוּ אָמֵן. (אמן)
טוב לומר בקשה זו במוצאי שבת מהבא״ח זיע״א, להמשיך הארת השבת לימות החול.
הֲרֵינִי מֵכִין עַצְמִי ל̀קַבֵּל אוֹר תּוֹסֶפֶת ק̀דֻשַּׁת שַׁבָּת לִימֵי הַחֹל, ו̀אֶתְקַדֵּשׁ בּ̀עֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּימֵי הַחֹל מִקּ̀דֻשַּׁת הַשַּׁבָּת, כּ̀מוֹ שֶׁצִּוָּנוּ י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵינוּ בּ̀תוֹרָתוֹ הַקּ̀דוֹשָׁה: ו̀הִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם ק̀דֹשִׁים. וִיהִי רָצוֹן מִלּ̀פָנֶיךָ י̌הֹוָה+++ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁיַּעֲלֶה ל̀פָנֶיךָ כּ̀אִלּֽוּ כִּוַּנְתִּי בּ̀כֹל הַכַּוָּנוֹת הָר̀אוּיוֹת ל̀כַוֵּן בָּזֶה:
שׁוּבָ֣ה י֭̌הֹוָה+++ עַד־מָתָ֑י ו̀֝הִנָּחֵ֗ם עַל־עֲבָדֶֽיךָ׃ שַׂבּ̀עֵ֣נוּ בַבֹּ֣קֶר חַס̀דֶּ֑ךָ וּֽנְרַנּ̀נָ֥ה ו̀֝נִשְׂמ̀חָ֗ה בּ̀כׇל־יָמֵֽינוּ׃ שַׂ֭מּ̀חֵנוּ כִּימ֣וֹת עִנִּיתָ֑נוּ שׁ̀֝נ֗וֹת רָאִ֥ינוּ רָעָֽה׃ יֵרָאֶ֣ה אֶל־עֲבָדֶ֣יךָ פ̑ע̝לֶ֑ךָ וַ֝הֲדָר̀ךָ֗ עַל־בּ̀נֵיהֶֽם׃
יכוין היטב בפסוק זה לאומרו בנעימה ולא במהירות, שיש בו סוד גדול בעניין הארת השבת.
וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנ̀נָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנ̀נֵֽהוּ׃
יֹ֭שֵׁב בּ̀סֵ֣תֶר עֶלְי֑וֹן בּ̀צֵ֥ל שַׁ֝דַּ֗י יִתְלוֹנָֽן׃ אֹמַ֗ר לַ֭יהֹוָה+++ מַחְסִ֣י וּמְצוּדָתִ֑י אֱ֝לֹהַ֗י אֶבְטַח־בּֽוֹ׃ כִּ֤י ה֣וּא יַ֭צִּיל̀ךָ מִפַּ֥ח יָק֗וּשׁ מִדֶּ֥בֶר הַוּֽוֹת׃ בּ̀אֶבְרָת֨וֹ ׀ יָ֣סֶךְ לָ֭ךְ ו̀תַחַת־כּ̀נָפָ֣יו תֶּחְסֶ֑ה צִנָּ֖ה ו̀סֹחֵרָ֣ה אֲמִתּֽוֹ׃ לֹֽא־תִ֭ירָא מִפַּ֣חַד לָ֑יְלָה מֵ֝חֵ֗ץ יָע֥וּף יוֹמָֽם׃ מִ֭דֶּבֶר בָּאֹ֣פֶל יַהֲלֹ֑ךְ מִ֝קֶּ֗טֶב יָשׁ֥וּד צָה̝רָֽיִם׃ יִפֹּ֤ל מִצִּדּ̀ךָ֨ ׀ אֶ֗לֶף וּרְבָבָ֥ה מִימִינֶ֑ךָ אֵ֝לֶ֗יךָ לֹ֣א יִגָּֽשׁ׃ רַ֭ק בּ̀עֵינֶ֣יךָ תַבִּ֑יט ו̀שִׁלֻּמַ֖ת ר̀שָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה׃ כִּֽי־אַתָּ֣ה י̌הֹוָ֣ה+++ מַחְסִ֑י עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מ̀עוֹנֶֽךָ׃ לֹא־ת̀אֻנֶּ֣ה אֵלֶ֣יךָ רָעָ֑ה ו̀֝נֶ֗גַע