חיי מוהר״ן · שִׂיחוֹת הַשַּׁיָּכִים לְסֵפֶר הַמִּדּוֹת

יז שַׁיָּךְ לָאָלֶף-בֵּית הֶחָדָשׁ אוֹת דַּעַת סִימָן א' בְּסוֹפוֹ: "וְגַם יוֹדֵעַ הִתְאַחֲדוּתָם, הַיְנוּ רֵאשִׁיתָם וְתַכְלִיתָם. כִּי בְּרֵאשִׁית וּבְתַכְלִית הֵם בְּאַחְדוּת בְּלִי הֶבְדֵּל".

אֶפְשָׁר שֶׁזֶּה הָיָה קְצָת כַּוָּנַת רַבֵּנוּ זַ"ל בְּהַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת: "לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה', כִּי לְכָל דָּבָר יֵשׁ הַתְחָלָה וְתַכְלִית" וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב (בלקוטי תנינא סימן ל"ט).וְאֶפְשָׁר הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ עִנְיָן הַנַּ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִזְכּוֹת לֵידַע וּלְהַשִּׂיג עִנְיָן הַנַּ"ל, שֶׁבְּהַהַתְחָלָה וְהַתַּכְלִית הֵם בְּאַחְדוּת בְּלִי הֶבְדֵּל.

כִּי זֹאת הַתּוֹרָה "לְכוּ חֲזוּ" הַנַּ"ל לֹא זָכִיתִי לַהֲבִינָהּ הֵיטֵב בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְגַם כְּשֶׁרָאָה הַתּוֹרָה בִּכְתָב אָמַר, שֶׁבְּזֹאת הַתּוֹרָה לֹא כִּוַּנְתִּי לְדַעְתּוֹ. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: לֹא כָּךְ אָמַרְתִּי, וְגַם אֲפִלּוּ לֹא כָּךְ הָיְתָה כַּוָּנָתִי. וְאֶפְשָׁר הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ עִנְיָן הַנַּ"ל, וְזֶה לֹא בֵּאַרְתִּי שָׁם בִּכְתָב, עַל-כֵּן אָמַר שֶׁלֹּא כִּוַּנְתִּי לְדַעְתּוֹ. וְה' יוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת:

יח שַׁיָּךְ לָאָלֶף-בֵּית הֶחָדָשׁ שֶׁחִבֵּר בִּימֵי יַלְדוּתוֹ: "עַל-יְדֵי זְרִיזוּת, בְּנָקֵל לִהְיוֹת פַּרְנַס הַדּוֹר בְּגַשְׁמִיּוּת אוֹ בְּרוּחָנִיּוּת, וְסִימָן לַדָּבָר: "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל" (משלי ו'). עַל-זֶה כְּתִיב: "מִשָּׁ'ם רוֹעֶ'ה אֶבֶ'ן יִשְׂרָאֵ'ל" דְּהַיְנוּ פַּרְנָס (התנשאות חלק שני אות ד').

הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְהִתְמַנּוֹת לִהְיוֹת פַּרְנָס, זֶה עוֹמֵד עַל זְרִיזוּת הַנִּלְמָד מֵהַנְּמָלָה, כִּי: "מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל" כַּנַּ"ל. וְעִנְיָן זֶה כְּבָר נִדְפָּס בָּאָלֶף-בֵּית הֶחָדָשׁ בְּלָשׁוֹן אַחֵר, אַךְ בְּסִגְנוֹן זֶה שָׁמַעְתִּי זֶה הָעִנְיָן מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ: