ל

הָאָדָם הַשָּׁקוּעַ בְּתַאֲוַת מָמוֹן, מוֹשֵׁךְ עָלָיו שִׁלְטוֹן מַלְכוּת הָרִשְׁעָה. הַיְנוּ הַתַּאֲווֹת, הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת וְהַכְּפִירוֹת, הַמְּכֻנּוֹת מַלְכוּת הָרִשְׁעָה, מַלְכוּת הַמָּן וַעֲמָלֵק, כִּי הַלָּלוּ מוֹשְׁלוֹת עַל הָאָדָם, כְּפִי שֶׁהַמַּלְכוּת מוֹשֶׁלֶת עַל אֲנָשִׁים. וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה הַמּוֹשֶׁלֶת עַל הָאָדָם הַלָּקוּי בְּתַאֲוַת מָמוֹן, רוֹדֶפֶת תָּמִיד אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ מִדּוֹת טוֹבוֹת וֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית, הַמְּכֻנּוֹת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. כִּי עִקַּר הַכָּבוֹד וּמַלְכוּת שֶׁל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, הוּא מִדּוֹת טוֹבוֹת וֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית, וְחִיּוּת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הִיא רַק מִדַּעַת תּוֹרָה, הַיְנוּ כַּאֲשֶׁר הָאָדָם סוֹפֵג בְּתוֹכוֹ אֶת דַּעַת הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, לַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם, אֲזַי מִתְחַזְּקוֹת אֶצְלוֹ מִדּוֹת טוֹבוֹת, מַעֲשִׂים טוֹבִים וֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית, שֶׁהֵן מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, כָּאָמוּר. אֲבָל מַלְכוּת הָרִשְׁעָה הַמִּתְגַּבֶּרֶת עַל הָאָדָם, מַכְרִיחָה אוֹתוֹ לַחְמֹד וְלִרְדֹּף אַחַר הַמָּמוֹן, וְכֵן אַחַר תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת אֲחֵרוֹת. אֲבָל כָּל אָדָם הַשּׁוֹבֵר אֶת תַּאֲוַת הַמָּמוֹן וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו דַּעַת תּוֹרָה אֲמִתִּית, נִצּוֹל מִמַּלְכוּת הָרִשְׁעָה, כַּמֻּסְבָּר בְּסָעִיף זֶה.

וְצָרִיךְ לִזְכֹּר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִסְפֹּג דַּעַת תּוֹרָה כָּרָאוּי וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, רַק עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת אֲמִתִּית לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, וְלָכֵן מְסֻגָּלִים הֵם לְהַכְנִיעַ מַלְכוּת הָרִשְׁעָה שֶׁל כָּל אָדָם, וְהֵם מְסֻגָּלִים לִמְשֹׁךְ וּלְהוֹצִיא אֶת כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ לְמַלְכוּת הָרִשְׁעָה. הַיְנוּ שֶׁיְּכוֹלִים לְהוֹצִיא וּלְטַהֵר אֶת הָאֲנָשִׁים הַמְקֹרָבִים אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת וּמְקַיְּמִים עֵצוֹתֵיהֶם, מִכָּל מִינֵי תַּאֲווֹת, מִדּוֹת רָעוֹת וּכְפִירוֹת, שֶׁהֵם מַלְכוּת הָרִשְׁעָה. וְצַדִּיקֵי הָאֱמֶת מְסֻגָּלִים גַּם לָטַעַת וּלְעוֹרֵר בָּאָדָם דֵּעוֹת אֲמִתִּיּוֹת שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁאָכֵן מִכָּל הַקִּלְקוּלִים שֶׁעָשׂוּ, יִתְהַוּוּ תִּקּוּנִים. כַּמְבוֹאָר בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל (עַיֵּן יוֹמָא פו: אר"ל גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה וְכוּ'): "עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת עֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת". גַּם זוֹכִים עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, לְהִנָּצֵל מִתַּאֲוַת מָמוֹן וּמִתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת אֲחֵרוֹת וּבִפְרָט מִכְּפִירוֹת, וְזוֹכִים לְכָל מִינֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת וֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית: (תורה נו, ה)