כָּל הַזְּמַן שֶׁל הָאָדָם, שֶׁהֵם כָּל יְמֵי חַיָּיו, הֵם בְּחִינַת הַמְתָּנָה. שֶׁאוֹמְרִים לוֹ, שֶׁיַּמְתִּין הַזְּמַן שֶׁל יְמֵי חַיָּיו, שֶׁיִּתְיַשֵּׁב בּוֹ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְהַשִּׂיג בְּכָל עֵת מַה שֶּׁיַּשִּׂיג, עַד שֶׁיִּזְכֶּה בְּיוֹם קִצּוֹ וְסוֹפוֹ לַעֲלוֹת עִם כָּל הַיָּמִים וְהַזְּמַן שֶׁל יְמֵי חַיָּיו שֶׁשָּׁהָה בְּזֶה הָעוֹלָם לַעֲלוֹת לְמָקוֹם שֶׁיַּעֲלֶה וּלְהַשִּׂיג מַה שֶּׁיַּשִּׂיג, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת שֶׁזּוֹכִין הַצַּדִּיקִים, בְּחִינַת: וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ - אַשְׁרֵי לָהֶם.
וְעִקַּר כָּל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה, כַּמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן (סִימָן כד), כִּי שִׂמְחָה הוּא הַחִיּוּת וְהַקִּיּוּם שֶׁל יְמֵי הָאָדָם. כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל, כִּי הַזְּמַן פּוֹרֵחַ מְאֹד מְאֹד כְּצֵל עוֹבֵר וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ וּכְעָנָן כָּלֶה וְכוּ', כִּי הֶעָבָר אַיִן וְהֶעָתִיד אֵינוֹ עֲדַיִן, וְהַהֹוֶה כְּהֶרֶף עַיִן, וְכַמּוּבָא בַּסְּפָרִים. וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל, הֲבֵל הֲבָלִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמִדְרָשׁ קֹהֶלֶת פָּרָשָׁה א: "כַּהֶבֶל שֶׁל הַכְּלִי הַשְּׁבִיעִית וְכוּ' שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם מַמָּשׁוּת וְכוּ'". וְאֵין נִשְׁאָר מִכָּל הַזְּמַן - הֶעָבָר וְהַהֹוֶה וְהֶעָתִיד - רַק מַה שֶּׁחוֹטְפִין אֵיזֶה מְעַט טוֹב: תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְרָצוֹן וְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ לְה' יִתְבָּרַךְ, וְהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים.
וְהָעִקָּר הוּא הַשִּׂמְחָה, שֶׁהִיא נְקֻדַּת כָּל הַמִּצְווֹת. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַמִּצְוָה הִיא כְּשֶׁזּוֹכִים לַעֲשׂוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁהוּא בַּזְּמַן, הוּא רַק עַל יְדֵי זֶה הַיּוֹם שֶׁזּוֹכִין בּוֹ לְשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה לִשְׂמֹחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת "זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה'" (תְּהִלִּים קיח, כד), הַיְנוּ כִּי רַק זֶה נִקְרָא יוֹם אֲשֶׁר עָשָׂה ה', שֶׁיְּהֵא נֶחְשָׁב לִימֵי חַיָּיו, כַּאֲשֶׁר נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ וּבַעֲשִׂיַּת מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי הָרְשָׁעִים, שֶׁאֵינָם זוֹכִים לְשִׂמְחַת הַמִּצְווֹת, בֶּאֱמֶת אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת, וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: שֶׁבְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים (בְּרָכוֹת יח), אֲבָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה, הוּא זוֹכֶה לָבוֹא וְלַעֲלוֹת עִם כָּל יָמָיו וְעִתּוֹתָיו לַמָּקוֹם שֶׁיַּעֲלֶה.
וְעַל־כֵּן בְּכָל עֵת שִׂמְחָה מְבָרְכִין "שֶׁהֶחֱיָנוּ" וְכוּ', כִּי עִקַּר הַחִיּוּת וְהַקִּיּוּם שֶׁל כָּל יָמֵינוּ הוּא עַל יְדֵי שֶׁהִגִּיעַ לַזְּמַן הַזֶּה שֶׁל שִׂמְחָה, שֶׁהוּא הַזְּמַנִּים הַמְקֻדָּשִׁים שֶׁל כָּל הַיָּמִים טוֹבִים, שֶׁבָּהֶם נִתְגַלָּה אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי גֹּדֶל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה בָּהֶם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשִּׂמְחָה וְהַחִיּוּת, בִּבְחִינַת: זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' וְכוּ' כַּנַּ"ל.
וְזֶה פֵּרוּשׁ "כִּי לֹא הַרְבֵּה יִזְכֹּר אֶת יְמֵי חַיָּיו, כִּי הָאֱלֹֹקִים מַעֲנֶה בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ" (קֹהֶלֶת ה, יט). הַיְנוּ, כִּי שְׁלֹמֹה מַזְהִיר אֶת הָאָדָם מְאֹד, שֶׁיִּזָּהֵר מְאֹד לְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי מֵאַחַר שֶׁיְּמֵי חַיָּיו מוּעָטִים וּפוֹרְחִים מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "כִּי לֹא הַרְבֵּה" (הַיְנוּ יְמֵי חַיָּיו), וְהֵם פּוֹרְחִים כְּצֵל עוֹבֵר כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן "יִזְכֹּר אֶת יְמֵי חַיָּיו", הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֹּר לְהַחֲיוֹתָם, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם חִיּוּת וְקִיּוּם אֲמִתִּי, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לִקְרוֹתָם בְּשֵׁם "יְמֵי חַיָּיו", וְזֶהוּ עַל יְדֵי שִׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁהוּא כָּל הַחִיּוּת כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ: "כִּי הָאֱלֹֹקִים מַעֲנֶה בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ", שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מֵעִיד עַל זֶה שֶׁשָּׂמֵחַ בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת טוֹב, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה מְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם לֵידַע הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חִיּוּת אֲמִתִּי כִּי אִם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, כִּי הֵם חַיֵּינוּ, וְעַל־כֵּן הָיָה שָׂמֵחַ בָּהֶם מְאֹד, וְזֶה כָּל תַּכְלִית וְקִיּוּם אֲמִתִּי שֶׁל כָּל יְמֵי חַיָּיו כַּנַּ"ל (לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת הוֹדָאָה הֲלָכָה ו - עַיֵּן שָׁם נִפְלָאוֹת):