יד

הָאֲנָשִׁים הַמְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן הֵם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת תָּמִיד, כְּפִי שֶׁמּוּכָח וְנִרְאֶה לָעֵינַיִם, כִּי אוֹתָם אֲנָשִׁים הַלְּהוּטִים אַחַר הַמָּמוֹן, אֵינָם מִסְתַּפְּקִים בָּרְכוּשׁ אֲשֶׁר בְּיָדָם, כִּי הֵם לוֹוִים דָּמִים מְרֻבִּים, וּמְנַהֲלִים בִּכְסָפִים אֵלּוּ שֶׁאֵינָם שֶׁלָּהֶם מִסְחָרִים גְּדוֹלִים, וְנִדְמֶה לָהֶם כִּי מִשְׂתַּכְּרִים הֵם מָמוֹן רַב וּרְוָחִים עֲצוּמִים, וּמִתְפַּרְנְסִים בְּהַרְחָבָה וּבִגְדוֹלוֹת, וּמְבַזְבְּזִים הוֹן רַב לְהוֹצָאָתָם וְהוֹצָאַת בְּנֵי בֵּיתָם מֵחֲמַת גֵּאוּת וְגַדְלוּת. וּלְבַסּוֹף מִתְבָּרֵר שֶׁלֹּא הִרְוִיחוּ כְּלָל אֶת שֶּׁהוֹצִיאוּ, רַק שֶׁהוֹצָאוֹתֵיהֶם כְּפַרְנָסָתָם מִדָּמִים שֶׁל אֲחֵרִים, וּלְבַסּוֹף אַף נִשְׁאָרִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת.

וְגַם אִם אֵינָם נִשְׁאָרִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת לַאֲחֵרִים, הֲרֵי שֶׁנִּשְׁאָרִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת לְעַצְמָם, הַיְנוּ לְתַאֲווֹתֵיהֶם. כִּי כָּל מַה שֶׁצָּבְרוּ אֵינוֹ מַסְפִּיק עֲבוּרָם, וְתָמִיד מִשְׁתּוֹקְקִים הֵם לְעוֹד וְעוֹד מָמוֹן, כְּפִי שֶׁאָנוּ רוֹאִים, כִּי כָּל הַמְשֻׁפָּע בְּמָמוֹן וְשָׁטוּף בְּתַאֲוַת מָמוֹן, אֲפִלוּ שֶׁיָּכוֹל לְפַרְנֵס עַצְמוֹ בְּכָבוֹד, בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן, לְלֹא טִרְחָה מְרֻבָּה, אֲבָל בִּשְׁבִיל תַּאֲוַת הַמָּמוֹן - הוּא מֻטְרָד תָּמִיד בִּיגִיעוֹת עֲצוּמוֹת כְּדֵי לִצְבֹּר עֲשִׁירוּת. וְגַם עֲשִׁירִים וּנְגִידִים גְּדוֹלִים הַמְשֻׁפָּעִים בְּמָמוֹן רַב, מִשְׁתַּדְּלִים כָּל יְמֵיהֶם לְהַגְדִּיל הוֹנָם, וְעוֹסְקִים בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וּבְמִסְחָרִים בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמַכְנִיסִים עַצְמָם לְסַכָּנוֹת דְּרָכִים, בְּנָסְעָם לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים, כְּדֵי לְהַרְוִיחַ מָמוֹן. וְכָל זֹאת מֵחֲמַת תַּאֲוַת מָמוֹן הַבּוֹעֶרֶת בְּקִרְבָּם, כִּי תַּאֲוַת מָמוֹן גֵּאוּת וְדוֹמֵיהֶן, מַכְרִיחוֹת אוֹתָם לְחַפֵּשׂ תָּמִיד מָמוֹן בְּטִרְחוֹת וִיגִיעוֹת מְשֻׁנּוֹת, כְּאִלּוּ מְחַיְּבִים אוֹתָם לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְהֵם מְשֻׁעְבָּדִים לְתַאֲווֹתֵיהֶם, כְּפִי שֶׁבַּעַל חוֹב מְשֻׁעְבָּד לְנוֹשָׁיו. עַל־כֵּן עֲשִׁירִים אֵלּוּ הֵם תָּמִיד בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, אוֹ שֶׁכָּאָמוּר חַיָּבִים הֵם מָמוֹן לַאֲנָשִׁים שֶׁלָּווּ מֵהֶם, אוֹ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי חוֹב לְתַאֲווֹתֵיהֶם, שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם תָּמִיד כִּי עֲדַיִן לֹא הִשְׁבִּיעוּ עַצְמָם דַיָּם בְּתַעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.

גַּם מְכֻנִּים אֲנָשִׁים אֵלּוּ "בַּעֲלֵי חוֹב" עַל שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה הַמְּכֻנָּה "חוֹבָה", שֶׁמַּכְרַעַת אֶת הַכֹּל לְכַף חוֹבָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְתַאֲוַת מָמוֹן כָּאָמוּר, בְּגֶדֶר עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ הִיא, עַל־כֵּן אוֹתָם אֲנָשִׁים הַמְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוָה מְאוּסָה זוֹ, כָּל יְמֵיהֶם מְלֵאִים עַצְבוּת וּמְרִירוּת וּדְאָגוֹת מֵחֲמַת חֶמְדָּתָם הַתְּמִידִית לְמָמוֹן. וּכְכָל שֶׁתִּתְרַבֶּה עֲשִׁירוּתָם, כֵּן מִתְרַבּוֹת עַצְּבוּתָם וּדְאָגוֹתֵיהֵם, כִּי מִתְקַשְּׁרִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל מָמוֹן, שֶׁבִּכְנָפֶיהָ עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה וְחֹשֶׁךְ וּמִיתָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וּמִי שֶּׁלַקוּי בְּתַאֲוַת מָמוֹן, מִתְכַּלֶּה וְאוֹבֵד עַל־יְדֵי הַטְּרָדוֹת, הַדְּאָגוֹת וְהַפְּחָדִים, הַקְּשׁוּרִים בְּעִנְיְנֵי מָמוֹן. (תורה כג, ה)