כְּשֶׁאָדָם אוֹמֵר תּוֹרָה בָּרַבִּים צָרִיךְ לִהְיוֹת רָאוּי לְכָךְ, הַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם וֶאֱמֶת כָּרָאוּי, עַד שֶׁיּוּכַל בְּדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ לְעוֹרֵר אֶת הַשּׁוֹמְעִים לִדְבָרָיו לְיִרְאַת הַשֵּׁם וְקִיּוּם הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁל לִמּוּד בָּרַבִּים. גַּם צָרִיךְ הַמְּלַמֵּד בָּרַבִּים לְכַוֵּן שֶׁכָּל אָדָם הַמַּקְשִׁיב לִדְבָרָיו יִשְׁמַע רַק אֶת הַשַּׁיָּךְ לוֹ.
וְאָמְנָם אִם הַלּוֹמֵד בָּרַבִּים מְכַוֵּן רַק לְשֵׁם שָׁמַיִם, הַיְנוּ לְעוֹרֵר לֵב הָאֲנָשִׁים לְיִרְאַת שָׁמַיִם וְקִיּוּם הַתּוֹרָה, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב שֶׁכָּל אָדָם הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ, יִשְׁמַע רַק אֶת הַדִּבּוּרִים הַשַּׁיָּכִים אֵלָיו, וּמַה שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ אֵלָיו, אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלָל, אוֹ שֶׁשּׁוֹמֵעַ וְשׁוֹכֵחַ, כַּמְבוֹאָר וּמְרֻמָּז בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן בַּתּוֹרָה "פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן" (חֵלֶק א' סִימָן ס' סְעִיף ז'). וְאִם הַלּוֹמֵד בָּרַבִּים אֵינוֹ רָאוּי שֶׁיֵּעָשׂוּ הַתִּקּוּנִים הָאֵלּוּ עַל יָדוֹ (כַּמְבוֹאָר בְּסָעִיף זֶה), וְאַף־עַל־פִּי כֵן מְלַמֵּד הוּא בָּרַבִּים, עַל־יְדֵי זֶה יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו תַּאֲוַת נִאוּף רַחֲמָנָא לִצְּלָן. כִּי עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה הִיא לוֹמַר תּוֹרָה אֲפִלוּ לְיָחִיד, וּבִפְרָט לָרַבִּים, עַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק א' סִימָן קל"ד): (תורה קלד)