ויאמר ה' לה. על ידי שליח, נ לשם נאמר ברוח הקדש, והוא אמר לה: שני גוים בבטנך. גיים כתיב ס כמו (המו) גאים, אלו אנטונינוס ורבי, שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת, ע לא בימות החמה ולא בימות הגשמים: ושני לאמים. אין לאום פ אלא מלכות: ממעיך יפרדו. מן המעים הם נפרדים, זה לרשעו צ וזה לתומו: מלאם יאמץ. לא ישוו בגדולה, כשזה קם זה נופל, ק וכן הוא אומר אמלאה החרבה (יחזקאל כו, ב.), לא נתמלאה צור אלא מחרבנה של ירושלים: