צ אָמַר: כְּשֶׁהַמֹּחַ נִתְיַגַּע מֵהַלִמּוּד אָז צְרִיכִין לָשׂוּחַ וּלְדַבֵּר שִׂיחוֹת חֻלִּין עִם בְּנֵי אָדָם כְּדֵי לְפַקֵּחַ דַּעְתּוֹ, וְהַשִּׂיחָה הַזֹאת הוּא כְּמוֹ שֵׁנָה, שֶׁהוּא נַיְחָא לְהַמֹּחִין. וְשִׂיחָה כָּזוֹ אֵינָהּ בִּכְלַל דְּבָרִים בְּטֵלִים חַס וְשָׁלוֹם כְּלָל, אַדְּרַבָּא הוּא מִצְוָה גְּדוֹלָה. וְעַל זֶה אָמְרוּ רַזַ"ל: "בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ" (מנחות צט:), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ" (תהלים קי"ט). כִּי אִם לֹא יִתְבַּטֵּל קְצָת לְפַקֵּחַ דַּעְתּוֹ בְּשִׂיחָה כַּנַּ"ל, אֲזַי חַס וְשָׁלוֹם יִתְבַּטֵּל מִכֹּל וָכֹל.
וְעִנְיָן זֶה נִזְכָּר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּהַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּהַתּוֹרָה "רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי" (סימן ט"ז) "וַחֲזִינַן הַאי כַּוְרָא" וְכוּ' עַיֵּן שָׁם, וּבְסֵפֶר לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּהַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת "בְּעִנְיַן הַנְהָגַת הַפְּשִׁיטוּת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת" (סימן ע"ח) עַיֵּן שָׁם, שֶׁלִּפְעָמִים צְרִיכִין לִהְיוֹת אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב: