סח

כַּאֲשֶׁר מִתְגַּבְּרִים חַס וְשָׁלוֹם דִּינִים עַל הָאָדָם, הַיְנוּ, כְּשֶׁבָּאִים עָלָיו חָלִילָה, צָרוֹת וְיִסּוּרִים, וּבִפְרָט מַחֲלוֹת חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה נוֹבֵעַ מֵהִתְגַּבְּרוּת הַדִּינִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אֲזַי כַּאֲשֶׁר מִתְפַּלֵּל עַל בִּטּוּל הַדִּינִים וְהַצָּרוֹת שֶׁל אָדָם, לֹא יַזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ שֶׁל בַּעַל הַיִּסּוּרִים, בִּכְדֵי שֶׁהַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִים לֹא יִתְגַּבְּרוּ חַס וְשָׁלוֹם בְּיוֹתֵר. וְיָדוּעַ אֵצֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁדָּבָר זֶה אָמוּר, רַק כַּאֲשֶׁר הַמִּתְפַּלֵּל הוּא בַּעַל הַיִּסּוּרִים בְּעַצְמוֹ: (תורה קעד)