יג אָמַר מָשָׁל, לְעִנְיַן אֲנָשִׁים הַיְדוּעִים הַנִּכְנָסִים אֶצְלוֹ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, וְסִפְּרוּ לְפָנָיו כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שְׁטוּת הַנִּמְצָאִים בְּסִפְרֵיהֶם, אָמַר: בְּקָרוֹב יִכְלֶה אֶצְלָם הַכֹּל, כִּי קַל וּמְהֵרָה לֹא יִהְיֶה לָהֶם מַה לְּסַפֵּר.
וְאָמַר מָשָׁל נָאֶה, מַה שֶּׁמְּסַפְּרִים מֵאֶחָד שֶׁפָּגַע בּוֹ גַּזְלָן וְרָצָה לְגוֹזְלוֹ, וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַגַּזְלָן: יֵשׁ לְךָ מָעוֹת? הֵשִׁיב: יֵשׁ לִי, בְּוַדַּאי אֶתֵּן לְךָ כָּל הַמָּמוֹן בִּשְׁבִיל נַפְשִׁי. וְגָזַל אוֹתוֹ הַגַּזְלָן. אַחַר-כָּךְ אָמַר זֶה הַנִּגְזָל אֶל הַגַּזְלָן: אֵיךְ אָבוֹא לְבֵיתִי בְּלִי מָמוֹן? כִּי הָיִיתִי נָע וָנָד מִבֵּיתִי כָּל-כָּךְ זְמַן וְעַתָּה אֵיךְ אָבוֹא רֵיקָם לְבֵיתִי? בְּכֵן, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתִּהְיֶה מוֹרֶה בִּקְנֵה שְׂרֵפָה שֶׁלְּךָ אֶת הַכּוֹבַע שֶׁלִּי כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר שֶׁפָּגַע בִּי גַּזְלָן.
וְכֵן עָשָׂה הַגַּזְלָן. אַחַר-כָּךְ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עוֹד שֶׁיִּירֶה בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת אֲחֵרִים. בַּסּוֹף הֵשִׁיב הַגַּזְלָן אֵין לִי עוֹד פִּילְוֶויר [אַבַק שְׂרֵפָה-פְּצָצָה]. וְאָז כְּשֶׁהֵשִׁיב שֶׁאֵין לוֹ עוֹד פִּילְוֶויר, עָנָה הַנִּגְזָל עַתָּה שֶׁאֵין לְךָ עוֹד פִּילְוֶויר בֹּא לְכָאן, וְתָפַס אוֹתוֹ בְּעָרְפּוֹ וְקָרָא לְסִיעָתוֹ וְהִתְגַּבֵּר עַל הַגַּזְלָן וְנִצְּחוֹ.
וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן לְהַשּׁוֹמְעִים שֶׁעָמְדוּ בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲמָד כְּשֶׁסִּפֵּר זֹאת: