צו

צָרִיךְ לָדַעַת וְלִזְכֹּר, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּכָל כֹּחוֹתָיו וּבְכָל מִינֵי עֵצוֹת לְכָל דָּבָר טוֹב שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת, כִּי בְּלִי יְגִיעוֹת וְטִרְחוֹת אִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם שׁוּם מִצְוָה וְשׁוּם מַעֲשֵׂה טוֹב בֶּאֱמֶת. כַּמְבוֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מְגִלָּה ו:) "לֹא יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי אַל תַּאֲמִין", וּבִפְרָט לַעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, הֵן לְתְפִלּוֹת הַמִּתְחַיְּבוֹת עַל פִּי שֻׁלְחָן עָרוּךְ, הַיְנוּ שַׁחֲרִית מִנְחָה וּמַעֲרִיב, הֵן לִתְפִלּוֹת אֲמִתִּיּוֹת אֲחֵרוֹת, הַיְנוּ תְּהִלִּים וְכַיּוֹצֵא, וּבִפְרָט לִתְפִלּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל מְנָת לִפְעֹל יְשׁוּעָה מִצָּרוֹת וְיִסּוּרִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁלָּזֶה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֵׁר לְמַעֲשִׂים וּמִצְווֹת אֲחֵרִים.

כִּי עִקַּר הַצָּלָה וִישׁוּעָה מִכָּל מִינֵי צָרוֹת וְיִסּוּרִים, הוּא רַק עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בֶּאֱמוּנָה אֲמִתִּית. וְהָעִקָּר שֶׁאֶפְשָׁר לְהַכִּיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, שֶׁזֶּה יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ כָּל הַיַּהֲדוּת, הוּא רַק עַל־יְדֵי תְּפִלָּה עִם אֱמוּנָה אֲמִתִּית. מֵחֲמַת זֶה מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר הָרַע מְאֹד בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת וּמְנִיעוֹת לְמָנְעוֹ מִתְּפִלָּה בֶּאֱמֶת. וְעִקָּר הַמְּנִיעָה הוּא, מַה שֶּׁהַיֵּצֶר הָרַע מַפִּיל אֶת הָאָדָם לִכְפִירוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁלֹּא יַאֲמִין שֶׁתְּפִלָּה עוֹזֶרֶת. וּמֵחֲמַת הַכְּפִירוֹת מִתְרַחֵק חָלִילָה אֲפִלוּ מִן הַתְּפִלּוֹת הַקְּבוּעוֹת וּמִכֹּל הַיַּהֲדוּת. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה וְלֹא לְהִבָּטֵל מִפְּנֵי שׁוּם מְנִיעָה וּמִפְּנֵי שׁוּם כְּפִירוֹת, וַאֲזַי בְּוַדַּאי יִשְׁמַע הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת תְּפִלָּתוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ שֶׁמְּבַקֵּשׁ עַל כָּל דָּבָר וְעִנְיָן, וּבְוַדַּאי יוֹשִׁיעוֹ מִכָּל מִינֵי יִסּוּרִים.

גַּם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁאִם רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת בְּהִתְעוֹרְרוּת וּבְהִתְלַהֲבוּת כָּרָאוּי, וּבְכָל זֹאת אֵינוֹ זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל כָּךְ, חַיָּב לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֵיךְ שֶׁיָּכוֹל (כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה בְּסָעִיף צ"ה). וְאָסוּר לוֹ שֶׁיִּפּוֹל בִּגְלָל דָּבָר זֶה מִדַּעְתּוֹ, אוֹ לְהִכָּנֵס בְּשֶׁל זֶה לְעַצְבוּת וּדְאָגוֹת, רַק צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בְּשִׂמְחָה עַל זֶה שֶׁהִתְפַּלֵּל בִּפְשִׁיטוּת אֲפִלוּ בְּלִי הִתְעוֹרְרוּת (כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה בְּסָעִיף צ"ה).

וְצָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לוֹמַר אַחַר הַתְּפִלָּה קְצָת תְּהִלִּים אוֹ תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת אֲחֵרוֹת, בְּהִתְעוֹרְרוּת כָּרָאוּי. וְאִם גַּם תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת אֵלּוּ אֵינוֹ יָכוֹל לְאוֹמְרָם בְּהִתְעוֹרְרוּת כָּרָאוּי, אָסוּר לוֹ לְהֵחָלֵש בְּדַעְתּוֹ מִזֶּה, רַק יְחַכֶּה וִיקַוֶּה וְיִתְגַּעְגֵּעַ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיַּעַזְרֵהוּ שֶׁיּוּכַל בִּזְמַן אַחֵר לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּהִתְעוֹרְרוּת וּבְרֶגֶשׁ. וּכְשֶׁיִּנְהַג בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה (כַּמְבוֹאָר בְּסָעִיף זֶה וּבְעוֹד סְעִיפִים אֲחֵרִים), וְכֵן בְּכָל הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, אִם יִתְנַהֵג בְּהַדְרָגָה, בְּמִדָּה וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת כָּרָאוּי, בְּוַדַּאי יֵלֵךְ, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, הֵן בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה הֵן בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים אֲחֵרִים, וְיִזְכֶּה לְטוֹבָה רַבָּה (כָּךְ מְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת): (שיחה עה)