לֹא־יִקְרַ֥ב בּ̀אָה̝לֶֽךָ׃ כִּ֣י מַ֭לְאָכָיו י̀צַוֶּה־לָּ֑ךְ לִ֝שְׁמׇרְךָ֗ בּ̀כׇל־דּ̀רָכֶֽיךָ׃ עַל־כַּפַּ֥יִם יִשָּׂא֑וּנְךָ פֶּן־תִּגֹּ֖ף בָּאֶ֣בֶן רַגְלֶֽךָ׃ עַל־שַׁ֣חַל וָפֶ֣תֶן תִּדְרֹ֑ךְ תִּרְמֹ֖ס כּ̀פִ֣יר ו̀תַנִּֽין׃ כִּ֤י בִ֣י חָ֭שַׁק וַאֲפַלּ̀טֵ֑הוּ אֲ֝שַׂגּ̀בֵ֗הוּ כִּֽי־יָדַ֥ע שׁ̀מִֽי׃ יִקְרָאֵ֨נִי ׀ וֽ̀אֶעֱנֵ֗הוּ עִמּֽוֹ־אָנֹכִ֥י ב̀צָרָ֑ה אֲ֝חַלּ̀צֵ֗הוּ וַאֲכַבּ̀דֵֽהוּ׃ אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים אַשְׂבִּיעֵ֑הוּ ו̀֝אַרְאֵ֗הוּ בִּישׁוּעָתִֽי׃
יש הנוהגים לומר את לשון הארמית ב״ובא לציון״ בלחש, וע״פ רבינו האר״י זיע״א לא אומרים זאת בלחש אלא אומר בקול רגיל. וכן הורה רבינו הגרמ״א זיע״א.
ו̀אַתָּ֥ה קָד֑וֹשׁ י֝וֹשֵׁ֗ב תּ̀הִלּ֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל׃ ו̀קָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ ו̀אָמַ֔ר קָד֧וֹשׁ ׀ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ י̌הֹוָ֣ה+++ צ̀בָא֑וֹת מ̀לֹ֥א כׇל־הָאָ֖רֶץ כּ̀בוֹדֽוֹ׃ וּמְקַבּ̀לִין דֵּין מִן דֵּין ו̀אָֽמ̀רִין: קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מ̀רוֹמָא עִלָּאָה בֵּית שׁ̀כִינְתֵּהּ, קַדִּישׁ עַל אַרְעָא עוֹבַד גּ̀בוּרְתֵּהּ, קַדִּישׁ ל̀עָלַם וּלְע̐לְמֵי ע̐לְמַיָּא, י̌הֹוָה+++ צ̀בָאוֹת מַלְיָא כׇל־אַרְעָא זִיו י̀קָרֵהּ: וַתִּשָּׂאֵ֣נִי ר֔וּחַ וָאֶשְׁמַ֣ע אַחֲרַ֔י ק֖וֹל רַ֣עַשׁ גָּד֑וֹל בָּר֥וּךְ כּ̀בוֹד־י̌הֹוָ֖ה+++ מִמּ̀קוֹמֽוֹ׃ וּנְטָלַֽתְנִי רוּחָא, וּשְׁמָעִית בַּתְרַי קַל זִֽיעַ שַׂגִּיא דִּמְשַׁבּ̀חִין ו̀אָֽמ̀רִין: בּ̀רִיךְ י̀קָרָא דַֽיהֹוָה+++ מֵֽאֲתַר בֵּית שׁ̀כִינְתֵּהּ: י̌הֹוָ֥ה+++ ׀ יִמְלֹ֖ךְ ל̀עֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ י̌הֹוָה+++ מַלְכוּתֵיהּ קָאִים ל̀עָלַם וּלְע̐לְמֵי ע̐לְמַיָּא: י̌הֹוָ֗ה+++ אֱ֠לֹהֵ֠י אַבְרָהָ֞ם יִצְחָ֤ק ו̀יִשְׂרָאֵל֙ אֲבֹתֵ֔ינוּ שׇׁמְרָה־זֹּ֣את ל̀עוֹלָ֔ם ל̀יֵ֥צֶר מַחְשׁ̀ב֖וֹת ל̀בַ֣ב עַמֶּ֑ךָ ו̀הָכֵ֥ן ל̀בָבָ֖ם אֵלֶֽיךָ׃ ו̀ה֤וּא רַח֨וּם ׀ י̀כַפֵּ֥ר עָו̓ן֮ וֽ̀לֹא־יַ֫שְׁחִ֥ית ו֭̀הִרְבָּה ל̀הָשִׁ֣יב