צה

אָדָם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּלוּם, וַאֲפִלוּ מֵחֲמַת אוֹנֶס חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מְאַבֵּד הוּא אֶת הָרֶגֶשׁ בַּתְּפִלָּה, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בַּתְּפִלָּה שׁוּם חִיּוּת, וְאֵין לוֹ שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת לְהִתְפַּלֵּל, וְלָכֵן צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל אֹפֶן, וּלְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ וּלְהִתְחַזֵּק לְדַבֵּר אֶת דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בִּפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה, כְּפִי שֶׁתִּינוֹק בְּבֵית רַבּוֹ, כַּאֲשֶׁר הַמְּלַמֵּד מְלַמְּדוֹ לְהִתְפַּלֵּל, אוֹמֵר אֶת תֵּבוֹת הַתְּפִלָּה בִּפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה כַּנִכְתָּב בַּסִּדּוּר, כָּךְ צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ וּלְהִתְחַזֵּק לוֹמַר אֶת דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ לְהַקְשִׁיב הֵיטֵב בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל מֹחוֹ לְתֵבוֹת הַתְּפִלָּה, וְלִשְׁמֹר הֵיטֵב אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב בְּשׁוּם דָּבָר זוּלַת תֵּבוֹת הַתְּפִלָּה. וּכְשֶׁמְּקַיֵּם לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה (כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה בְּסָעִיף זֶה וּבְסָעִיף צ"ד), עַל פִּי רֹב עוֹזְרוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא זוֹכֶה לְהִתְעוֹרֵר לִתְפִלָּה בְּרֶגֶשׁ וּבְהִתְעוֹרְרוּת כָּרָאוּי: (שיחה עה)