א שְׁנַת תק"ע לֵיל שַׁבָּת רֹאשׁ-חֹדֶשׁ אִיָּר, הָיְתָה שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה בִּבְּרֶסְלֶב וְנִשְׂרַף גַּם בֵּיתוֹ. אַחַר-כָּךְ, בְּיוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁאַחַר שַׁבָּת נָסַע לְאוּמֶין. כִּי מִקֹדֶם, בַּשָּׁבוּעַ הַקּוֹדֶמֶת, שָׁלַח אִישׁ אֶחָד לִקְבּעַ לוֹ שָׁם דִּירָה בְּבֵית רנ"נ. וְרָאִינוּ יְשׁוּעַת הַשֵּׁם, שֶׁמְּכֻוָּן מַמָּשׁ בַּשָּׁבוּעַ הַקּוֹדֵם שָׁלַח אֶת הַשָּׁלִיחַ הַנַּ"ל, וּבְיוֹם רִאשׁוֹן תֵּכֶף אַחַר הַשְּׂרֵפָה בָּא שָׁלִיחַ שֶׁיִּסַּע לְשָׁם כִּי הֵם מְרֻצִּים לְקַבְּלוֹ שָׁם. וְנָסַעְתִּי גַּם-כֵּן עִמּוֹ.
בַּדֶּרֶךְ פָּגַע בָּנוּ רַבִּי מֵאִיר מִטֶּעפְּלִיק וְהוּא הָיָה הַשָּׁלִיחַ הָרִאשׁוֹן הַנַּ"ל, וְיָרַד רַבִּי מֵאִיר מֵהָעֲגָלָה שֶׁלּוֹ וְעָמַד עַל הָעֲגָלָה שֶׁלָּנוּ וְדִבֵּר עִמּוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל. וְסִפֵּר רַבִּי מֵאִיר לְרַבֵּנוּ זַ"ל, אֵיךְ הֵם מְרֻצִּים לְקַבְּלוֹ שָׁם, וְשֶׁשָּׁם הִיא דִּירָה יָפָה מְאֹד.
עָנָה-וְאָמַר, הֲלֹא הַכֹּל שֶׁלָּנוּ. כִּי חַיָּב אָדָם לוֹמַר בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם, כִּי נוֹסֵעַ כָּאן נַחְמָן וְנָתָן, וְאִם-כֵּן הַכֹּל שֶׁלָּנוּ. וְצִוָּה שֶׁלֹּא לְדַבֵּר מִזֶּה, וְאָמַר, הֲלֹא רַבִּי מֵאִיר מְדַיֵּק בִּשְׁמָא. וְאָמַר שֶׁתֵּכֶף בְּנָסְעוֹ מִבְּרֶסְלֶב בָּא עַל דַּעְתּוֹ זֹאת וְנִכְנַס בְּלִבּוֹ מְאֹד, אַךְ לֹא רָצָה לְדַבֵּר מִזֶּה, רַק עַל-יְדֵי רַבִּי מֵאִיר שֶׁפָּגַע בָּנוּ עַל-יְדֵי-זֶה גִּלָּה זֹאת, כִּי זֶה בְּחִינוֹת נִסְתָּרוֹת, כִּי הֵם סִתְרֵי הַנְהָגוֹתָיו.
וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: כָּךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם וְכוּ'. וְאָמַר אָז בְּדֶרֶךְ צַחוּת: אִם הָיוּ אוֹמְרִים לְאֶחָד רַבִּי נַחְמָן-נָתָן. וְדִבֵּר אָז מֵעִנְיַן קִדּוּשׁ, וּפָשַׁט יָדוֹ כְּמוֹ בִּשְׁעַת הַקִּדּוּשׁ שֶׁאוֹחֲזִין הַכּוֹס, וְאָמַר, זֶה הַקִּדּוּשׁ יִהְיֶה נַעֲשָׂה בְּבַיִת שֶׁלֹּא הִזְכִּירוּ שָׁם בְּשׁוּם פַּעַם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאָמַר אָז עִנְיָן הַנִּדְפַּס בְּסִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת הַמַּתְחִיל: הִפְלִיג מְאֹד בִּגְדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ' (שיחות הר"ן ג'):