שִׂיחוֹת הַשַּׁיָּכִים לְשִׂיחוֹת הָרַ"ן

ח שַׁיָּךְ לְהַשִּׂיחָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּסוֹף סִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת הַמַּתְחִיל: "הִפְלִיג מְאֹד בִּגְדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ" (שיחות הר"ן ג'). וְשָׁם חָסֵר קְצָת וְלֹא נִכְתַּב כָּרָאוּי, וְכֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת:

בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל הָעֲגָלָה, בְּעֵת שֶׁנָּסַעְתִּי עִמּוֹ מִפֹּה בְּרֶסְלֶב לְאוּמֶין לְהִסְתַּלֵּק שָׁם, עָנָה וְאָמַר: הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד וְאֵין יוֹדְעִים כְּלָל וְכוּ'. וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "גָּאט אִיז גְּרוֹיס" (וּמָשַׁךְ תֵּבַת "גְּרוֹיס" [גָּדוֹל] בִּנְעִימוּת נִפְלָא לְמַעְלָה, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר זֹאת בִּכְתָב כְּלָל). "מֶען וֵוייסְט גָּאר נִישְׁט סֶע טוּאֶין זִיךְ אוֹיף דֶער וֶועלְט אַזָאלְכֶע זַאכִין מֶען וֵוייזְט גָּאר נִיט" [הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָדוֹל אֵין יוֹדְעִים כְּלָל. נַעֲשִׂים דְּבָרִים כָּאֵלּוּ בָּעוֹלָם אֵין יוֹדְעִים כְּלָל].

וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: הֲלֹא כְּבָר אֲמַרְתֶּם שֶׁעַתָּה נוֹדַע לָכֶם עִנְיַן תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע וְכוּ'? הֵשִׁיב: "זִינְט אִיךְ בִּין אַרוֹיס פוּן בְּרֶסְלֶב בִּיז אַהֶער וֵוייז אִיךְ שׁוֹין אוֹיךְ נִיט" [מֵאָז שֶׁיָּצָאתִי מִבְּרֶסְלֶב עַד כַּאן כְּבָר גַּם אֵינִי יוֹדֵעַ]. (כָּל זֶה אָמַר בִּשְׁעַת הַשִּׂיחָה הַנַּ"ל, וְאָז לֹא הָיָה כִּי-אִם שָׁעָה קַלָּה מֵעֵת שֶׁיָּצָא מִבְּרֶסְלֶב.

וְאִם אַתָּה בָּקִי קְצָת בְּעַמְקוּת שִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, תָּבִין מִזֶּה מְעַט עֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ. כִּי כְּבָר אָמַר שֶׁהָאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁלּוֹ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר וְכוּ', וְעַתָּה הִתְפָּאֵר שֶׁבְּשָׁעָה קַלָּה כָּזוֹ שׁוּב אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל):

ט שַׁיָּךְ לְהַשִּׂיחָה לְעִנְיַן דָּאקְטוֹרִים, שֶׁצְּרִיכִים לְהִתְרַחֵק מֵהֶם מְאֹד בְּתַכְלִית הָרִחוּק עַיֵּן שָׁם (סימן נ' שיחות הר"ן).

וְאָמַר, שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, אִם הָיָה אֶחָד בָּא אֶצְלוֹ, וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ שֶׁיִּתֵּן לְהַחוֹלֶה הַכָּאָה גְּדוֹלָה עִם עֵץ עָב שֶׁקּוֹרִין "דְּרוּק", בְּוַדַּאי הָיָה נִבְהָל מִזֶּה. וַהֲרֵי כְּשֶׁמּוֹסֵר אֶת הַחוֹלֶה בְּיַד הַדָּאקְטֶיר הֲרֵי הוּא כְּמוֹסֵר אוֹתוֹ לְרוֹצֵחַ מַמָּשׁ. כִּי רְפוּאוֹתָיו בְּוַדַּאי יַזִּיקוּ לוֹ יוֹתֵר מֵהַכָּאַת הָרוֹצֵחַ, וְאֵיךְ יִתְרַצֶּה לְהָמִית הַחוֹלֶה בְּיָדַיִם? וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר לְהַחוֹלֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בְּהַצָּלָתוֹ עַל-כֵּן הוּא מוֹסְרוֹ לְהַדָּאקְטֶיר? אִם-כֵּן, יִקְרָא אֶחָד שֶׁיַּכֶּה אֶת הַחוֹלֶה תֵּכֶף מַכַּת רְצִיחָה. וְהָבֵן הֵיטֵב.

