יב

הַמַּחֲשָׁבָה הִיא דָּבָר גָּבוֹהַּ וְחָשׁוּב מְאֹד, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת כְּדֵי לְהִכָּנֵס לְעוֹלָם הַמַּחֲשָׁבָה, צָרִיךְ לִשְׁתֹּק לְגַמְרֵי. כִּי אֲפִלוּ יְדַבֵּר דִּבּוּרִים טוֹבִים וּכְשֵׁרִים, גַּם כֵּן יַפְסִיד וִיקַלְקֵל אֶת הַמַּחֲשָׁבָה. וַאֲפִלוּ יִשְׁתֹּק לְגַמְרֵי, אִם מֹחוֹ אֵינוֹ זָךְ כָּרָאוּי, עֲלוּלִים בִּלְבּוּלִים רַבִּים לְבַלְבֵּל אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ. לָכֵן צָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד עַל טָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה, וְלָזֶה זוֹכִים עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים: (תורה רלד)