חיי מוהר״ן · שִׂיחוֹת הַשַּׁיָּכִים לְסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת

ג (התחלת השיחה בשיחות הר"ן סימן קמ"ח) הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה הַנַּ"ל הִתְחִילָה אַחַר שֶׁסִּפֵּר עִם הַחַזָּן רַבִּי יוֹסֵף דְּפֹּה, וַאֲנַחְנוּ עָמַדְנוּ לְפָנָיו. וְהַחַזָּן הַנַּ"ל הָיָה מַלְבּוּשׁוֹ קָרוּעַ.

עָנָה וְאָמַר לְהַחַזָּן: הֲלֹא אַתֶּם בַּעַל תְּפִלָּה שֶׁעַל יָדָהּ נִמְשָׁךְ הַכֹּל (הַיְנוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת), וּמַדּוּעַ לֹא יִהְיֶה לָכֶם מַלְבּוּשׁ (שֶׁקּוֹרִין "קַאפָאטִין")? וּבְתוֹךְ כָּךְ הִתְחִיל לְסַפֵּר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: כְּבָר הָיָה מַעֲשֶׂה כָּזֹאת שֶׁהָיָה בַּעַל תְּפִלָּה, וְסִפֵּר כָּל הַמַּעֲשֶׂה.

וּבִתְחִלַּת סִפּוּרוֹ לֹא יָדַעְנוּ שֶׁמְּסַפֵּר מַעֲשֶׂה מִמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁלּוֹ, רַק סָבַרְנוּ שֶׁמְּסַפֵּר מַעֲשֶׂה סְתָם שֶׁאֵרַע כָּךְ. רַק אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁנִּכְנַס בִּדְבָרִים, הֵבַנְנוּ נוֹרְאוֹת הָעִנְיָן שֶׁמְּסַפֵּר, שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה נוֹרָאָה מִמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵם סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת:

ד שַׁיָּךְ לְהַתְחָלַת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס הַנִּדְפָּס בְּהַשִּׂיחוֹת סִימָן קמ"ט, עַיֵּן שָׁם. אַחַר תֵּבוֹת: "אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ פַּעַם אַחַת הָיוּ שְׂמֵחִים", צָרִיךְ לִהְיוֹת: וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר אָז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: מָה אַתֶּם יוֹדְעִים אֵיךְ לִשְׂמֹחַ מִתּוֹךְ מָרָה שְׁחוֹרָה, אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ פַּעַם אֶחָד הָיוּ שְׂמֵחִים וְכוּ'.

נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁהַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר הֵם חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד, וּרְאוּיִים לְדָרְשָׁם בָּרַבִּים, לַעֲמֹד בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת וּלְסַפֵּר מַעֲשֶׂה מֵאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר, כִּי הֵם חִדּוּשִׁים גְּבוֹהִים וְנוֹרָאִים מְאֹד.

(אָמַר הַמַּעְתִּיק, שָׁמַעְתִּי מִפִּי הָרַב נַפְתָּלִי זַ"ל שֶׁאַחַר שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל הַמַּעֲשֶׂה מְהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס, הִפְלִיג בְּמַעֲלָתָהּ מְאֹד, וְאָמַר, שֶׁרַשָּׁאִין לִסַּע לִבְּרָאד וְלִכָּנֵס בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְלוֹמַר לְהַשַּׁמָּשׁ שֶׁיְּקַבֵּץ הָעוֹלָם לִדְרָשָׁה, וּלְהַכּוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן (כַּנָּהוּג קֹדֶם הַדְּרָשָׁה לְהַשְׁקִיט הֶמְיַת הָעָם), וּלְסַפֵּר לָהֶם זֹאת הַמַּעֲשֶׂה):

ה שַׁיָּךְ לְהַשִּׂיחוֹת (שיחות הר"ן) סִימָן קנ"א אַחַר תֵּבוֹת "נִשְׂגְּבוֹת מַעֲלָתָם".

אַחַר-כָּךְ בְּיוֹם רִאשׁוֹן אַחַר חֲצוֹת עָמַדְנוּ לְפָנָיו, וְדִבֵּר עִמָּנוּ. וּבְתוֹךְ הַשִּׂיחָה דִּבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר (שֶׁקּוֹרִין "וֶוערְטִיל") [בְדִיחוּתָא] עַל הַכַּת הַנִּקְרָאִים חַבַּ"ד.

אַחַר-כָּךְ דִּבֵּר מֵעִנְיַן כְּתֵפַיִם רְחָבִים.