(וּמַה שֶּׁרַבֵּנוּ זַ"ל נָסַע בְּעַצְמוֹ לְלֶעמְבֶּערְגְּ וְעָסַק שָׁם בִּרְפוּאוֹת יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת וּדְבָרִים נִסְתָּרִים מְאֹד. כִּי לֹא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ כְּלָל בְּמַה שֶׁנָּסַע לְשָׁם בִּשְׁבִיל הָרְפוּאוֹת, רַק בִּשְׁבִיל דְּבָרִים אֲחֵרִים הַיְדוּעִים לוֹ.

וּכְמוֹ שֶׁכָּל הַנְּסִיעוֹת שֶׁלּוֹ הָיוּ פְּלִיאוֹת נֶעְלָמוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת, כְּמוֹ הַנְּסִיעָה לְקַאמֶינִיץ וּלְנָאוְורִיטְשׁ וּלְשַׁארִיגְרַאד וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, הַמֻּזְכָּרִים קְצָת בִּדְבָרֵינוּ, כִּי הָיָה לוֹ בָּזֶה סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת מְאֹד הַנֶּעְלָמוֹת מֵעֵין כָּל חָי. וּכְמוֹ שֶׁפַּעַם אַחַת כְּשֶׁבָּא מֵהַדְּרָכִים הַנַּ"ל, סִפֵּר אֵיזֶה מַעֲשֶׂה נוֹרָאָה (מִזְּבוּב וְעַכָּבִישׁ) הַמְבֹאָר בְּסִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת, וְאָמַר שֶׁזֹאת הַמַּעֲשֶׂה מְבָאֶרֶת עִנְיַן הַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ.

וּבֶאֱמֶת הַדָּבָר סָתוּם וְחָתוּם מְאֹד, כִּי מִי יוּכַל לַעֲמֹד בְּסוֹד הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר, אוֹ בְּסוֹד הַנְּסִיעוֹת וְהַהַנְהָגוֹת הַנִּפְלָאוֹת הַנֶּעְלָמוֹת שֶׁלּוֹ. וּכְמוֹ כֵן הָיְתָה הַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ לְלֶעמְבֶּערְגְּ. וּמֵאַחַר שֶׁיָּצָא וּבָא לְשָׁם, הָיָה מֻכְרָח מִן הַשָּׁמַיִם לַעֲסֹק שָׁם בִּרְפוּאוֹת מִטְּעָמִים וְסוֹדוֹת הַיְדוּעִים לוֹ. אֲבָל כְּשֶׁבָּא מִשָּׁם, אָז דַּיְקָא הִרְבָּה לְסַפֵּר בְּיוֹתֵר מֵהַרְחָקַת הָרְפוּאוֹת. וְאָמַר אָז כַּמָּה תוֹרוֹת. וְגַם מִקֹדֶם שֶׁנָּסַע לְלֶעמְבֶּערְג הָיָה מְדַבֵּר מֵעִנְיַן זֶה, אֲבָל אַחַר-כָּךְ הָיָה מְדַבֵּר הַרְבֵּה מְאֹד מִזֶּה לְהִתְרַחֵק מֵהֶם בְּתַכְלִית הַרִחוּק):

י שַׁיָּךְ לְהַשִּׂיחָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּסוֹף סִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת הַמַּתְחֶלֶת: "יֵשׁ דָּבָר שֶׁפּוֹרֵחַ בַּמַּחֲשָׁבָה" (שיחות הר"ן נ"ח). זֹאת הַשִּׂיחָה שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ עַל הָעֲגָלָה קֹדֶם שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה שֶׁל: "דַּיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ, בְּחִינַת דְּיוֹ עַל הַסֵּפֶר" עַיֵּן שָׁם (בלקוטי א' בסימן קצ"ב).

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: שֶׁנָּסַעְתִּי עִמּוֹ עַל הָעֲגָלָה לְלַוּוֹתוֹ כְּשֶׁנָּסַע לִטְשֶׁעהרִין עַל שַׁבַּת שִׁירָה. וְאָז בַּדֶּרֶךְ אָמַר, שֶׁפָּרַח לְפָנָיו בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע אֵיזֶה דָּבָר, וְאָמַר אָז עִנְיָן הַנַּ"ל.

