לח

עַל־יְדֵי חִדּוּד שִׂכְלוֹ בַּתּוֹרָה, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶּׁמַּכְנִיס אֶת מֹחוֹ וְשִׂכְלוֹ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, שֶׁלּוֹמֵד וְחָפֵץ לְהָבִין בֶּאֱמֶת אֶת הַחָכְמָה וְהַדַּעַת הַמְבוֹאָרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלּוֹמֵד, בִּכְדֵי לְהִתְעוֹרֵר לְיִרְאַת הַשֵּׁם וְקִיּוּם הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה הָעִקָּר, עַל־יְדֵי זֶה מִתְחַדְּדִים הַמּוֹחִין שֶׁלּוֹ. הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה שֶׁמֹּחוֹ וְחָכְמָתוֹ יִתְגַּדְּלוּ, וּמִתְרַבָּה בּוֹ הַדַּעַת הָאֲמִתִּית לְהַכִּיר אֶת גְּדוּלָת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאָז כְּשֶׁדַּעְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ מִתְגַּדְּלִים לְהַכִּיר אֶת גְּדוּלָת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִתְבַּיֵּשׁ הוּא מִפָּנָיו יִתְבָּרַךְ, עַל חֲטָאָיו וַעֲווֹנוֹתָיו, וּמִתְחָרֵט מְאֹד עַל שֶּׁחָטָא נֶגְדּוֹ, וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה. כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא הַחֲרָטָה עַל הַחַטָּאִים וַעֲווֹנוֹת שֶׁעָבַר מִקֹּדֶם, וּלְהִתְחַזֵּק וּלְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהַבָּא שֶׁלֹּא לַחֲטֹא עוֹד. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִים לְאוֹר הַתְּפִלִּין, הַיְנוּ לְיִרְאַת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת וּלְדַעַת אֲמִתִּית, כַּמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק א' סִימָן ל"ח): (תורה לח, ה-ז)