אַפּ֑וֹ ו̀לֹֽא־יָ֝עִיר כׇּל־חֲמָתֽוֹ׃ כִּֽי־אַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי ט֣וֹב ו̀סַלָּ֑ח ו̀רַב־חֶ֗֝סֶד ל̀כׇל־קֹֽר̀אֶֽיךָ׃ צִדְקָת̀ךָ֣ צֶ֣דֶק ל̀עוֹלָ֑ם וֽ̀תוֹרָת̀ךָ֥ אֱמֶֽת׃ תִּתֵּ֤ן אֱמֶת֙ ל̀יַֽעֲקֹ֔ב חֶ֖סֶד ל̀אַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבֹתֵ֖ינוּ מִ֥ימֵי קֶֽדֶם׃ בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֮ י֤וֹם ׀ י֥֫וֹם יַעֲמׇס־לָ֗נוּ הָ֘אֵ֤ל יֽ̀שׁוּעָתֵ֬נוּ סֶֽלָה׃ י̌הֹוָ֣ה+++ צ̀בָא֣וֹת עִמָּ֑נוּ מִשְׂגָּֽב־לָ֨נוּ אֱלֹהֵ֖י יַֽעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃ י̌הֹוָ֥ה+++ צ̀בָא֑וֹת אַֽשְׁרֵ֥י אָ֝דָ֗ם בֹּטֵ֥חַ בָּֽךְ׃ י̌הֹוָ֥ה+++ הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ ב̀יוֹם־קׇר̌אֵֽנוּ:
בָּרוּךְ אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבּ̀רָאָֽנוּ לִכְבוֹדוֹ, ו̀הִבְדִּילָֽנוּ מִן הַתּוֹעִים, ו̀נָֽתַן לָֽנוּ תּוֹרַת אֱמֶת, ו̀חַיֵּי עוֹלָם נָטַע בּ̀תוֹכֵֽנוּ. הוּא יִפְתַּח לִבֵּֽנוּ בּ̀תֽוֹרָתוֹ, ו̀יָשִׂים בּ̀לִבֵּֽנוּ אַֽהֲבָתוֹ ו̀יִרְאָתוֹ לַֽעֲשׂוֹת ר̀צוֹנוֹ, וּלְעׇבְדוֹ בּ̀לֵבָב שָׁלֵם. לֹא נִיגַע לָרִיק, ו̀לֹא נֵלֵד לַבֶּֽהָלָה. י̀הִי רָצוֹן מִלּ̀פָנֶֽיךָ, י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁנִּשְׁמוֹר חֻקֶּֽיךָ וּמִצְו̓תֶֽיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, ו̀נִזְכֶּה, ו̀נִחְיֶה, ו̀נִירַשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה ל̀חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא: ל̀מַ֤עַן ׀ י̀זַמֶּרְךָ֣ כָ֭בוֹד ו̀לֹ֣א יִדֹּ֑ם (יפסיק מעט) י̌הֹוָ֥ה+++ אֱ֝לֹהַ֗י ל̀עוֹלָ֥ם אוֹדֶֽךָּ׃ י̌הֹוָ֥ה+++ חָפֵ֖ץ ל̀מַ֣עַן צִדְק֑וֹ יַגְדִּ֥יל תּוֹרָ֖ה ו̀יַאְדִּֽיר: ו̀יִבְט̀ח֣וּ ב֭̀ךָ יוֹד̀עֵ֣י שׁ̀מֶ֑ךָ כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹר̀שֶׁ֣יךָ י̌הֹוָֽה+++: י̌הֹוָ֥ה+++ אֲדֹנֵ֑ינוּ מָה־אַדִּ֥יר שִׁ֝מְךָ֗ בּ̀כׇל־הָאָֽרֶץ׃ חִ֭זְקוּ ו̀יַאֲמֵ֣ץ ל̀בַבְכֶ֑ם כׇּל־הַ֝מְיַחֲלִ֗ים לַֽיהֹוָֽה+++:
ואומר החזן קדיש "תתקבל״.
