צָרִיךְ לְתַקֵּן אֶת הַמַּחֲשָׁבָה וּלְהַעֲלוֹתָהּ מִבְּחִינַת "הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ" (וַיִּקְרָא טו, ג), הַיְנוּ מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, לְ"חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה", הַיְנוּ לַמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת וּמֹחַ מְזֻכָּךְ. וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין, הַיְנוּ מֹחַ זָךְ וּמַחֲשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר תְּפִלִּין. וְצָרִיךְ לָדַעַת וְלִזְכֹּר, שֶׁכָּל שֶׁנִּזְהָרִים יוֹתֵר בְּמִצְוַת תְּפִלִּין מַמָּשׁ בְּכָל הַפְּרָטִים, הֵן בַּבָּתִּים, הֵן בַּפָּרָשִׁיּוֹת, הֵן בָּרְצוּעוֹת, וּמְדַקְדְּקִים בְּיוֹתֵר שֶׁיִּהְיוּ כַּהֲלָכָה כַּמְבוֹאָר בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, הֲרֵי זֶה בְּוַדַּאי מְסֻגָּל יוֹתֵר לְתִקּוּן הַמֹּחַ וְהַמַּחֲשָׁבָה.
גַּם צָרִיךְ לְהִזָּהֵר, שֶׁלֹּא לְהֵחָלֵש חֲלִישׁוּת הַדַּעַת וְלֹא לִפֹּל לְעַצְבוּת, כַּאֲשֶׁר מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת מִתְגַּבְּרוֹת חָלִילָה עַל הַמֹּחַ, רַק צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר לְסַלֵּק אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת הָאֵלּוּ עַל־יְדֵי הָעֵצָה הַמְבֹאֶרֶת (בְּסָעִיף ב'), וּלְהַכְנִיס אֶת הַמַּחֲשָׁבָה בְּעִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְעַל־יְדֵי עֲבוֹדָה זוֹ שֶׁל הִתְגַּבְּרוּת לְהַכְנִיעַ וּלְסַלֵּק מִן הַמֹּחַ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִתְגַּבְּרוּת בְּמַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, מִתְהַוֶּה תִּקּוּן גָּדוֹל וְנִפְלָא בְּחִינַת תְּפִלִּין (כַּמְבוֹאָר בְּסָעִיף ה'): (תניינא ה, ז)