יג

כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁאָדָם מְקַיְּמָם בְּלִי מָמוֹן, הַיְנוּ בְּמִצְווֹת שֶׁקִּיּוּמָם עַל־יְדֵי מָמוֹן וּבִפְרָט מִצְוַת צְדָקָה, אִם אָדָם אֵינוֹ מְקַיְּמָם, כִּי חַס עַל מָמוֹנוֹ שֶׁהוּא יָקָר בְּעֵינָיו רַחֲמָנָא לִצְּלָן יוֹתֵר מִן הַמִּצְוָה, וּמְקַיֵּם רַק מִצְווֹת שֶּׁאֵין בָּהֶם חֶסְרוֹן כִּיס, וּבִפְרָט כְּשֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד בְּפַרְנָסָה וּבְמַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁיִּהְיוּ עַל פִּי הַתּוֹרָה, וְאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לְקַיֵּם בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן אֶת הַהֲלָכוֹת הַקְּשׁוּרוֹת בָּהֶם, וּבִפְרָט אִם עַל־יְדֵי עֲסָקָיו אֵינוֹ מִתְפַּלֵּל בַּזְּמַן וְכָרָאוּי, וְכֵן אַף מִתְרַחֵק מִמִּצְווֹת אֲחֵרוֹת מֵחֲמַת טִרְדַּת עֲסָקָיו, וְכָל יָמָיו טָרוּד לְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְסִיד מָמוֹן בְּמִסְחָרָיו, וְאִלּוּ בְּקִיּוּם מִצְווֹת אֵינוֹ מְדַקְדֵּק לְחַשֵּׁב הֵפְסֵדָן, אֲזַי מִצְווֹת שֶׁאָדָם זֶה מְקַיֵּם, הַיְנוּ מִצְווֹת שֶׁאֵינָן נִקְנוֹת בְּמָמוֹן וְאֵינוֹ עוֹמֵד בְּקִיּוּמָן בִּפְנֵי נִסְיוֹן מָמוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַיְּמָן, אֵין בָּהֶן שְׁלֵמוּת וַחֲשִׁיבוּת. כִּי שְׁלֵמוּת הַמִּצְווֹת וַחֲשִׁיבוּתָן הִיא אֱמוּנָתוֹ שֶׁל הַמְּקַיֵּם; שֶׁמַּאֲמִין כִּי הַמָּמוֹן שֶׁמְּפַזֵּר בִּשְׁבִילָן, לֹא יִגָּרַע מֵחֶלְקוֹ, כַּמְבוֹאָר בְּפִרְקֵי אֲבוֹת (פ"ב, מ"א) "הֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ". כְּלוֹמַר, גַּם אִם נִדְמֶה לְךָ, כִּי עַל־יְדֵי הַמִּצְוָה תַּפְסִיד מָמוֹן, עָלֶיךָ לְהַאֲמִין כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַזְמִין לְךָ שָׂכָר וְרֶוַח בְּמִדָּה מְרֻבָּה יוֹתֵר מֵהֶפְסֵד הַמָּמוֹן שֶׁל קִיּוּם הַמִּצְוָה.

אֲבָל כַּאֲשֶׁר אָדָם מַחְשִׁיב אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה וְעוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן, וּמְקַיְּמָן גַּם כַּאֲשֶׁר הוּא צָרִיךְ לְפַזֵּר מָמוֹנוֹ לְקִיּוּם הַמִּצְוָה, אוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְבַטֵּל מַשָּׂא וּמַתָּן כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוָה, וְאַף־עַל־פִּי כֵן אֵינוֹ מְבַטֵּל שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה, סִימָן הוּא כִּי אָדָם זֶה שָׁלֵם בֶּאֱמוּנָתוֹ שֶׁמַּאֲמִין בְּהַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא, שֶׁאֱמוּנָה זוֹ הִיא יְסוֹד הַיַּהֲדוּת, מִצְווֹת שֶׁאָדָם זֶה מְקַיֵּם, שְׁלֵמוֹת הֵן וַחֲשׁוּבוֹת, כִּי כָּאָמוּר, עִקַּר הָאֱמוּנָה נִכָּר בְּעִנְיְנֵי מָמוֹן. וּמִי שֶׁעוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן וּמְבַטֵּל תַּאֲוַת מָמוֹן כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוָה, מוֹכִיחַ כִּי הַתּוֹרָה חֲשׁוּבָה בְּעֵינָיו יוֹתֵר מִמָּמוֹנוֹ וְעַל־כֵּן מִצְווֹתָיו שְׁלֵמוֹת הֵן. (תורה כג, ה)