יִתְגַּדַּל ו̀יִתְקַדַּשׁ שׁ̀מֵיהּ רַבָּא (אמן) בּ̀עַלְמָֽא דִי־ב̀רָא, כִרְעוּתֵהּ, ו̀יַמ̀לִיךְ מַלְכוּתֵהּ, ו̀יַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מ̀שִׁיחֵהּ. (אמן) בּ̀חַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי ד̀כׇל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, ו̀אִמְרוּ אָמֵן. (אמן) י̀הֵא שְׁ̀מֵיהּ רַבָּא מ̀בָרַךְ ל̀עָלַם ל̀עַלְמֵֽי עַלְמַיָּֽא יִתְבָּרַךְ, ו̀יִשְׁתַּבַּח ו̀יִתְפָּאַר ו̀יִתְרוֹמַם ו̀יִתְנַשֵּׂא ו̀יִתְהַדַּר ו̀יִתְעַלֶּה ו̀יִתְהַלַּל שׁ̀מֵיהּ דּ̀קֻדְשָׁא בּ̀רִיךְ־הוּא. (אמן) ל̀עֵֽלָּא מִן כׇּל־בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבּ̀חָתָא ו̀נֶחָמָתָא, דַּאֲמִירָן בּ̀עַלְמָ̖א, ו̀אִמְרוּ אָמֵן. (אמן)
תִּתְקַבַּל צ̀לוֹתָֽנָא וּבָֽעוּתָֽנָא, עִם צ̀לֽוֹת̀הוֹן וּבָעֽוּת̀הוֹן דּ̀כׇל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, ק̝דָם אֲבוּנָא דּ̀בִשְׁמַיָּא ו̀אַרְעָא, ו̀אִמְרוּ אָמֵן. (אמן)
י̀הֵא שׁ̀לָמָא רַבָּא מִן שׁ̀מַיָּא, חַיִּים ו̀שָׂבָע וִישׁוּעָה ו̀נֶחָמָה, ו̀שֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאוּלָה וּסְלִיחָה ו̀כַפָּרָה ו̀רֶוַח ו̀הַצָּלָה לָנוּ וּלְכׇל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, ו̀אִמְרוּ אָמֵן. (אמן)
יפסע שלוש פסיעות לאחוריו בעודו כורע.
ואז יזקוף ויאמר עו̒שֶׂה שָׁלוֹם (בעשי״ת אומר: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו יכרע שוב ויפנה לשמאל בעודו כפוף ואז יזקוף ויאמר, הוּא בּ̀רַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ יכרע שוב ויפנה לימין בעודו כפוף ואז יזקוף ויאמר, ו̀עַל־כׇּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל יכרע שוב ויפנה לפניו בעודו כפוף ואז יזקוף ויאמר, ו̀אִמְרוּ אָמֵן. (אמן)
אומרים הציבור ״שיר למעלות״.
שִׁ֗יר לַֽמַּ֫עֲל֥וֹת, אֶשָּׂ֣א עֵ֭ינַֽי אֶל־הֶֽהָרִ֑ים, מֵ֝אַ֗יִן, יָבֹ֥א עֶזְרִֽי: עֶ֭זְרִֽי מֵעִ֣ם יְהֹוָ֑ה+++, עֹ֝שֵׂ֗ה, שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: אַל־יִתֵּ֣ן לַמּ֣וֹט רַגְלֶ֑ךָ, אַל־יָ֝נ֗וּם שֹֽׁמ̀רֶֽךָ: הִנֵּ֣ה לֹֽא־יָ֭נֽוּם ו̀לֹ֣א יִישָׁ֑ן, שׁ֝וֹמֵ֗ר יִשְׂרָאֵֽל: יְהֹוָ֥ה+++ שֹֽׁמ̀רֶ֑ךָ, יְהֹוָ֥ה+++ צִ֝לּ̀ךָ֗, עַל־יַ֥ד י̀מִינֶֽךָ: יוֹמָ֗ם הַשֶּׁ֥מֶשׁ לֹֽא־יַכֶּ֗כָּה, ו̀יָרֵ֥חַ בַּלָּֽיְלָה: יְֽהֹוָ֗ה+++, יִשְׁמׇרְךָ֥ מִכׇּל־רָ֑ע, יִ֝שְׁמֹ֗ר אֶת־נַפְשֶֽׁךָ: יְֽהֹוָ֗ה+++, יִשְׁמׇר־צֵֽאת̀ךָ֥ וּבוֹאֶ֑ךָ, מֵֽ֝עַתָּ֗ה ו̀עַד־עוֹלָֽם:
אח״כ יאמרו קדיש ״יהא שלמא״.