וְאָז דִּבֵּר עִמִּי הַרְבֵּה, וְחִזֵּק אוֹתִי, וְנִחַם אוֹתִי אָז הַרְבֵּה בִּדְבָרִים עֲרֵבִים וּנְעִימִים, וְהֵשִׁיב אֶת נַפְשִׁי מְאֹד. וְאָמַר לִי: הֲלֹא הַכֹּל יִתְבַּטְּלוּ לִפְנֵי הַנַּחַת רוּחַ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ. וְכִי זֶה מְלָאכָה לַעשׂוֹת טוֹבָה לְהָאָדָם בָּעוֹלָם הַבָּא לְבַד, אֶלָּא שֶׁגַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה יִהְיֶה טוֹב לוֹ.

עַד שֶׁמֵּרִבּוּי הַהִתְקָרְבוּת שֶׁקֵּרֵב אוֹתִי אָז, וְהִתְגַּלּוּת הָאַהֲבָה בִּדְבָרִים מְתוּקִים שֶׁדִּבֵּר עִמִּי, נִתְעוֹרְרוּ אֶצְלִי דְּמָעוֹת לִבְכּוֹת מֵחֲמַת שִׂמְחָה:

אַחַר שֶׁאָמַר הַשִּׂיחָה הַמַּתְחֶלֶת: "הֲיִתָּכֵן שֶׁאָנוּ מַנִּיחִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִגְזֹר גְּזֵרוֹת" (שיחות הר"ן סימן ע'). אָמַר אַחַר כָּךְ דִּבְרֵי צַחוּת: "אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ". לִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ' דָאמֶען. שֶׁהַתֵּבָה הַזֹּאת הִיא בִּלְשׁוֹנָם "טְרַאכְטִין":

יא שַׁיָּךְ לַשִּׂיחוֹת שֶׁאַחַר סִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת, מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם שֶׁצְּרִיכִין בַּתְּפִלָּה לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ רֹגֶז וְכוּ' (שיחות הר"ן ע"ד).

וְאָמַר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע" (קדושין ל:). יַרְגִּיז דַּיְקָא, לְשׁוֹן רֹגֶז, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ רֹגֶז בִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל לְעִנְיַן תְּפִלָּה:

יב שַׁיָּךְ לְלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן שֶׁאֵצֶל הַמַּעֲשִׂיּוֹת לַמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל: "דַּע שֶׁיֵשׁ חֲבִילוֹת" וְכוּ' (שיחות הר"ן פ"ט). וְחָסֵר שָׁם מִשּׁוּרָה ט' עַד שׁוּרָה ה' שֶׁבְּדַף י"ד הַסָּמוּךְ.

וְכֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת: "מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן". הַיְנוּ עָווֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה (וּבָזֶה מְדֻיָּק מְאֹד לְשׁוֹן "רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן". כִּי עַל-פִּי פְּשׁוּטוֹ תָּמוּהַּ, אֵיךְ שַׁיָּךְ שְׁתֵּי פְּעָמִים רִאשׁוֹן? כִּי אֵין רִאשׁוֹן אֶלָּא אֶחָד? אַךְ עַל-פִּי הַנַּ"ל מְדֻיָּק הֵיטֵב. כִּי הַיְנוּ עָווֹן רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ"ל).

וַאֲזַי, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַעֲבִיר עָווֹן רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה, שֶׁכָּל שְׁאָרֵי הָעֲווֹנוֹת שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה הָיוּ תְּלוּיִים וְנִגְרָרִים אַחַר הֶעָווֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ"ל.

וְעַכְשָׁו, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הֶעֱבִיר וּבִטֵּל הֶעָווֹן רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה, וְעַתָּה, מֵהֵיכָן יְקַבְּלוּ שְׁאָר הָעֲווֹנוֹת שֶׁל כָּל חֲבִילָה וַחֲבִילָה חִיּוּת, מֵאַחַר שֶׁנִּתְבַּטֵּל וְנִפְסַק שָׁרְשָׁם שֶׁהוּא הֶעָווֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ"ל?