אַחַר-כָּךְ מֵאוֹתָהּ הַשִּׂיחָה נִתְגַּלְגֵּל שֶׁשָּׁאַל הֵיכָן אָנוּ עוֹמְדִים בְּהַמַּעֲשֶׂה, וְהֵשַׁבְנוּ לוֹ בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי. וְאָז סִפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַחֲמִישִׁי, וְסִפְּרָהּ בְּשִׂמְחָה:

ו שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁאָמַר, שֶׁשָּׁמַע מִפִּי רַבֵּנוּ זַ"ל הַמַּעֲשֶׂה מֵעִנְיַן הַצַּדִּיק שֶׁנָּפַל פַּעַם אֶחָד לְעַצְבוּת גָּדוֹל, שֶׁהֶחֱיָה אֶת עַצְמוֹ עִם מַה שֶּׁזָּכַר עַצְמוֹ גֹדֶל הַחֶסֶד שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי, שֶׁנִּדְפַּס כְּבָר בְּסִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת עַיֵּן שָׁם, שֶׁנִּכְתְּבָה כְּפִי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ זַ"ל בְּעַצְמוֹ.

וְאָמַר הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁהוּא שָׁמַע מַעֲשֶׂה זֹאת מִפִּי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּסִגְנוֹן אַחֵר קְצָת. וְאָמַר, שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהָיָה צַדִּיק אֶחָד גָּדוֹל בְּמַעֲלָה שֶׁהָיָה מִמָּארֵי דְּחֻשְׁבְּנָא, שֶׁהָיָה מְחַשֵּׁב עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם אִם עָשָׂה עֲבוֹדַת ה' בִּשְׁלֵמוּת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּפִי דַּרְכּוֹ תָּמִיד.

וְחִשֵּׁב הַדְּבָרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וּמָצָא שֶׁלֹּא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. כְּגוֹן שֶׁהָיָה צָרִיךְ לֵילֵךְ אָנֶה וָאָנָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת כָּךְ וְכָךְ פְּעָמִים כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ כְּפִי הַשָּׂגָתוֹ הַגָּבוֹהַּ, וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא הָלַךְ כָּל-כָּךְ בַּבַּיִת כָּרָאוּי לוֹ. וְעַל-יְדֵי-זֶה נָפַל בְּדַעְתּוֹ מְאֹד, עַד שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ. עַד שֶׁהֶחֱיָה עַצְמוֹ בְּמַה שֶׁזָּכָה שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי. וְגַם בְּסִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה הָיָה קְצָת שִׁנּוּי וְאֵינִי זוֹכֵר יוֹתֵר.

וּמִזֶּה הָעִנְיָן תָּבִין מַעֲלַת הַפְלָגַת אוֹתוֹ הַצַּדִּיק, כַּמָּה הָיָה גָּדוֹל בְּמַעֲלָתוֹ שֶׁהָיָה לוֹ עֲבוֹדָה גָּבוֹהַּ בְּמָה שֶׁהָלַךְ אָנֶה וָאָנָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת, עַד שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁמִּעֵט לְפִי דַּעְתּוֹ בַּעֲבוֹדָה זֹאת, הִצְטַעֵר כָּל-כָּךְ עַד שֶׁכִּמְעַט לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ, לוּלֵא שֶׁהִזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי.

רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים וְצַעֲרָם עַל מִעוּטָם בַּעֲבוֹדָתָם, עַד הֵיכָן עַד הֵיכָן מַגִּיעַ, אַשְׁרֵי לָהֶם:

ז שַׁיָּךְ לָעִנְיָן הַנִּדְפָּס בְּסוֹף סִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת הַמַּתְחִיל: דַּע, שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי פָּלָטִין בְּאֶחָד דָּר מֶלֶךְ וּבְאֶחָד דָּר עֶבֶד וְכוּ'. כְּשֶׁעוֹבְדִין הַשֵּׁם וַעֲדַיִן הוּא בִּבְחִינַת עֶבֶד, עֲדַיִן הוּא בִּבְחִינַת אָרוּר חַס וְשָׁלוֹם. וְיֵשׁ בְּחִינַת עֶבֶד בִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "מֹשֶׁה עֶבֶד ה'". וְדַע, שֶׁיֵּשׁ מִצְוָה, שֶׁעַל יָדָהּ יוֹצְאִים מִבְּחִינַת עֶבֶד, וְהִיא מִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים (ועיין לקמן סימן ס"ט):