יִתְגַּדַּל ו̀יִתְקַדַּשׁ שׁ̀מֵיהּ רַבָּא (אמן) בּ̀עַלְמָֽא דִי־ב̀רָא, כִרְעוּתֵהּ, ו̀יַמ̀לִיךְ מַלְכוּתֵהּ, ו̀יַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מ̀שִׁיחֵהּ. (אמן) בּ̀חַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי ד̀כׇל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, ו̀אִמְרוּ אָמֵן. (אמן) י̀הֵא שְׁ̀מֵיהּ רַבָּא מ̀בָרַךְ ל̀עָלַם ל̀עַלְמֵֽי עַלְמַיָּֽא יִתְבָּרַךְ, ו̀יִשְׁתַּבַּח ו̀יִתְפָּאַר ו̀יִתְרוֹמַם ו̀יִתְנַשֵּׂא ו̀יִתְהַדַּר ו̀יִתְעַלֶּה ו̀יִתְהַלַּל שׁ̀מֵיהּ דּ̀קֻדְשָׁא בּ̀רִיךְ־הוּא. (אמן) ל̀עֵֽלָּא מִן כׇּל־בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבּ̀חָתָא ו̀נֶחָמָתָא, דַּאֲמִירָן בּ̀עַלְמָ̖א, ו̀אִמְרוּ אָמֵן. (אמן)
י̀הֵא שׁ̀לָמָא רַבָּא מִן שׁ̀מַיָּא, חַיִּים ו̀שָׂבָע וִישׁוּעָה ו̀נֶחָמָה, ו̀שֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאוּלָה וּסְלִיחָה ו̀כַפָּרָה ו̀רֶוַח ו̀הַצָּלָה לָנוּ וּלְכׇל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, ו̀אִמְרוּ אָמֵן. (אמן)
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בּ̀רַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ ו̀עַל כׇּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, ו̀אִמְרוּ אָמֵן. (אמן)
ואומר מברך הקדיש: בָּר̀כוּ אֶת י̌הֹוָה+++ הַמּ̀בֹרָךְ:
ועונים הקהל: בָּרוּךְ י̌הֹוָה+++ הַמּ̀בֹרָךְ ל̀עוֹלָם וָעֵד:
וחוזר אחר הקהל: בָּרוּךְ י̌הֹוָה+++ הַמּ̀בֹרָךְ ל̀עוֹלָם וָעֵד:
עָלֵֽינוּ ל̀שַׁבֵּֽחַ לַֽאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גּ̀דֻלָּה ל̀יוֹצֵר בּ̀רֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָֽׂנוּ כּ̀גוֹיֵי הָֽאֲרָצוֹת, ו̀לֹא שָׂמָֽנוּ כּ̀מִשְׁפּ̀חוֹת הָֽאֲדָמָה, שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵֽנוּ כָּהֶם ו̀גוֹרָלֵֽנוּ כּ̀כׇל־הֲמוֹנָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּֽחֲוִים לָהֶֽבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלּ̀לִים אֶל־אֵל לֹֽא יוֹשִׁיעַ. וַֽאֲנַֽחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים יפסיק מעט ואז יכרע מעט את ראשו לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַֽמּ̀לָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַֽיִם ו̀יוֹסֵד אָֽרֶץ, וּמוֹשַׁב י̀קָרוֹ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בּ̀גׇבְהֵי מ̀רוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵֽינוּ, ו̀אֵין עוֹד אַחֵר, אֱמֶת מַלְכֵּֽנוּ ו̀אֶֽפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: ו̀יָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־ל̀בָבֶךָ֒ כִּ֤י י̌הֹוָה+++֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל ו̀עַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד:
