סט

יֵשׁ אֵצֶל כָּל אָדָם תְּפִלּוֹת רָעוֹת, הַיְנוּ כַּמְבוֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, (עַיֵּן בְּרָכוֹת סג. בְּעֵין יַעֲקֹב), שֶּׁגָּנַב כְּשֶׁהוֹלֵךְ לִגְנֹב, מִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצְלִיחַ דַּרְכּוֹ. וּבְוַדַּאי תְּפִלָּה זוֹ תְּפִלָּה רָעָה הִיא, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׂוֹנֵא תְּפִלּוֹת כָּאֵלֶּה. וְכֵן כָּל אָדָם כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל טוֹבָה אוֹ הָרְחָבָה, שֶׁהֵן מוֹתָרוֹת לְגַמְרֵי, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָזֶה בֶּאֱמֶת, רַק מֵחֲמַת תַּאֲוַת הַיֵּצֶר הָרַע, חָפֵץ בְּדָבָר זֶה עָלָיו הוּא מְבַקֵּשׁ, זֶה מְכֻנֶּה תְּפִלָּה רָעָה. וּתְפִלּוֹת כָּאֵלּוּ מְבַלְבְּלוֹת אֶת הָאָדָם כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תְּפִלּוֹת אֲמִתִּיּוֹת, הַיְנוּ תְּפִלּוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ נַחַת רוּחַ מֵהֶן. הַתִּקּוּן וְהָעֵצָה לְהִנָּצֵל מִתְּפִלּוֹת רָעוֹת, הִיא הַכְנָסַת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים. [עַיֵּן לִקּוּטֵי עֵצוֹת (עֵרֶךְ הַכְנָסַת אוֹרְחִים סָעִיף ב') שָׁם מְבוֹאָר קְצָת בַּאֲרִיכוּת עִנְיַן זֶה]: (תורה רט)