אֱמוּנָה וּתְפִלָּה וְנִסִּים וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - עִנְיַן אֶחָד הֵם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה. הַיְנוּ, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְסֻגֶּלֶת לְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה בְּהַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר נִכְסָפִים בֶּאֱמֶת לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת (כַּמְבוֹאָר בְּסָעִיף א'). אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְסֻגֶּלֶת גַּם לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ לָחוּשׁ וּלְהַאֲמִין וְלָדַעַת בְּבֵרוּר, שֶׁאָסוּר לְהִתְפַּלֵּל לְשׁוּם נִבְרָא שֶׁבָּעוֹלָם רַק אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּפִי הַמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק א' סִימָן כ"ז בִּתְחִלָּתוֹ).
וְעוֹד מְסֻגֶּלֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַחְדִּיר לְלֵב הָאָדָם אֱמוּנָה בְּנִסִּים, בְּהַנְהָגָה עַל טִבְעִית. הַיְנוּ, כַּאֲשֶׁר אָדָם זָקוּק לְטוֹבָה אוֹ לִישׁוּעָה מִצָּרָה, שֶׁעַל פִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְקַבֵּל טוֹבָה זוֹ אוֹ לְהִוָּשַׁע מִצָּרָתוֹ, כְּפִי שֶּׁקּוֹרֶה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אִם מַאֲמִין הוּא בְּנִסִּים, בְּהַנְהָגָה עַל טִבְעִית, הַיְנוּ מַאֲמִין הוּא כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לְעָזְרוֹ בְּדֶרֶךְ נֵס, וּלְהַשְׁפִּיעַ לוֹ הַטּוֹבָה וְהַיְשׁוּעָה לָהֶן הוּא זָקוּק אַף עַל פִּי שֶׁבְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע נִבְצָר הַדָּבָר מִמֶּנּוּ, מְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק א' סִימָן ז') כִּי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה מְשַׁנִּים אֶת הַטֶּבַע. וּבְוַדַּאי כַּאֲשֶׁר זוֹכִים לֶאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת וְלִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא לְהִתְרַפּוֹת רַק לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה וֶאֱמוּנָה תָּמִיד, וְכַאֲשֶׁר זוֹכִים לְהַאֲמִין בְּנִסִּים זוֹהִי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
עוֹד מְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת (הִלְכוֹת תְּפִלָּה ה"ג, הִלְכוֹת בִּרְכַּת הָרֵיחַ ה"ד וְעוֹד), כִּי הַהִתְקָרְבוּת אֶל צַדִּיק הָאֱמֶת, וְקִיּוּם עֵצוֹתָיו כָּרָאוּי - הֵנָּה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ. מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים, כִּי עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת אֲמִתִּית לְצַדִּיק הָאֱמֶת וְקִיּוּם עֵצוֹתָיו, זוֹכִים לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה כָּרָאוּי, וְגַם זוֹכִים לִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, הַיְנוּ, שֶׁמַּרְגִּישִׁים שֶׁאָסוּר לְהִתְפַּלֵּל בְּשַׁקְרָנוּת, וְלֹא אֶל שׁוּם נִבְרָא בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ. גַּם עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת אֲמִתִּית אֶל צַדִּיק הָאֱמֶת, זוֹכִים לְהַאֲמִין בְּנִסִּים, כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה.
הָעוֹלֶה מִכָּל הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה הוּא, כִּי כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיק מְעוֹרֶרֶת וּמְבִיאָהּ לֶאֱמוּנַת הַשְׁגָּחָה וֶאֱמוּנָה בְּנִסִּים (כִּי אֱמוּנַת הַשְׁגָּחָה נִסִּית גְּדוֹלָה מֵאֱמוּנַת הַשְׁגָּחָה טִבְעִית) וְלִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה, סִימָן הוּא כִּי הַצַּדִּיק אֵלָיו מְקֹרָבִים, צַדִּיק אֲמִתִּי הוּא. וְאִם לֹא מִתְעוֹרְרִים עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת, לֶאֱמוּנָה, לִתְפִלָּה וּלְיִרְאַת הַשֵּׁם כָּרָאוּי, סִימָן הוּא כִּי אוֹתוֹ צַדִּיק אֵינוֹ אִישׁ אֱמֶת. בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק שֵׁנִי סִימָן ע"ב בְּסוֹף הַתּוֹרָה), מְבוֹאָר סִימָנוֹ שֶׁל צַדִּיק, אִם צַדִּיק אֲמִתִּי הוּא, עַיֵּן שָׁם. (תורה ז, א)