עַל כֵּן נ̀קַוֶּה לָךְ, י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵֽינוּ, לִרְאוֹת מ̀הֵרָה בּ̀תִפְאֶֽרֶת עֻזָּךְ, ל̀הַֽעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָֽרֶץ, ו̀הָֽאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּֽרֵתוּן, ל̀תַקֵּן עוֹלָם בּ̀מַלְכוּת שַׁדַּי, ו̀כׇל־בּ̀נֵי בָשָׂר יִקְר̀אוּ בִשְׁמֶֽךָ, ל̀הַפְנוֹת אֵלֶֽיךָ כׇּל־רִשְׁעֵי אָֽרֶץ. יַכִּֽירוּ ו̀יֵֽד̀עוּ כׇּל־יֽוֹשׁ̀בֵי תֵבֵֽל, כִּי ל̀ךָ תִכְרַע כׇּל־בֶּֽרֶךְ, תִּשָּׁבַע כׇּל־לָשׁוֹן. ל̀פָנֶֽיךָ, י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵֽינוּ יִכְר̀עוּ ו̀יִפֹּֽלוּ, ו̀לִכְבוֹד שִׁמְךָ י̀קָר יִתֵּֽנוּ, וִיקַבּ̀לוּ כֻלָּם אֶת־עֹל מַלְכוּתֶֽךָ, ו̀תִמְלוֹךְ עֲלֵיהֶם מ̀הֵרָה ל̀עוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלּ̀ךָ הִיא, וּלְעֽוֹל̀מֵי עַד תִּמְלוֹךְ בּ̀כָבוֹד. כַּכָּתוּב בּ̀תוֹרָתָךְ: י̌הֹוָ֥ה+++ ׀ יִמְלֹ֖ךְ ל̀עֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ ו̀נֶאֱמַר: ו̀הָיָ֧ה י̌הֹוָ֛ה+++ ל̀מֶ֖לֶךְ עַל־כׇּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה י̌הֹוָ֛ה+++ אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד׃
וּבְתוֹרָת̀ךָ הַקּ̀דוֹשָׁה י̌הֹוָה+++ אֱלֹהֵינוּ כָּתוּב לֵּאמֹר: שׁ̀מַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל י̌הֹוָ֥ה+++ אֱלֹהֵ֖ינוּ י̌הֹוָ֥ה+++ ׀ אֶחָֽד׃
אֲ̀שֶׁר־נִ̀שְׁבַּ֥עְתָּ לַ̀אֲבֹתֵ֖ינוּ מִ֥̀ימֵי קֶֽ̀דֶם ר״ת שם קדוש אנלמ״ק׃
טוב לומר פסוקים אלו בסיום ״עלינו לשבח״.
וַיֹּאמֶר֩ אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע ל̀ק֣וֹל ׀ י̌הֹוָ֣ה+++ אֱלֹהֶ֗יךָ ו̀הַיָּשָׁ֤ר בּ̀עֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה ו̀הַֽאֲזַנְתָּ֙ ל̀מִצְו̓תָ֔יו ו̀שָׁמַרְתָּ֖ כׇּל־חֻקָּ֑יו כׇּֽל־הַמַּֽחֲלָ֜ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי ב̀מִצְרַ֨יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י י̌הֹוָ֖ה+++ רֹפ̀אֶֽךָ׃ עֵץ־חַיִּ֣ים הִ֭יא לַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ וֽ̀תֹמְכֶ֥יהָ מ̀אֻשָּֽׁר׃ דּ̀רָכֶ֥יהָ דַרְכֵי־נֹ֑עַם וֽ̀כׇל־נ̀תִ֖יבוֹתֶ֣יהָ שָׁלֽוֹם׃ מִגְדַּל־עֹ֭ז שֵׁ֣ם י̌הֹוָ֑ה+++ בּֽוֹ־יָר֖וּץ צַדִּ֣יק ו̀נִשְׂגָּֽב׃ כִּי־בִ֭י יִרְבּ֣וּ יָמֶ֑יךָ ו̀יוֹסִ֥יפוּ לּ̀֝ךָ֗ שׁ̀נ֣וֹת חַיִּֽים׃