וַאֲזַי שְׁאָרֵי הָעֲווֹנוֹת שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה שָׁבִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבָאִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתֵּן לָהֶם חִיּוּת, וַאֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ נוֹתֵן לָהֶם חִיּוּת, וְנִפְטָר הָאָדָם מֵהֶם, כִּי אֵין צָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם עוֹד חִיּוּת עַכְשָׁו, אַחַר שֶׁזָּכָה לְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ לְהַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְכוּ' כַּנַּ"ל. כִּי עַכְשָׁו שָׁבוּ שַׁאֲרֵי הָעֲווֹנוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ חִיּוּת.

וְזֶהוּ בְּחִינַת: "אֲלַמְּדָה פוֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ" (תהלים נ"א). "דְּרָכֶיךָ", זֶהוּ בְּחִינַת הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ" (שמות ל"ג). וְהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים.

הַיְנוּ, כְּשֶׁלּוֹמְדִים לַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַנַּ"ל, אָז הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ"ל. אָז: "וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ". הַיְנוּ, שֶׁהַחֲטָאִים הַנִּשְׁאָרִים שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ, כִּי חוֹזְרִים וְשָׁבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְקַבֵּל חִיּוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, מֵאַחַר שֶׁנִּפְסַק שָׁרְשָׁם שֶׁהוּא הֶעָווֹן הָרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הֶעֱבִירוֹ עַל-יְדֵי הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים. אַךְ מֵאַיִן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹתֵן לָהֶם חִיּוּת וְכוּ':

יג שַׁיָּךְ לְמַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּהַשִּׂיחוֹת, שֶׁהַחֹרֶף הִיא בְּחִינַת עִבּוּר וְקַיִץ הוּא בְּחִינַת לֵדָה (סימן צ"ח).

וְאָז דִּבֵּר עִמָּנוּ שִׂיחָה נִפְלָאָה וְנִשְׁכַּח הָרֹב. וּמַה שֶּׁאֲנִי זוֹכֵר עֲדַיִן הוּא, מַה שֶּׁדִּבֵּר אָז מֵעִנְיַן הַקַּיִץ שֶׁהָיָה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא. כִּי שִׂיחָה זוֹ הָיְתָה בִּימֵי נִיסָן קֹדֶם פֶּסַח, בְּעֵת שֶׁהָיָה הַבְּרִית שֶׁל בְּנוֹ שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם זַ"ל בְּיוֹם שְׁלִישִׁי לַמִּילָה.

וְדִבֵּר אָז, שֶׁבַּחֹרֶף כָּל עֲשָׂבִים וְכָל הַצְּמָחִים כֻּלָּם מֵתִים, כִּי בָּטֵל כֹּחָם בַּחֹרֶף וְהֵם אָז בִּבְחִינַת מִיתָה, וּכְשֶׁבָּא הַקַּיִץ כֻּלָּם נִתְעוֹרְרִים וְנֶחֱיִים. וְאָז טוֹב וְיָפֶה כְּשֶׁיּוֹצְאִים לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, שִׂיחָה זוֹ תְּפִלָּה, וּתְחִנָּה וְכִסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאָז, כָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה הַמַּתְחִילִים לִחְיוֹת אָז וְלִצְמֹחַ, כֻּלָּם נִכְסָפִים וְנִכְלָלִים בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ וְשִׂיחָתוֹ.

וְהֶאֱרִיךְ אָז בְּשִׂיחָה נִפְלָאָה בְּעִנְיַן זֶה וְעוֹד בִּשְׁאָר עִנְיָנִים:

יד שַׁיָּךְ לְהַשִּׂיחָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּסִימָן ל' [ל"ט], מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם שֶׁצְּרִיכִין לְהַכּוֹת הָרֹאשׁ בַּקִּיר, הַיְנוּ לְהַכּוֹת הָרֹאשׁ שֶׁהוּא הַמֹּחַ בְּקִירוֹת הַלֵּב וְכוּ' עַיֵּן שָׁם.

אַחַר-כָּךְ שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר" (ישעיה ל"ח), שֶׁהֵסֵב וְהִמְשִׁיךְ הַפָּנִים, שֶׁהוּא הַמֹּחַ וְהַדַּעַת אֶל קִירוֹת הַלֵּב. הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר הַפָּנִים הוּא הַחָכְמָה וְהַדַּעַת, שֶׁהוּא אוֹר הַפָּנִים כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ה):