עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה זוֹכִים לְשִׂמְחָה. הַיְנוּ שֶׁמִּי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, שֶׁלֹּא בִּשְׁבִיל מָמוֹן, כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה, רַק לוֹמֵד עַל מְנָת לִמְצוֹא עֵצוֹת לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמֶת (כַּמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן ס"א), שֶׁמִּכָּל הַלִּמּוּדִים שֶׁהָאָדָם לוֹמֵד, צָרִיךְ הוּא לְהוֹצִיא עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת, לְהָבִין אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּמִדּוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו, וְכֵן כְּשֶׁעוֹסֵק בִּתְפִלָּה בֶּאֱמֶת, לֹא לְשֵׁם מָמוֹן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, זוֹכֶה בְּוַדַּאי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה לְשִׂמְחָה.
וְעַל־יְדֵי שִׂמְחַת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה בֶּאֱמֶת, זוֹכֶה לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ לְהִתְחַזֵּק בַּיַּהֲדוּת וְלֹא לְהִבָּטֵל מִפְּנֵי שׁוּם לֵיצָנוּת, הִתְנַגְּדוּת אוֹ מְנִיעוֹת. וְעַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְעַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, זוֹכֶה לְקַבֵּל מוּסָר מִמּוֹכִחֵי אֱמֶת, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִגֵּרוּשִׁין, הַיְנוּ מִלִּהְיוֹת נָע וָנָד, וְנִצּוֹל מִמַחֲלֹוקֶת, וְנִתְרַבֶּה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וְנַעֲשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לְבֵין אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְעַל־יְדֵי זֶה מְתַקְּנִים אֶת חוֹתָם הַקְּדֻשָּׁה בִּשְׁנֵי חוֹתָמוֹת. הַיְנוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַתִּקּוּנִים הַמְבוֹאָרִים בְּסָעִיף זֶה, מִתְחַזֵּק וְנֶחְתָּם בִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם, בְּאֹפֶן שֶׁשּׁוּם בִּלְבּוּל וּמְנִיעָה אֵינָם יְכוֹלִים לְמָנְעוֹ מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, דֶּרֶךְ הָאֱמֶת: (תורה כב, ט)